אורנשטיין יכריע אם לקבל הסדר חוב ב-65 מיליון ד' לקבוצת פור גרופ

האחים משה ואלי שושן וגד ודב סלוק, בעלי פור גרופ, הגישו בקשה להסדר נושים ■ "הודענו שאנחנו הולכים להסדר שבו נממש את כל הנכסים שלנו", אומר משה שושן ■ באוקטובר התנגדו הבנקים אגוד והפועלים להסדר, והביעו "חוסר אמון בתמונת המצב שמציגים האחים"

יסמין גואטה
יסמין גואטה
יסמין גואטה
יסמין גואטה

השופט איתן אורנשטיין ניהל בשבועות האחרונים תיק שזכה לסיקור תקשורתי צמוד במיוחד – העברת השליטה בקונצרן אי.די.בי מידיו של נוחי דנקנר. בתוך כך, בשקט בשקט, מאחורי הקלעים מנהל אורנשטיין בבית המשפט המחוזי בתל אביב הסדר נושים נוסף שעוסק גם הוא במאות מיליוני דולרים.

האחים משה ואלי שושן וגד ודב סלוק, בעלי קבוצת התקשורת פור גרופ (Fore Group) הפעילה בהודו ובאפריקה, הגיעו למצוקה תזרימית. בעקבות הליך משפטי נגדם שפתח בנק אגוד, אחד הנושים הגדולים, הגישו הארבעה לבית המשפט בקשה להסדר נושים, הכולל לדבריהם תשלום של מלוא חובותיהם, כ–65 מיליון דולר. במסמכים שהגישו לבית המשפט מפורטים כמה מהנושים: בנק השקעות בחו"ל (12.2 מיליון דולר), קרן מוסטינג (12), דיסקונט (10.7), הפועלים (5.8), לאומי (4.1), מזרחי טפחות (3) ובנק אוצר החייל (1.6).

לכאורה מדובר בתיק פרטני הנוגע לחובותיהם האישיים המסתכמים בכ–65 מיליון דולר, אלא שבפועל יש לתיק השלכות רחבות בהרבה. עו"ד אביחי ורדי, שמונה למשקיף מטעם בית המשפט, ציין בתסקיר שהגיש באחרונה כי "התיק חולש על זכויות כוללות והאחריות שלהם לשותפים העסקיים של יותר מ–600 מיליון דולר".

משה שושן, מבעלי פור גרופצילום: אדוארד קפרוב / גלו

האחים שושן וסלוק נחשבים לאנשי עסקים מסתוריים בישראל. הם מנהלים עסקים חובקי עולם ומקפידים להתרחק מהתקשורת. כיום מתנהל מול חברת התקשורת ההודית של הקבוצה, טאואר ויז'ן, משא ומתן למכירתה, שבו נחתם מזכר הבנות שקבע לה שווי של כ–620 מיליון דולר.

באוקטובר הודיעו הבנקים אגוד והפועלים כי הם מתנגדים להצעת ההסדר. הם ציינו כי "הם מביעים חוסר אמון בתמונת המצב העסקית המוצגת על ידי האחים בנוגע למיזמים השונים, ושעתידים לשיטתם להוות קרקע פורייה לפירעון החובות לנושים הבלתי מובטחים".

בשיחה עם TheMarker מתייחס לראשונה משה שושן להסדר הנושים המתגבש והפעולות שהאחים מתכוונים לנקוט. "אנחנו עומדים ב–100% אחרי החובות שלנו ונעשה הכל כדי לפרוע את כל החובות", הוא אומר. לדבריו, "התגובה שלנו היתה מיידית, הודענו שאנחנו רוצים ללכת להסדר חוב שבו אנחנו ממשים באופן מיידי את כל הנכסים שלנו, כולל את בתי המגורים הפרטיים והחברות בהודו ובאפריקה. אנחנו מאמינים שזה יפרע את כל החובות ובסוף התהליך יישארו עודפים".

פעילותם של האחים שושן וסלוק בתחום התקשורת החלה לפני 30 שנה. "התחלנו בהקמת רשתות תקשורת ותשתיות למגזר המוסדי בשוק הישראלי, למגזר הביטחוני ובהמשך הבנקאי. לאט לאט התחלנו לפרוח עם הפעילות לשוק הבינלאומי. במקביל התחלנו לפתח טכנולוגיות מתקדמות ופעילויות סלולר לשוק הבינלאומי. עם השנים המיקוד הפך להיות תקשורת בשוק הבינלאומי", מסביר שושן.

ב–2006, הוא מספר, ביצעה החברה אקזיטים שנבעו ממכירה של אחזקות של חברה ציבורית שהונפקה בלונדון והיתה בבעולתם, וכן מכירות של חברת סלולר באזרבייג'אן וחברת בילינג שהונפקה בלונדון. לדברי שושן, "מהאקזיטים האלה קיבלנו הון מניות של עשרות מיליוני דולרים באופן אישי. בחלקו השתמשנו להקמה ופיתוח של פעילויות נוספות וחלקו הופנה לצרכים אישיים. כל אחת הפעילויות האלה התפתחה בהודו ובאפריקה".

ההידרדרות העסקית החלה ב–2012. "היינו אמורים לבצע אקזיט בהיקפים גדולים מאוד, התמורות אלינו היו אמורות להיות של יותר מ–150 מיליון דולר. לצערנו, בגלל בעיות רגולציה לא צפויות בהודו, האקזיט נדחה שוב ושוב, וזה הביא אותנו למצב שהיינו צריכים לתמוך בחלק מהפעילויות האחרות", אומר משה שושן. לטענתו, בשנתיים האחרונות הם עצמם הזרימו יותר מ–90 מיליון שקל לחברות בקבוצה במזומן. "מעבר לכך, שיעבדנו נכסים אישיים לטובת ההתחייבויות של החברות".

כל הניסיונות לעמוד בהחזר החובות בצורה שקטה מול בעלי החוב התפוצצו, לפי שושן, כאשר בנק אגוד החל בהליך משפטי נגדם. ביוני הגיש הבנק לבית המשפט בקשה למתן צווי כינוס והכרזה על פשיטת רגל. באגוד טענו לחוב של 11 מיליון שקל בגין ערבות שחתמו הארבעה עבור חברת סלנט סולושנס, שבה יש לכל אחד מהם אחזקה של 12%. "נוצר כדור שלג ובעצם בקשה של כל הגופים לפירעון החובות. הרוב המוחלט של הנושים, למעט אגוד, תמך בהסדר שלנו וגילה נכונות", טוען שושן.

ביולי הגישו הם עצמם בקשה משותפת להסדר נושים, שבה ביקשו גם להימנע מהליכים משפטיים נגדם. בקשה זו הוגדרה כחסויה בשל רצונם לשמור על דיסקרטיות בנוגע למכירת חברת טאוור ויז'ן. במסגרת הבקשה ציינו כי נחתם כבר מזכר הבנות שקבע מחיר עסקה כולל של כ–620 מיליון דולר.

לאור התנגדות להסדר מצד הבנקים אגוד והפועלים באוקטובר, מינה השופט אורנשטיין את עו"ד ורדי למשקיף. בתסקיר שהגיש ורדי לבית המשפט הוא ממליץ על עריכת הסדר נושים. בהסדר שהציע בתסקיר מציעים האחים את מימוש הנכסים הפרטיים שלהם הכוללים נכסי נדל"ן וזכויות כספיות, כולל כספים שלהם הם זכאים מביטוח מנהלים והזכות העתידית לקבלת 930 אלף יורו של חברת הקטר, שבה יש להם אחזקה מלאה. שאר החובות ייפרעו, על פי ההסדר, ממכירת החברות שבבעלותם.

"צירוף מקרים טראגי"

בתסקיר מספר ורדי על ההידרדרות העסקית של הקבוצה. בהודו היאי פועלת דרך טאוור ויז'ן, שהוקמה ב-2006 ועוסקת בהקמת אתרים לאנטנות סלולריות כשלצדן יחידות כוח וחיבור לרשתות החשמל הארציות. הקמת האתרים מבוצעת רק לאחר התקשרות בחוזי שכירות ארוכי טווח מול מפעילים סלולריים.

בתחילה הם השתמשו בהונם האישי למימון המיזם ולאחר מכן גויס הון חיצוני לשם כך. בתחילת 2007 גויסו 30 מיליון דולר מחברת ג'רוויניה, שבבעלות מבטח שמיר ושותפים מקרן RUW הבריטית. ב–2008 גויסו 100 מיליון דולר נוספים מגופים מוסדיים ישראליים ובינלאומיים, בהובלת בנק ההשקעות מורגן סטנלי. לאחר מכן נערך סבב גיוס הוני אשר בו השקיעו גופים בינלאומיים וישראליים 190 מיליון דולר, ובאמצעותם הוחזר במלואו החוב שגויס ב–2008 באג"ח.

באמצע 2011 החליטה החברה לצאת למכירה בתמורה ל–800 מיליון דולר עד למיליארד דולר. ואולם ורדי מציין בתסקיר כי "למרות הצלחת החברה ועמידתה ביעדים ב–2012, חלו שינויים רגולטוריים בהודו שהביאו לפגיעה קשה בחברה ובהליך המכירה המתוכנן". לאור זאת, החליט הבנק ההודי אקסיס להקפיא הזרמת הלוואה של 25 מיליון דולר למיזם ההודי. "מדובר בצירוף מקרים טראגי", ציין ורדי.

ורדי מתייחס גם למיזם של פור גרופ באפריקה, הפועל באמצעות חברת פוריס שהוקמה לפני כחמש שנים במטרה לספק אינטרנט מהיר. ורדי מציין כי חברת פוריס השקיעה הון ברכישת רישיונות והגיעה למצב רישיונות הנפרשים בכל היבשת, ובנוסף הקימה מערכת שירות מלאה ומתפקדת כספקית אינטרנט מובילה. לדבריו, בשלב זה מצויה פוריס בקו פרשת מים שבו היא נדרשת לגיוס הון נוסף שיזניק אותה לשלב הגדילה ומימוש הפוטנציאל. לחברה, לפי ורדי, נחוץ גיוס של 12–5 מיליון דולר.  הוא מדגיש כי "פוריס היא פוטנציאל גלום המצוי בשלב גדילה".

עוה"ד אופיר צברי והילית אראל־שכטר ממשרד צברי־יובל, המייצגים את האחים שושן וסלוק, מסרו בתגובה: "התרגלנו לראות חייבים מנהלים מלחמות בבית המשפט במשך שנים כדי לחמוק מנושיהם, כשכל אותה עת הם ממשיכים לגור בדירות היוקרה שלהם. אצל האחים שושן וסלוק רואים בדיוק את ההפך. הם הזרימו את כל כספם לפעילות העסקית ומשנקלעו לקשיים פנו בהצעת הסדר ומתחייבים לפעול כדי לפרוע את מלוא חובותיהם בטווח של כשנתיים. לכן גם יש תמיכה גורפת של הנושים בהם ובהצעת ההסדר. עדיין נותר נושה אחד מהותי, בנק איגוד מגיש הבקשה, שטרם החליט לתמוך בהסדר. נעשה כל שיתאפשר כדי לשכנע את אגוד ולגייס גם אותו לטובת ההסדר".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ