החרך שדרכו משלמים לרופא כחוק

כאשר רופא דורש תשלום לכיסו הפרטי על עבודתו בשירות הציבורי - זוהי עבירת שוחד

עידו באום

האם דרישת תשלום מ"תיירי מרפא" על ידי רופאים בבתי חולים ציבוריים שיש להם מחלקת תיירות מרפא יכולה להיות עבירה פלילית? נניח לרגע בצד את העובדות שחשף תחקיר "עובדה" על שלושה רופאים בכירים בבית החולים איכילוב, כי התוכנית ששודרה אמש לא קשרה כתרים פליליים לתחקיר.

במישור העקרוני, כאשר רופא דורש תשלום לכיסו הפרטי על שירות שהוא אמור להעניק במסגרת עבודתו בשירות הציבורי - זוהי עבירת שוחד. רופא שעובד בשירות הציבור אינו רשאי לגבות כל תשלום ממטופל על שירות רפואי ציבורי. נקודה.

אין זה משנה אם המטופל הוא ישראלי, רוסי, לבן, שחור או אפילו חייזר מהחלל החיצון. הרופא ברפואה הציבורית אמור להגיע לבית החולים הציבורי - מקום עבודתו - ולהעניק שירות רפואי לכל מטופל שבית החולים מוצא לנכון להניח בפניו.

בכך שונים בתי החולים הציבוריים מבתי חולים פרטיים, ובמידה מסוימת גם מבתי חולים שבהם מותר לקיים שירות רפואי פרטי (שר"פ), כמו בית החולים הדסה בירושלים.

צילום: אליהו הרשקוביץ

עכשיו נחזור לתחקיר "עובדה". איכילוב הוא חלק ממערכת הרפואה הציבורית, ולכן דרישת תשלום ממטופל, תהא אזרחותו אשר תהא, בעבור שירות רפואי ציבורי או עבור סטייה מנהלים של בית החולים, היא לכאורה עבירה פלילית.

מכתבו של מנכ"ל בית החולים, פרופ' גבי ברבש, שנחשף כאן אתמול, מבהיר במפורש כי קיים איסור לדרוש תשלום על שירות רפואי - אך מותיר פתח מילוט: לרופאים מותר לגבות תשלום באופן פרטי על ייעוץ וגם על שירותים נלווים אחרים שניתנים מחוץ לבית החולים, בקליניקה הפרטית שלהם. לפי המכתב, "אין מניעה שרופא ייתן ייעוץ פרטי במרפאה הפרטית שלו גם לתיירי המרפא, ואין מניעה להפנותם לטיפול כאן אצלנו אחרי הייעוץ".

פתח המילוט של ברבש, בצירוף נסיבות נוספות של תחקיר "עובדה", מרחיק את האפשרות שמעשי הרופאים שנחשפו בתחקיר הם עבירה פלילית. מצד שני, המציאות הזו ממחישה כמה קל להידחק בין החרכים של הנהלים שאמורים להבטיח שירות רפואי שוויוני - ולהגיע למקום הראשון בתור.

התגובות שנמסרו אתמול מטעם הרופאים שהופיעו בתחקיר "עובדה" ממחישים כמה שירותים פרטיים אפשר להכניס, ובאיזו קלות, דרך הפתח הצר שפתח ברבש במכתבו לרופאי בית החולים הציבורי. למשל, האם מותר לרופא לנקוב בשיחה בבית החולים במחיר הייעוץ הפרטי שלו? רק לנקוב במחיר - לא לתת ייעוץ וגם לא לגבות כסף. אפשר שזו בפני עצמה לא תהיה עבירה, אם התשלום בפועל נדרש רק בקליניקה הפרטית, וגם הטיפול או הייעוץ ניתנו שם.

התשובה על השאלה אם שלושת הרופאים שתועדו בתחקיר "עובדה" בכלל עברו על החוק אינה חד־משמעית. אמנם אסור לרופא בשירות הציבורי לדרוש ממטופל תשלום בבית החולים הציבורי, אבל תחקירנית "עובדה" לא התחזתה למטופל, אלא לסוכנת תיירות מרפא. ניתן לטעון שהשיחה היתה רק הסבר של הרופא לסוכנת על "איך הדברים עובדים אצלנו" - ולא דרישת שוחד קונקרטית.

בכל מקרה, משרד הבריאות אינו יכול להישאר אדיש למציאות שנחשפה. גם אם המקרים הקונקרטיים של שלושת הרופאים אינם עבירה פלילית, יש חשש שמדובר בנורמה. ייתכן שבמקרים אחרים היו דרישות שוחד מפורשות. מתחייבת בדיקה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker