לפסוק הוצאות גם בבתי הדין הרבניים - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לפסוק הוצאות גם בבתי הדין הרבניים

יש להשוות את מצבם של המתדיינים בבתי המשפט לאלו שבדיני משפחה

3תגובות

"בית הדין הרבני הוא ערכאה השייכת למערכת הערכאות של המדינה וההוצאות, שנגרמו לעותרת על ידי אורגן השייך למדינה, נגרמו לה. לפיכך תחוייב המדינה בתשלום בהוצאות". כזה הוא היה פסק דינו של בג"ץ לפני 28 שנה, שדן בזכותה של העותרת להיפרע בגין רשלנות ואי שימוש נאות בשיקול הדעת של בית הדין הרבני האזורי במונעו ביטול עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא כנגדה, בזמן.

בג"ץ חייב את המדינה לשלם לעותרת את אגרת המדינה ושכר טרחת עורכי דין בסך 500 אלף שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בגין מחדלי בית הדין.

על אף היותם ארגון השייך למדינה, ועל אף כי חוק בתי הדין הרבניים מאפשר פסיקת הוצאות, בתי הדין הרבניים בכל הארץ ממאנים לחייב בהוצאות, בעל דין שראוי כי יחוייב בהוצאות לטובת יריבו שזכה במשפט, התנהג בצורה הולמת והניח כדבעי את גרסתו להכרעה שיפוטית שמצאה את עדיפות וצידקת עמדתו.

כידוע, במשפט האזרחי, רשאי בית המשפט לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט לטובת יריבו. למעט מקרה אחד, מעודי, במשך 30 שנות ייצוג בבתי דין רבניים בכל הערכאות בכל הארץ לא חזיתי ואפילו לא במקרה אחד שבו בעל דין שזכה בדינו זוכה בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

כך למשל במקרה שהובא להכרעה בבית הדין הרבני בתל אביב נדונה תביעתו של בעל, רופא במקצועו, לחייב את אשתו בגירושין. הליך זה שכלל אף התדיינות בבית הדין הרבני הגדול , נמשך שנים וכלל מספר רב יחסית של דיונים, חקירת עדים, פניה למומחה מטעם בית הדין שעמד על שכרו, ועוד.

טס שפלן

לאחר שנדחתה תביעתו של הבעל לגירושין, פנתה האישה לבית הדין לחייב הבעל בהוצאות משפט, על יסוד תקנה קי"ט המסמיכה את בית הדין לפסוק בהוצאות משפט אלא שבית הדין דחה את בקשתה פעמיים, תוך הפנייתה לשולחן ערוך: "המתחייב בדין אינו חייב לשלם לשנגדו יציאותיו אף על פי שהזקיקו לדיון בעיר אחרת".

כידוע, הליכי גירושים כוללים בחובם גם היבטים כספיים אורכים במקרים רבים שנים. ככל שההליך נמשך כך גם ההוצאות, אלא שבתי הדין הרבניים ממשיכים לעמוד בסירובם לפסוק הוצאות. לא רק שבתי הדין הרבניים אינם פוסקים הוצאות משפט ברובם המכריע של המקרים, כעת מקשים עוד על המתדיינים לאחרונה החליט בית הדין הרבני הגדול לחייב מערערת להפקיד בקופת בית הדין הגדול 25 אלף שקל כתנאי להבאה עניינה לבירור נוסף וזאת על מנת להבטיח את הוצאות המשפט של המשיב בערעור. מדובר באבסורד. במשפט אזרחי פסיקת הוצאות כשיקול דעתה של ערכאה שיפוטית נקצב כמעט כעניין שביום יום תוך נטילה בחשבון התנהלות בעל דין שזכה, בהוצאות שנגרמו לו בפועל. לא מדובר בענישה. בתי המשפט נוהגים לפסוק סכומי הוצאות ריאליים בדרך כלל כדי לפצות את הצד הזוכה וגם לעיתים למנוע הליכי סרק. בעל דין שזכה במשפט האזרחי בדינו זכאי לקבל את הוצאותיו, כפי שנפסקו עוד בתחילת שנות ה- 60, "שלא יצא שכרו בהפסדו".

נשאלת השאלה, האם לא הגיעה השעה שגם בתי הדין הרבניים, יחייבו בעלי דין ובמקרים מתאימים בהוצאות משפט על מנת להשוות את מצבם של המתדיינים בבתי המשפט לאלו שבדיני משפחה. שהרי הם שמים את יהבם בבתי הדין הרבניים, לקיים ולכבד את תקנות הדיון, לקיים ולכבד את דין המדינה, את רוח השעה. אותם בעלי דין הגונים הרי מצפים לדעת שבסופו של יום לא יישלחו וידם על ראשם, תוך הפסד כספי ממשי בגין הליך שנכפה עליהם לעיתים על דרך הסתם.

עו"ד רפי שדמי, עוסק בדיני משפחה, נישואין גירושין ומזונות
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#