הפרקליט שהפחיד את הפוליטיקאים הולך הביתה - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפרקליט שהפחיד את הפוליטיקאים הולך הביתה

אהוד אולמרט, משה קצב, חיים רמון, שלמה לחיאני, יונה מצגר, רועי ורמוס ודני דנקנר הם רק כמה מהשמות שבתיקיהם טיפל פרקליט המדינה משה לדור, שייסיים בשבוע הבא את כהונתו ■ הקדנציה שלו התאפיינה במאבק נחרץ בנאשמי שחיתות ציבורית וצווארון לבן, שגרר מתקפות עליו

19תגובות

בעוד שבוע ייצא משה לדור בפעם האחרונה כפרקליט המדינה מלשכתו בקומה השלישית של בניין משרד המשפטים ברחוב סלאח א־דין בירושלים. בכך תבוא לסיומה כהונתו של מי שניתן להגדירו, בין היתר, כפרקליט בעל הראייה הכלכלית ביותר שעמד בראש הפרקליטות.

כפרקליט צעיר הוביל לדור את אחד התיקים הכלכליים הפליליים החשובים בתולדות מדינת ישראל, "משפט הבנקאים", שבו תבע לדין והביא להרשעת רבים מראשי הבנקים הגדולים בעקבות פרשת ויסות המניות. כפרקליט מדינה התמודד לדור עם שורה ארוכה עוד יותר של תיקים מורכבים בתחום השחיתות הציבורית והעסקית. לא יהיה זה מופרז לומר שכפרקליט מדינה הוא השפיע באופן דרמטי על עיצוב גישה בלתי מתפשרת של הפרקליטות כלפי עברייני צווארון לבן בכלל ואישי ציבור שנאשמו בשחיתות בפרט.

בשש שנות כהונתו עברו תחת ידיו של לדור תיקים של שרים, חברי כנסת, ראשי עיריות ורשויות, שופטים, רשמים, דיינים, רבנים וכן עובדי ציבור ואישי ציבור נוספים, שבעניינם הכריע או גיבש את עמדת הפרקליטות.

מיכל פתאל

בין התיקים שבהם היה לדור מעורב אישית בלטו משפט אולמרט בירושלים, שהערעור על הזיכויים בו תלוי בבית המשפט העליון, ותיק הולילנד, שעדיין לא הסתיים. הסיכום הסופי של כהונת לדור אינו שלם כל עוד לא ידועה התוצאה הסופית בתיקים אלה. על רקע המתקפות האישיות נגד לדור מזכירים בפרקליטות שהוא זה שגנז או המליץ לגנוז שורת תיקים אחרים נגד אולמרט, בהם תיקי הפרטת בנק לאומי, המינויים הפוליטיים, הבית ברחוב כרמיה, הבתים בנחלאות וברחוב שינקין ופרשת העטים. מנגד מסבירים את החלטתו להתייצב בעצמו בבית המשפט בפרשת טלנסקי כרצון "להוביל את המחנה" ולהדגים שהפרקליטות אינה נרתעת ממאבק בשחיתות גם מול הבכירים ביותר.

לדור טיפל גם בתיק משה קצב, לאחר שהנשיא לשעבר חזר בו מעסקת הטיעון, בפרשת העובדת הזרה בבית אהוד ברק, בשר לשעבר שלמה בניזרי (שהורשע), בבדיקות הפנימיות בפרקליטות על רקע משפטו של חיים רמון, בפרשת הרפז, בבדיקת פרשות "ביביטורס" ובעשרות ראשי רשויות מקומיות - שבולטים מביניהם צבי בר, שלומי לחיאני, יצחק רוכברגר, שמעון גפסו, ואורי לופוליאנסקי. אישי ציבור אחרים שטיפל בהם הם השופטים לשעבר דן כהן ודן מור והרבנים יונה מצגר ואליהו בקשי־דורון.

בעולם העסקים עברו תחת ידיו בין היתר רועי ורמוס מפסגות (נסגר בהסדר ללא אישום) ויו"ר הפועלים לשעבר דני דנקנר (עומד לדין). המאפיין בתיקים האלה הוא המורכבות. על הקיר בלשכת פרקליט המדינה תלויה רפרודוקציה של ציור מופשט של הצייר גרהארד ריכטר. לדור נוהג להמחיש לבני שיחו את מורכבותם של תיקים פליליים של אישי ציבור באמצעות הציור. קשה להבין מה מופיע בציור, וכך קשה – אומר לדור - לפענח את התמונה העולה מתוך הררי הראיות שנאספו בתיקים כמו הולילנד, פרשות חברות הקש שיוחסו לאביגדור ליברמן ואחרים.

אמיל סלמן

פרקליט מדינה נדרש להתעמק בכל רגע נתון בשלושה־ארבעה תיקים כאלה באופן אישי, כי אלה התיקים שבהם נמדדת הפרקליטות בעיני הציבור. לדור מכיר את התיקים על בוריים. הוא יודע לנקוב בשמות ובתאריכים, לתאר השתלשלויות אירועים ולהצביע על התמונה העולה בעיניו מתוך פסיפס הראיות.

בסביבת לדור מעריכים כי הוא הקדיש רבע עד שליש מזמנו לליווי, דיון וקבלת החלטות בתיקים האלה. הוא נוהג לומר כי אף שמדובר בשבריר אחוז מהתיקים שמנהלת הפרקליטות, אמון הציבור בה נמדד על פיהם.

פחות מוכר בציבור המאמץ הרב שהשקיע לדור בקידום האכיפה המתואמת והמתוחכמת נגד הפשיעה המאורגנת. אם יש איום על המדינה בעיני לדור, הוא מגיע מכיוון הפשיעה המאורגנת. גורמים שעמם שוחח אומרים שהוא מביע חשש מפני פוטנציאל החדירה של הפשיעה המאורגנת לזרועות השלטון, במיוחד השלטון המקומי. בעיניו, זהו תרחיש בלהות מוחשי.

טל שחר

בפרקליטות ובמשטרה טוענים כי הציבור אינו מבין את עוצמת הפשיעה המאורגנת בישראל. בכיר במערכת ממחיש זאת בדימוי מעולם העסקים: "אם בעל עסק יודע שמיגור התחרות העסקית שלו יניב לו רווח גדול, הוא ישקיע הרבה מאוד כדי לנצח את המתחרה. תחשוב איזה רווחים יש בפשיעה המאורגנת אם יש שם כאלה שמוכנים להשקיע בחיסול המתחרה על ידי כך שמפוצצים אותו".

בחסות הפרקליטות קיימת כיום השקעה משמעותית במשטרה בשיתוף גורמי אכיפה אחרים בפיתוח יכולות מודיעיניות וחקירתיות שמשפרות את ביצועי המשטרה והפרקליטות בתחום הזה.

הפרקליטות כאנדרדוג

בימים האחרונים נפרד לדור מיחידות הפרקליטות. אמון הציבור בפרקליטות הוא סוגיה שחוזרת במפגשים. לבכירים בסביבתו אמר לדור באחרונה כי הוא מודאג מהפער בין תהליכי קבלת ההחלטות בפרקליטות לבין האופן שבו הם נתפשים בציבור. לדור משוכנע כי החלטות הפרקליטות מתקבלות משיקולים מקצועיים ונקיים, אך נתפשות באופן מעוות בציבור בין היתר מכיוון שחלק מכלי התקשורת משרתים אינטרסים זרים. הוא מודאג במיוחד מכך שלפרסומים המעוותים יש השפעה על בתי המשפט.

המתקפות על הפרקליטות הגיעו מפוליטיקאים ואישי ציבור שפעלו באופן מתוכנן היטב, טוענים בסביבת לדור. לא רק פרקליט המדינה מחזיק בדעה זו, היא רווחת בקרב בכירים נוספים בפרקליטות. בפרקליטות מסבירים כי המתקפות על לדור נועדו להציג את העומד בראש הפרקליטות כמי ששיקול דעתו פגום, משום שרק כך יכולים אישי ציבור ונאשמי צמרת לכרסם באמינות שמייחס הציבור לכתבי האישום שהחליטה הפרקליטות להגיש נגדם.

בעיני לדור הפרקליטות היא האנדרדוג בתיקים של אישי ציבור. בני שיחו אומרים כי לדעתו התקשורת מגויסת לטובת נאשמים חזקים, מקושרים, בעלי הון בעצמם או בעלי גישה לכוח והשפעה שהופכת אותם לנתמכים על ידי התקשורת. בשיחות פנימיות הוא נוהג להזכיר את ההתבטאות של אמנון דנקנר - שקרא לו להתאבד לאחר הזיכוי החלקי של אולמרט - כדי להמחיש את עוצמת המתקפות האינטרסנטיות נגד הפרקליטות.

אילן אסייג

בשיחות פנימיות בפרקליטות נוקב לדור בשמותיהם של רמון, אולמרט וקצב, כמי שהניעו מערכות תעמולה שגרמה נזק לאמון הציבור בפרקליטות, תוך שימוש בעיתונות. אביגדור ליברמן, אגב, לא מופיע ברשימה.

עם זאת, בני שיחו מתרשמים כי בעיניו גרמו שרי המשפטים דניאל פרידמן ויעקב נאמן פגיעה חמורה באמון במוסדות אכיפת החוק. בשיחות סגורות הוא מתבטא נגדם בארסיות, וטוען כי החלישו את הפרקליטות הן במעשים גלויים והן בדרכים שהציבור לא היה מודע להן. בשיחות האלה רמז לדור לא אחת כי היו כמה שרי משפטים שלא היו ראויים לתפקידם.

גורם משפטי בכיר ממחיש את המציאות שמולה התמודד לדור באופן הבא: "לדור אומר ששרי המשפטים חותרים תחת הפרקליטות, שהתקשורת מגויסת לטובת אנשים כמו אולמרט ורמון, שהשופטים לא מבינים מול מה הפרקליטות עומדת ועוד מבקרים אותה כשהיא מנסה להתגונן, שתוקפים אותו אישית ממניעים זרים - ושהוא בכלל לא מתנגד לגוף ביקורת על הפרקליטות, אלא שעמדתו סולפה. לפעמים הוא נשמע רדוף, אבל זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך".

דניאל בר און / ג'ינ

בכמה תיקים בולטים שבהם טיפל אישית ספג לדור זיכויים. אולמרט הורשע בהפרת אמונים, אבל זוכה בשתי פרשות מרכזיות אחרות שהערעור בהן תלוי בבית המשפט העליון. זיכוי צורב אחר היה זה של עו"ד ד"ר יעקב וינרוט מהאישום במתן שוחד לפקיד השומה שוקי ויטה. ויטה לעומת זאת הורשע בעבירות הפרת אמונים.

זיכוי וינרוט הוא דוגמה שאליה חוזר לדור כדי להמחיש את הקושי להעביר לציבור את עמדותיה של הפרקליטות. כמה אנשים מספרים שלדור נוהג לתאר לבני שיחו את עמדת הפרקליטות בתיק וינרוט ולבחון אם התיאור משקף את המציאות בעיניהם. רובם משיבים כי וינרוט הואשם שנתן הנחה בשכר טרחה לפקיד השומה ויטה בתמורה לכך שזה העניק הסכמי שומה מקילים ללקוחותיו של וינרוט, ארקדי גאידמק ומיכאל צ'רנוי. לדור טוען שזו גירסה מעוותת של כתב האישום, שהופנמה בציבור בגלל הצגה מעוותת על ידי התקשורת. הוא מסביר לבני שיחו שהסכמי השומה לא היו מקלים, להפך – יש ספק אם גאידמק וצ'רנוי היו חייבים מס בישראל בכלל. לדעת הפרקליטות, ויטה גבה מס עודף מגאידמק וצ'רנוי במקום שייתכן שכלל לא היה צורך לשלמו. לדור טוען שהסכמי השומה נועדו לשרת מטרות אחרות שהיו נחוצות לווינרוט בייצוג שהעניק לגאידמק וצ'רנוי בעניינים אחרים בעולם, ולכן היה לווינרוט אינטרס להעניק שירות משפטי לוויטה בשכר טרחה נדחה ונמוך. ויטה היה זקוק לשירותיו של וינרוט כדי למחוק הרשעה משמעתית, ולכן חרג מנהלים ופעל בניגוד עניינים כשחתם על הסכמי השומה.

אהדה וביקורת מבית

דניאל בר און

פרקליט המדינה אהוד על כפיפיו - האהדה אליו בוודאי גדולה יותר מהאהדה שלה זוכה היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הממונה עליו. למרות זאת, ספג לדור באחרונה ביקורת פנימית על מינויים שהוא משאיר אחריו. בפרקליטות טוענים כי מינה בעיקר יוצאי פרקליטות מחוז ירושלים ופרקליטים שהיו מקורבים אליו. במשרד המשפטים מזכירים בתגובה כי המינויים נעשו במכרז וכי בעלי התפקידים נבחרו מתוך המועמדים שהחליטו להתמודד.

בכפיפות ישירה לפרקליט המדינה קיים סגל של 25 מנהלי מחלקות, פרקליטי מחוזות ומשנים לפרקליט המדינה. לדור מינה חלק גדול מהם, והם יכהנו לפי חוק קדנציה של שמונה שנים. בכך הכתיב לדור חלק גדול מהסגל שיעבוד עם יורשו שי ניצן, שיכהן שש שנים. לפחות במובן הזה ילווה צילו של לדור את ניצן בעתיד הנראה לעין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#