לסגור התמחות בשעתיים: המרוץ שסיחרר את משרדי עורכי הדין והסטודנטים - דין וחשבון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לסגור התמחות בשעתיים: המרוץ שסיחרר את משרדי עורכי הדין והסטודנטים

רפורמה של לשכת עורכי הדין, שנכנסה לתוקפה השנה, קבעה כי סטודנטים למשפטים יוכלו להתראיין להתמחות החל מתאריך אחיד בשנה השלישית ללימודים ■ הלחץ על חלק מהמשרדים ועל הסטודנטים להשיב מהר על הצעת ההתמחות גרם לתחרות תזזיתית מדי ■ "משרדי עורכי הדין רוצים להספיק לסגור עם המועמדים הטובים וכולם נכנסים ללחץ"

8תגובות

לפני כחצי שנה יצאה אחת מהרפורמות הבולטות של לשכת עורכי הדין בשנים האחרונות לדרך. במסגרתה נדחו מועדי ראיונות של סטודנטים להתמחות מתחילת השנה השנייה לשנה השלישית ללימודיהם. רוב עורכי הדין והסטודנטים שהושפעו ממנה מברכים עליה כיום. אלא שלצד השינויים החיוביים של הרפורמה צצו בעקבותיה בעיות חדשות.

באוגוסט 2010 תוקנו כללי לשכת עורכי הדין שמתייחסים לרישום מתמחים ולפיקוח על התמחות. הכללים החדשים קובעים כי משרדי עורכי הדין לא יוכלו לראיין מועמדים להתמחות לפני 15 במארס בשנת הלימודים השלישית של הסטודנטים לתואר ראשון במשפטים.

במארס נכנסו הכללים החדשים לתוקף והשינוי הורגש מיידית. באותו יום פתחו כל משרדי עורכי הדין הגדולים בתחרות להעסקת הסטודנטים המצטיינים. מרוץ הראיונות נמשך במשך כמה ימים אינטנסיביים. אף ש-15 במארס השנה חל ביום שישי עסקו רבים מהמשרדים בראיונות בשיטת הסרט הנע והסטודנטים השאפתניים עברו בקדחתנות ממשרד למשרד.

אלעד ארדן, סטודנט בשנה הרביעית למשפטים וממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה, מתאר את השבוע שעבר עליו בחיפוש אחר התמחות כ”הידרדרות שהתחילה ביום שישי ונמשכה במשך כל השבוע. תוך כדי תנועה, המשרדים הבינו שהם בתחרות על כוח האדם וגם במרוץ נגד הזמן. המשרדים הגדולים התקשרו לסטודנטים וביקשו להקדים את הראיונות לתחילת השבוע. התראיינתי לשמונה משרדים ביומיים, והראיונות שקבעתי לשלישי ורביעי כבר היו חסרי משמעות”.

עופר וקנין

במהלך המיונים שימש ארדן כסגן יו”ר אגודת הסטודנטים של המרכז הבינתחומי וקיבל פניות רבות של סטודנטים מודאגים. “הם היו לחוצים מאוד”, הוא מספר. “לעבור מספר כה גדול של ראיונות ביומיים זו חוויה לא נעימה. היו אנשים שזה הוביל אותם קרוב לקריסה נפשית. היו סטודנטים שהתקבלו ואמרו להם שאם הם רוצים בתפקיד הם צריכים להחזיר תשובה בתוך עשר שעות או עד סוף היום. התוצאה היתה שסטודנטים העדיפו ללכת על הקלף הבטוח, במקום לקחת את הסיכון שלא יתקבלו בהמשך”.

ואולם לא כל הסטודנטים חושבים שהאווירה השנה אופיינה בלחץ יוצא דופן. אלון גלר, סטודנט בשנה ד’ במכללת שערי משפט: “לא נתקלתי בלחץ של סטודנטים. אני לא חושב שכולם מצאו התמחות בסופו של דבר, אבל אני עדיין רואה מודעות של משרדים שמחפשים מתמחים”.

אין זמן לחשוב

לפני השינוי, מרבית הסטודנטים מיהרו לסגור את מקום ההתמחות שלהם בתחילת שנת לימודיהם השנייה, כשלפניהם עוד שנתיים וחצי של לימודים. משרדי עורכי הדין שהתחרו על הסטודנטים המצטיינים בחנו את הסטודנטים בתחילת דרכם על בסיס ציונים של קורסים מהשנה הראשונה בלבד.

אלינור מור סיטבון, מנכ”לית חברת ההשמה קודקס, סבורה כי הרפורמה חיובית, אך גם יצרה לחץ גדול במערכת. “בגלל שיש קו זינוק אחיד לכולם שחל באותו יום, כולם נכנסים למרוץ מטורף”, אומרת מור סיטבון. “המשרדים, בעיקר הגדולים וגם הפרקליטויות, רוצים להספיק לסגור עם המועמדים הטובים וכולם נכנסים ללחץ”. לטענתה, בעקבות השינוי תהליך קבלת ההחלטות של המשרדים ושל הסטודנטים הואץ וכתוצאה מכך נפגע. “התשובות שניתנות במקום והלחץ האדיר שמוטל על הסטודנטים אינם מאפשרים להם לתת תשובה לאחר מחשבה. גם המעסיקים מוצאים עצמם מקבלים מועמדים רק כי הם חוששים לאבד אותם. אולי בתהליך ארוך יותר אם היו שוקלים את הדברים היתה מתקבלת החלטה אחרת”.

איך השפיעה הרפורמה על משרדי עורכי הדין? והאם השינוי היה דומה במשרדי עורכי דין גדולים וקטנים?

ברבים ממשרדי עורכי הדין מברכים על השינוי, אך מפרטים את הכשל המרכזי שניכר בו. עו”ד יעקב שרביט, האחראי על גיוס המתמחים במשרד הרצוג פוקס נאמן אומר כי “ייחלנו לרפורמה במשך תקופה ארוכה והיא השיגה את המטרה העיקרית שלה, הן מבחינת המשרדים, הן מבחינת הסטודנטים והן מבחינת המוסדות להשכלה גבוהה. ללא השינוי בכללים היינו עלולים למצוא את עצמנו בעתיד כאשר אנשים סוגרים התמחות בתיכון עוד לפני שהתקבלו לפקולטות למשפטים”.

עו”ד חניטל בלינסון־נבון ממשרד יגאל ארנון מציינת יתרון נוסף: “כמראיינים יש לנו אפשרות לנהל עם סטודנטים בשנה שלישית שיחה יותר רצינית ואקדמית, יחסית לראיון עם סטודנט שסיים שנת לימודים אחת בלבד. בנוסף, היום אין ביטולים מצד סטודנטים”.

עו”ד נועה סולומון ממשרד יהודה רווה מוסיפה כי לפני הרפורמה הסטודנטים לא ידעו לאיזה כיוון הם הולכים, וזה יצר תופעה מכוערת של הודעת ביטול ההתמחות מצדם. עו”ד דנה דורון, מנהלת מחלקת משאבי אנוש ותפעול במשרד גולדפרב זליגמן, מסכימה עמה. “הסטודנטים כיום מגיעים לראיונות הרבה יותר מגובשים, יודעים באיזה תחום הם רוצים לעסוק. המרוץ לפני זה היה בלתי נסבל”, אומרת דורון.

לעומת זאת, בחלק מהמשרדים הקטנים הרפורמה הורגשה פחות. לדברי עו”ד שי פיאדה ממשרד עוה”ד שאול קוטלר, שבו מועסקים ארבעה עורכי דין, “גם לפני הרפורמה לא סגרנו עם סטודנטים שלוש שנים לפני המועד. לבחון מועמד בשנה השנייה ללימודים זה לא רציני. אמנם לא הושפענו מהרפורמה, אבל כתוצאה ממנה השנה ראינו היצע גדול יותר של מתמחים שהגיעו בהמוניהם בפרק זמן קצר יותר”.

TheMarker

קבלה מיידית להתמחות

במשרד עוה”ד שמעונוב, שבו מועסקים כ–17 עורכי דין, הרפורמה ניכרה היטב. עו”ד דודי ברלנד מהמשרד משבח את הרפורמה ואומר כי “הסטודנטים השנה הגיעו מגובשים יותר. לפני שנתיים שאלתי סטודנטים למה הם רוצים להתמחות בשוק ההון והם אמרו שזה נשמע להם נחמד. הם לא ידעו מה זה. השנה ראיינו סטודנטים שהובילו את הראיון והפגינו ידע מלא בחומר”. הוא מוסיף כי “השנה התחלנו ב–15 במארס וסיימנו למלא את המשרות בתוך שבוע. בשונה ממשרדים אחרים לא לחצנו על הסטודנטים. הגיעו כ–25 סטודנטים ומתוכם קיבלנו שניים”.

דורון מספרת כי “היו משרדים שאמרו לסטודנטים לתת תשובה בתוך שעתיים. אנחנו נתנו תשובות סופיות לכולם בתוך חמישה ימים”. בלינסון־נבון מסבירה ש”לא חשבנו שנכון להעמיד את המתראיינים במצב קשה שבמסגרתו הם צריכים להשיב מיידית אם מעוניינים לסגור התמחות כבר במעמד הראיון. לאחר שהבנו שזה קורה במשרדים אחרים, לא רצינו להישאר מאחור ולכן אמרנו להם שיש להם שלושה ימים להשיב. כשהבנו שמשרדים אחרים נותנים דד ליין של יום - אמרנו לסטודנטים שהמקומות שנשארו הם על בסיס פנוי, כלומר אם הם יחזרו אלינו בהקדם עם תשובה חיובית המשרות יאויישו. זה תהליך שלמדנו אותו תוך כדי תנועה”.

עופר וקנין

כיצד מציעים עורכי הדין והמומחים לפתור את הבעיה? מור סיטבון מציעה פתרון שעלה לדבריה מהשטח: “צריך להוסיף תיקון לכללים ולקבוע כי התשובות של המשרדים יינתנו בתוך פרק זמן סביר. המשרדים צריכים לתת לסטודנט פרק זמן מסוים כדי לשקול את הדברים בצורה רצינית”.

גם בחלק ממשרדי עורכי הדין מסכימים כי יש לאמץ תיקון כזה בכדי למנוע את התחרות. דורון סבורה כי “היה צריך לקחת עוד צעד קדימה ולהורות למשרדים לתת תשובות לסטודנטים החל מתאריך מסוים”. בלינסון־נבון מסכימה כי “ניתן לקבוע בכללים הנחיה שאומרת שתחילת הראיונות היא ב–15 במארס, אבל המשרדים לא יכולים לתת תשובה עד 1 באפריל ואז זה מוריד את הלחץ”.

שרביט מסויג מההצעה. “אני לא חושב שהכשל פה הוא עמוק, אבל אני חושב שיהיה נכון לקבוע כי המשרדים יחזירו תשובה בתוך כמה ימים”, הוא אומר. “זה היה פותר את הכשל הזה, אבל השאלה היא עד כמה הרגולטור מתערב ביחסים חוזיים. הסטודנטים יודעים מראש מיהם חמשת המשרדים שבעדיפות ראשונה אצלם, ולכן יכולים לתזמן את הראיונות”.

מלשכת עורכי הדין נמסר: “הלשכה קשובה לצורכי המתמחים ופתוחה לכל משוב מצידם. השינוי במועד הראיונות למתמחים נבע מביקורת שעלתה מצד מתמחים ומשרדים כאחד. נכון לעת הזו, התרשמנו כי לכללים החדשים תרומה חשובה בניסיון להתגבר על כשל השוק. חשוב לזכור כי אנו בתחילת הדרך. בחלוף תקופת זמן תפיק הלשכה מסקנות ותשקול האם יש מקום להכניס בהם שינויים”.

מספר הגיוסים למשרות טרום התמחות הצטמצם

עם כניסתה של הרפורמה לתוקף עלה החשש כי המשרדים ימצאו דרך לעקוף אותה באמצעות הגדלת המשרות לטרום מתמחים. “לאור הקושי שהתעורר בקרב המשרדים, בעקבות השינוי בכללי ההתמחות, ציפינו לראות מגמה של היערכות במטרה להתגבר על הסיטואציה”, אומרת מנכ”לית קודקס, אלינור מור סיטבון. “הנחנו שיחול גידול בהיקף הגיוסים למשרות טרום התמחות, באופן שיאפשר למשרדים להכיר את הסטודנטים מראש ולשריין אותם כמתמחים עתידיים”.

ואולם לדבריה, לא רק שהדבר לא קרה בפועל, אלא שהשינוי משך דווקא לצד השני. “מספר הגיוסים למשרות הטרום הצטמצמה בהיקפה והמשרדים הגדולים, שאמונים על היקף גיוסים המוני, העידו כי הם אינם מעוניינים וחשים צורך בגיוס סטודנטים לפוזיציות אלה”, היא אומרת. “זאת ועוד, לו אכן היתה מתרחשת תופעה שכזו, אז היינו חוזים בירידה במפלס הלחץ והמתח בתקופת הגיוסים האינטנסיבית, לאור ההיערכות המוקדמת של המשרדים ושיריון מתמחים מצטיינים מבעוד מועד”.

מלשכת עורכי הדין נמסר כי “כללי הרפורמה לא באו להסדיר תקופה של ‘טרום התמחות’ במשרדי עורכי דין, ואין בהם כדי למנוע העסקה של סטודנטים למשפטים בעבודה משפטית או אחרת שאינה התמחות כמשמעה בחוק. בכללים חל איסור על המשרדים להתנות מועמדות להתמחות או קבלה להתמחות בעבודה במשרד, טרם תחילת הראיונות של אותו מועמד. עד כה לא נמצאה כל עילה להתנהגות שאינה כדין בהתנהלות המשרדים”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#