ארגון "משפטנים לאי תלות של המערכת המשפטית" היה מועמד לפרס נובל לשלום

בין הממליצים לוועדת הפרס על הארגון, בראשו עומד פרופ' שמעון שטרית, שופטים בבית המשפט העליון במצרים ובפקיסטן

מוטי בסוק
מוטי בסוק

בחודש שעבר, חודש פרסי נובל, זכו שלושה יהודיים, שנים עם עבר ישראלי, בפרס לכימיה. בישראל סומנו הפרופסורים חיים סיידר ואהרן רזין כבעלי סיכוי גבוה לזכות בפרס לרפואה. והיו שציפו, כמו בכול שנה בשנים האחרונות, לזכייה של עמוס עוז בפרס לספרות.

בודדים ידעו כי היה עוד ישראלי שציפה במתח להודעה על הזוכים, ביום שישי ה-11.10.2013, בפרס נובל לשלום, כמי שעומד (נשיא הארגון מ-2011) בראש ארגון בינלאומי מכובד. שמו פרופ' שמעון שטרית, לשעבר שר הכלכלה, שר המדע ושר הדתות, פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית.

שטרית עומד בראש "ארגון משפטנים לאי תלות של המערכת המשפטית ושלום עולמיInternational Association Of Judicial Independence and World")  Peace"). הארגון היה בין 259 המועמדים לפרס נובל לשלום, 50 מהם ארגונים.
יש קריטריונים קבועים מי רשאי להמליץ על מועמדים לפרס נובל.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

"סופה מושלמת" // התחזית הקודרת: קחו את הכסף ובירחו מהבורסה

הצלחה לרשת: 1.1 מיליון צופים בהשקת "אקס פקטור"

בין החותמים על ההמלצה להעניק את הפרס לארגון המשפטנים הייתה חתנית פרס נובל לכימיה, הישראלית עדה יונת. בסך הכול המליצו על הענקת הפרס לארגון המשפטנים 35 אישיים, ראשי מוסדות אקדמאיים, פרופסורים למשפטים, היסטוריה, ומדעי המדינה, שרים, חברי פרלמנט, חברי בתי דין בינ"ל, וזוכי פרס נובל בעבר.

שמעון שטריתצילום: תומר אפלבאום

שטרית העריך כי לארגון שלו אין סיכויים גדולים לזכות בפרס. בפרס זכה, לבסוף, ארגון למניעת הפצת נשק כימי. אבל שטרית והארגון שבראשו הוא עומד אינם מרימים ידיים. לדבריו הם מועמדים עתה לפרס יוקרתי לא פחות חשוב, בעולם המשפט, שהפרס שבצידו הוא 2 מיליון דולר. הכסף מאוד משמעותי לארגון, שעד כה חי בצמצום. הוא יאפשר לארגון לשלוח למדינות בהן מתעוררת בעיה, משלחות של משפטנים בכירים מאוד. עד היום הסתפק הארגון בשליחת חומר משפטי רלוונטי בפקס או במיל. הוא גם יאפשר לארגון להרחיב את הפעילות המחקרית שלו.

לפני פחות מ-10 שנים זכתה היחידה למשפט בינלאומי באוניברסיטת גנט בפרס נובל על ניסוח דיני המלחמה. בארגון המשפטנים לאי תלות של המערכת המשפטית חברים למעלה מ-100 איש, שופטים, משפטנים ואנשי אקדמיה בכירים למשפטים בארצותיהם, מדינות המערב המפותחות. הארגון, שהוקם לפני כ-30 שנה, לוחם לאי תלות של המערכת השיפוטית במדינות העולם, לעצמאות שופטים ולעצמאות שלטון החוק.

חברי הארגון עוקבים אחרי מה שקורה בעולם, בכול הקשור לעצמאות המערכת השלטונית. לא מכבר קיבל הארגון בקשת סיוע משופט בבית המשפט העליון במצרים, לאחר שמי שהיה אז נשיא מצרים, מוחמד מורסי, ביקש להוריד את גיל הפרישה של השופטים, במטרה לפנות מקום לאנשים חדשים, אנשים שלו. השופט המצרי ביקש את עזרת הארגון כדי להכשיל את המהלך.

ב-2007 התקבלה בארגון בקשת סיוע משופט בבית המשפט העליון בפקיסטן לאחר שמי שהיה אז נשיא המדינה, פרבז מושארף, הדיח את נשיא בית המשפט העליון. שופטי בית המשפט העליון ביקשו מהארגון עדכונים ואינפורמציה כדי שיוכלו להתמודד עם הפיטורים. בסופו של דבר הפיטורים בוטלו. אגב, השופט המצרי שפנה לארגון ואחד משופטי בית המשפט העליון בפקיסטאן היו בין אלו שהמליצו לוועדת פרס נובל לשלום להעניק לארגון את הפרס.

ארגון המשפטנים לאי תלות משפטית החל להתארגן בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת. הכנס הראשון שלו נערך בברלין ב-1979. הכנס השני נערך כעבור שנה בליסבון. ב-1982 התקיים כנס רב חשיבות בניו דלהי, בו נמנע משיטרית להשתתף, לאחר שקיבל הודעה שלא ניתנת לפרשנות, כי המארגנים לא יוכלו להיות ערבים לביטחונו. באותה תקופה, ימי מלחמת לבנון הראשונה, לישראל לא היו קשרים דיפלומטים מלאים עם הודו.

ב-2007 קיים הארגון כנס בירושלים ("כנס הר הצופים"). ב-1985 פירסם הארגון ספר עב קרס על אי תלות שיפוטית. כול פרק נכתב ע"י מומחה משפטי אחר ועסק בהיבט אחר של אי התלות השיפוטית. הספר כינס את כול המידע שהיה ידוע עד אז, על חקיקה, מחקרים והתפתחויות חוקתיות ופוליטיות בעולם בכול הקשור לאי תלות שיפוטית. בקרוב אמורה לצאת המהדורה השלישית המעודכנת של הספר.

בתי משפט בכול העולם, קנדה, אנגליה, מאלזיה, פיג'י ועוד ועוד בהידרשם לנושאים של אי תלות שיפוטית, מצטטים מספרי הארגון. בארגון מציניים מאות ציטוטים כנ"ל, אולי אלפים.
שטרית עצמו עומד לפרסם בקרוב את הכרך השלישי של ספר, לנושא שהוא אחד מתחומי ההתמחות שלו, נשוא עצמאות מערכת המשפט במדינות העולם. הספר (יופיע באנגלית) קרוי, "אי תלות שיפוטית". הכרך הראשון שלו יצא ב-1976 וצוטט במשפטים רבים ברחבי העולם, כולל במשפט של רודן צ'ילה, פינושה, שנערך באנגליה. כותרות המשנה לספר החדש הן, "דיון עכשווי", "תרבות העצמאות השיפוטית", "יסודות עיוניים ואתגרים מעשיים", "שלטון החוק ושלום עולמי". כול שלושת הכרכים יצאו בוצאת מרטינוס נייהוף, חברת בת של ההוצאה הגדולה בריל. הספרים נלמדים באוניברסיטאות, ומשמשים שופטים ועורכי דין.

שטרית מציין כי "הצלחנו ב-30 שנים של פעילות למצב את נושא אי תלות המערכת השיפוטית ברשות המבצעת והמחוקקת כנושא מרכזי, תוך התייחסות לשאלת הציפיות מהשופטים, והציפיות מהמערכות השלטוניות האחרות כשהן באות במגע עם הרשות השופטת. פיתחנו את מושג האי תלות השיפוטית גם בתוך הרשות השופטת וגם ביחס הרשויות האחרות והפרטים אליה. לפני 30 שנה זה לא היה קיים.

"היו מבינים שהשופט עצמאי לא רק כלפי גורמים חיצוניים, ממשלה, פרלמנט, תקשורת, אלא גם אל מול גורמים פנימיים, למשל שופטים בכירים ממנו. פיתחנו גם את עקרון השיקוף, הקובע כי הרשות השופטת צריכה לשקף את החברה בה היא שופטת. זאת בתגובה לטענה כי הרשות השופטת משקפת את האליטה שבחרה בה. שופט יכול להיבחר כמייצג סקטור בחברה, נשים, לאומיים וכד', אבל אחרי שנבחר הוא אמור לשפוט לפי מיטב מצפונו ודעותיו. כול הכלים שגיבשנו מגובים במחקרים. כל אחד מהחוקרים שהשתתפו בכתיבת הספרים עוסק בתחום עשרות שנים ומצוטט בכול העולם".

ארגון המשפטנים לאי תלות עומד לסכם בכנס שיתקיים ב-2014 במוסקבה קוד אתי לשופטים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ