איקיוטק תובעת אלפי שקלים מאלפי ישראלים - עבור שירות סלולר שלא הזמינו - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
"ניפגש בבית המשפט"

איקיוטק תובעת אלפי שקלים מאלפי ישראלים - עבור שירות סלולר שלא הזמינו

אלפים קיבלו בשבועות האחרונים דרישות לתשלום מעורכי דין בסכומים של אלפי שקלים - אך רבים כלל לא יודעים במה מדובר ■ מאחורי המכתבים עומדת ספקית תוכן דיגיטלי , שטוענת כי כל החייבים נרשמו לקבלת שירותיה בעבר ■ איך מתחקים אחר עקבות החוב והאם צריך לשלם אותו

263תגובות

ליאן סמיונוב, 25, סטודנטית שנה שלישית לבנקאות ושוק ההון, קיבלה בימים האחרונים דרישת תשלום והתראה לפני נקיטת הליכים משפטיים לתשלום חוב של 3,000 שקל. על פי המכתב, שחתום בידי משרד עורכי הדין נ.קוריס, ב–2007 נרשמה סמיונוב לשירותי תוכן ומידע של חברת איקיוטק וצברה חוב.

“לפני שנים קיבלתי למייל כל מיני הודעות מטרידות על אודישנים וביטלתי את קבלתן”, מספרת סמיונוב. “באותה תקופה קיבלתי גם חיובים שלא היו ברורים לי לחשבון של הטלפון הנייד. התקשרתי לחברת הסלולר, ואמרו לי שאני מחויבת כבר כמה חודשים בשירות תוכן בסכום של 20 שקל בחודש. מיד ביקשתי לבטל את השירות הזה - ומאותו רגע העניין נשכח”.

כעת, כמה שנים אחרי, סמיונוב נדרשת לשלם עבור שירותי התוכן האלה. היא התקשרה למשרד עורכי הדין ושאלה במה מדובר. “הנציג אמר שיש לי חוב של 2,932 שקל, כולל שכר טירחה של עורך דין. שאלתי על מה, ואיפה הם היו עד עכשיו? הייתי עצבנית מאוד והתחלתי לבכות, אבל זה לא ממש הזיז לנציג”, אומרת סמיונוב.

“ניפגש בבית משפט”

גם יפעת ‏(שם בדוי‏), 31, הופתעה לגלות בתיבת הדואר שלה ב–15 באוקטובר מכתב ממשרד עורכי הדין דב שילנסקי, בשמה של חברת איקיוטק. במעטפה המתינו לה שתי דרישות לתשלום חוב והתראות טרם נקיטת הליכים - סכום התביעה בשני המקרים מגיע לכ–4,000 שקל.

“בהתחלה נלחצתי מאוד”, מספרת יפעת. “לא הבנתי במה מדובר, מיהי איקיוטק, מתי נרשמתי לשירותי התוכן שלה ועל אילו הודעות SMS הם מדברים - ואז שמתי לב ששני מספרי הטלפון שמצוינים במכתבים הם בכלל לא שלי ואינם מוכרים לי”.

באדיבות תכנית חיסכון, ערוץ 2

יפעת התקשרה מיד למספר הטלפון של משרד דב שילנסקי. “בתמימותי חשבתי שאם אסביר להם את זה או לפחות אבקש הוכחה לכך שנרשמתי, אזכה לתגובה הולמת, אבל התבדיתי. דיברתי עם נציגה שהיתה תוקפנית וענתה בקצרה על שאלותי. היא טענה כי העובדה שיש בידי החברה את מספר תעודת הזהות שלי, היא הוכחה לכך שנרשמתי לשירותים שלה.

“הנציגה גם טענה שיש לה הוכחה שנרשמתי לשירות, והקריאה לי הודעה שכביכול כתבתי בעת שנרשמתי. בהודעה נכתב שנרשמתי לשירות למען ילדי ומשום שסבתי היתה שחקנית. הסברתי לנציגה שאין לי ילדים ושתי סבותיי רחוקות מלהיות שחקניות”, מפרטת יפעת.

את הנציגה של משרד עורכי הדין זה לא עניין. “היא אמרה לי, ‘ניפגש בבית המשפט - תגידי את זה כשנפתח לך את תיק ההוצאה לפועל’”, אומרת יפעת.

“אודישנים, כרטיסון, דייט מאסטר”

חיפוש קצר באמצעות גוגל הוביל את יפעת לקבוצה בפייסבוק, שחברים בה יותר מ–2,000 איש. חברי הקבוצה הופתעו למצוא בשבועות האחרונים בתיבת הדואר שלהם דרישות תשלום מעורכי דין בסכומים של אלפי שקלים, כל אחד. כל המכתבים דומים - התשלום נדרש בגין שירותי תוכן ומידע, שמעניקה איקיוטק באמצעות האינטרנט ורשתות הסלולר.

“ביקשת להיות מנוי של איקיוטק לאחד או יותר מהשירותים שהיא מעניקה, המוכרים בשמות המותג: אודישנים במרום, כרטיסון, דייט מאסטר, ממותגים, בייבס, ספייסר, ספורטיב, אקס ג’ובס, וי.איי.פי סלבס או אחר” - נכתב במכתבי ההתראה.

רבים ממקבלי המכתבים לא יודעים בכלל במה מדובר. הם מעולם לא שמעו על החברה ולא זוכרים שביקשו ממנה שירות כלשהו או שהתחייבו בתשלום. במכתבים מופיע מספר תעודת הזהות של מקבל ההתראה ומספר הטלפון הנייד שאליו נשלחו כביכול ההודעות - אלא שיש כאלה שמספר הטלפון המופיע במכתב אינו קשור אליהם.

עוד נאמר להם במכתב ההתראה: “אישרת את הרשמתך בדף ההרשמה והתחייבת בתשלום כאמור בתקנון האתר ובדף הרישום, תוך שהרשמתך אושרה גם בזיהוי כפול לפי הנחיות משרד התקשורת, באמצעות מכשיר הסלולר שברשותך. במועד הרישום התחייבת לשלם את עלויות המינוי בעבור השירותים והמידע באמצעות חשבון הטלפון, כרטיס אשראי או הוראת קבע - אבל לפי רישומי החברה לא שילמת את תמורת השירותים או חלקם עד ליום זה. להזכירך, סכומים ששולמו באמצעות הטלפון הנייד, זוהו בחשבון הטלפון שברשותך תחת השם ‘יוניסל’, ‘סלאקט’ או ‘שירותי תוכן בתשלום’ ואלה חושבו לזכותך”.

תוכן, סליקה וסלולר

עו”ד אופיר לב, ממנהלי הקבוצה בפייסבוק, מספק ייעוץ למי שפונה אליו. “רבים מהפונים אלי חסרי אונים ולא יודעים על מה מדובר. יש שאומרים כי בכלל היו קטינים באותו זמן. קודם כל אני מנסה לעזור לפונים לברר אם בכלל יש חוב. צריך לברר את מהות החוב להתקשר לחברת הסלולר או ליוניסל, חברת התוכן החיצונית שאחראית על התפעול של שירותי התוכן”.

עד כה, מוסיף לב, לא הוגשה תביעה משפטית נגד אף אחד מהאנשים שקיבלו פנייה וגם לא נפתחו תיקי הוצאה לפועל. “דרושה התראה בדואר רשום של 30 יום לפני פתיחת תיק הוצאה לפועל, ודרושה גם ראיה ממשית לקיומו של חוב”, מסביר לב.

גם במועצה לצרכנות התקבלו בשלושת החודשים האחרונים 630 תלונות נגד איקיוטק. על פי המועצה, מדובר בכמה חברות: איקיוטק דיגיטל וויז’ן שנוסדה ב–2010, ואי.קיו.טק שירותי תוכן סלולר בתשלום שנוסדה ביולי 2013. שתי החברות הן בבעלותו של בן אופק.

שרונה גונן

גם בתלונות שהגיעו למועצה, הצרכנים קיבלו דרישת תשלום של אלפי שקלים - 2,000 שקל בממוצע - בגין שירותי תוכן ומידע שנרכשו, כביכול, לפני שנים ולא התקבלו תשלומים עבורם. בדרישות התשלום לא נמסרו לצרכנים פרטים חיוניים לבדיקת הדרישה, כמו סוג השירות שנטען כי צרכו, מחירו או תנאי העסקה. רבים מהפונים הם צעירים, שהיו קטינים במועד ההתקשרות כביכול, או הורים לקטינים, שלטענתם לא ידעו על ההתקשרות.

רבים מהפונים ציינו כי לא קיבלו במשך השנים דרישות לתשלום בגין שירות שסופק ולא שולם. בחלק מהמקרים, ההורים דאגו לחסום את קו הסלולר לשירותי תוכן - כך שלא יכול היה להיווצר חוב בגין השירות. במקרים אחרים, מספר הטלפון המופיע במכתב ההתראה אינו שייך לנמען, כך שלא ברור כיצד הצטבר חוב בגין שירותי תוכן שנצרכו באמצעותו.

במועצה לצרכנות נפגשו לפני כחודש עם בעלי איקיוטק ועם בא כוחם, עו”ד נועם קוריס. סוכם כי המועצה תעביר לקוריס את מכתבי ההתראה שהתקבלו אצלה מהמתלוננים, לצורך התייחסות פרטנית של איקיוטק לתלונות - כלומר בדיקת התלונה וקיומו של חוב, המצאה למועצה של הוכחה לקיום החוב ‏(למשל, ראיה לעצם ההתקשרות ולחוב שנוצר‏).

עוד סוכם בפגישה כי עם קבלת מכתבי ההתראה יועברו הנחיות מתאימות לעורכי הדין הגובים להקפאת הליכי הגבייה עד לתום הבירור על ידי המועצה. במועצה לצרכנות אומרים כי העבירו כ–500 מכתבי התראה למתן התייחסות - אבל לא התקבלה אף התייחסות פרטנית.

מבצע הגבייה המקיף של בן אופק

איקיוטק עוסקת בפיתוח תוכן ללקוחות בתחומי האינטרנט והסלולר. על פי אתר האינטרנט שלה, החברה עוסקת בייצור, שיווק ומכירה של תוכן פרימיום דיגיטלי. במלים אחרות, סרטונים, שירותי מידע, תמונות, שירים, כתבות, מאמרים, קופוני הנחה וכדומה - מוצרים שמסופקים ללקוח באמצעות האינטרנט למחשב האישי או לטלפון הנייד.

איך זה עובד? איקיוטק היא למעשה ספק תוכן. היא לא פועלת ישירות מול חברות הסלולר, אלא מול חברות המספקות שירות תשתית טכנולוגית ומעניקות לה שירותי סליקה. יוניסל, למשל, היא חברת סליקה כזו - היא מקשרת בין איקיוטק שמספקת את התוכן לבין המפעיל הסלולרי, וגובה את התשלום שאותו היא מעבירה לחברת התוכן בניכוי אחוזים בודדים.

במקרה זה, מסביר איל לרנר, מנכ”ל יוניסל: “אין ליוניסל כל צד בתביעה של הכסף מהלקוחות”.

תלונות של לקוחות שחויבו על ידי חברות המספקות שירותי תוכן בסלולר הן לא דבר חדש. לאור מאות תלונות של לקוחות שטענו כי שילמו על שירות שכלל לא הזמינו, פירסם משרד התקשורת בספטמבר 2011 תקנות צרכניות חדשות בתחום הסלולר. התקנות נועדו להסדיר את ביצוע ההתקשרות בין חברת סלולר למנויים שלה - ומאז לקוחות אינם נדרשים לשלם עבור שירותי תוכן סלולריים שלא רוצים בהם.

נקבע כי שירותים כמו חבילת גלישה, GPS, רינגטונים ובעיקר שירותי טריוויה סלולריים, יוכלו להיחסם על ידי הלקוח לפי בחירתו. בעקבות המהלך, הלקוחות של כל אחת מחברות הסלולר קיבלו עם חשבונית הסלולר באותו חודש - או במעמד חידוש חוזה - טופס רשמי שבו יכלו לבחור אילו שירותים סלולריים לחסום ואילו להשאיר פתוחים.

עו”ד קרן לי ממשרד הרשנזון לי ושות’, המתמחה במובייל, מסבירה: “טופס גישה לשירותים באמצעות המכשיר הסלולרי המחויבים בחשבון הטלפון, שחברות הסלולר חויבו לשלוח לכל לקוחותיהם, הוא תוצאה של תלונות רבות מצרכנים, בעיקר הורים, שגילו שהם משלמים מאות שקלים בחודש לחברות שירותי תוכן - משחקי טריוויה, חידונים, בדיחות - שהגולשים מתפתים להירשם אליהם. מטרת הטופס לחסום בין השאר שירותים חד-פעמיים ושירותי תוכן מתמשכים כמו מנוי לקבלת שירותי תוכן קבועים בהם טיפים לדיאטה, אסטרולוגיה וכדומה”.

התקנות האלה היו אמורות לפתור את הבעיה, אלא שכעת מתברר כי איקיוטק פונה ללקוחות שכביכול נרשמו לשירותיה לפני כניסתן של התקנות לתוקף. איקיוטק טוענת כי אף שאותם לקוחות ביטלו את החיוב מול חברות הסלולר, הם מחויבים לשלם את החיוב - משום שהיא מבחינתה המשיכה לספק את השירותים. באתר האינטרנט שלה מדגישה איקיוטק כי היא פתחה במבצע גבייה מקיף.

ממשרד התקשורת נמסר כי ככל שמדובר במנוי שביקש להיחסם, אסור לחייב אותו בתשלום. עם זאת, מאחר שלא מדובר בחיוב של חברות הסלולר - משרד התקשורת אינו יכול לפעול בעניין ומציע לפנות למועצה לצרכנות.

תשלום רטרואקטיבי

מי שפנה לאיקיוטק, כדי לברר את פשר החיובים, קיבל אישורים על הרשמות ומתן תוכן כביכול. ואולם, לטענתם, לא רק הסכומים אינם מתאימים. על פי איקיוטק, ההרשמות בוצעו כל פעם בחצות והניתוקים - במועד כניסת התקנות לתוקף.

וכך כתוב באתר של איקיוטק: “לאור טענות של חייבים, שלטענתם ביטלו את החיוב בכך שהודיעו לחברת הסלולר שהם מסרבים לשלם על התוכן שרכשו, חשוב להבהיר שהדבר דומה להודעה לחברת האשראי בבקשה שלא לשלם על מוצר שרכשת. הודעה כזו אינה לגיטימית ואינה גורעת מזכותנו לגבות את החוב. על פי התקנון, הפסקת השירות יכולה להיעשות רק על ידי הודעה לאיקיוטק. גם החלפת אמצעי חיוב, כמו החלפת כרטיס אשראי או מספר הטלפון נייד, אינה גורעת מזכותנו לגבות את החוב”.

עו”ד איתן שמיר ממשרד עורכי הדין הרפז אורן ושות’, המייצג את חברת יוניסל, מסביר: “באיקיוטק טוענים כי הביטולים שהיו מול המפעילים הסלולריים לא היו ביטול של החוזה, אלא ביטול של אמצעי החיוב בלבד - והחוזה למעשה המשיך להתקיים. על פי הנחיות משרד התקשורת המפעילים הסלולריים היו מחויבים לבטל את השירות, אבל הם לא הודיעו ליוניסל על ביטול החוזה ויוניסל לא העבירה את המידע הזה לאיקיוטק, כי המידע לא היה ברשותה”.

עו”ד שמיר מדגיש: “מרגע שהמפעיל הסלולרי עשה את החסימה אצלו - אנחנו, ביוניסל, לא ראינו שקל. מאותו רגע יצאנו מהתמונה”.

עו”ד לי מסכמת: “קשה לי להאמין כי בעיה שמוגרה באמצעות חוק ותקנות, תמשיך להתקיים במקרה של מכתבי ההתראה לפני תביעה של איקיוטק ותקבל לגיטימציה על ידי בתי המשפט, אשר יפסקו רטרואקטיבית לטובת התובעת, למרות שינוי הנסיבות המהותי וכניסת התקנות החדשות - המבקשות למנוע בדיוק דרישות כספיות מסוג זה.

"גם כאשר מדובר במכתבי התראה ואיום בתביעה על שירותים שנצרכו לפני כניסת התקנות לתוקף וחסימת השירותים, נראה כי מדובר בניסיון שלא בתום לב לדרוש כספים מלקוחות שצרכו את התוכן שלא בידיעתם, באמצעות ילדיהם, או ללא כוונת תחילה. במקרה זה נראה כי בית המשפט לא ימהר לפסוק לטובת התובעת, יקשה וידרוש לקבל הסברים רבים על עצם התביעה והדרישה הרטרואקטיבית לתשלום”.

 דרישת החוב דומה, הנסיבות שונות

איקיוטק נסמכת בדרישות החוב על פסק דין שניתן במאי האחרון על ידי השופט יהודה פרגו מבית המשפט המחוזי בתל אביב. פסק הדין ניתן בתביעה ייצוגית שהוגשה ב–2009 נגד חברת במרום, גם היא בבעלותו של בן אופק. במרכז התביעה, שהגיש עו”ד עמית זילברג, טענה ל”תרמית של החברות במרום, פלאפון וסלקום, שגבו מהתובע סך של חמישה שקלים על כל הודעת טקסט שהן שלחו למכשיר הסלולרי שלו, בלי שנתן לכך את הסכמתו או הרשאתו ובניגוד לכל דין”.

חברת במרום טענה בהליך המשפטי שהתקיים נגדה: “התובע נרשם לשירות האודישנים ‏(שבו משוגרות הודעות SMS למנויים‏) אצל חברת במרום, ביקש כי ישלחו הודעות SMS למכשיר הטלפון הנייד שברשותו ובהן פרטים בדבר האודישנים המתקיימים, הסכים מראש לתשלום של חמישה שקלים להודעה והתחייב לעמוד בתנאים המפורטים בתקנון אתר האינטרנט של החברה”.

פלאפון טענה אז: “מדובר בתובע ייצוגי שביקש להתפרסם בתחום אומנויות הבמה, ולשם כך ביצע פנייה יזומה של חברת במרום הפקות, באמצעות אתר האינטרנט של החברה, ונרשם לשירותי האודישנים של החברה. הוא עשה כן כדי שיוכל ליהנות מזימון לאודישנים באמצעות הודעות SMS הנשלחות אל מכשיר הטלפון הנייד.

“התובע התקשר עם חברת במרום הפקות, לא בהסכם אחד כי אם בשני הסכמים שונים. האחד, בפגישה אישית במשרדי החברה, ואף עידכן את מספר הטלפון שלו כדי שיוכל להמשיך ולקבל את אותן הודעות SMS”, פירטו בפלאפון.

השופט פרגו פסק כי במקרה זה, גביית שירותי התוכן נעשתה כדין. התובע ביצע במודע פעולות והתקשרויות חוזיות, כולל רישום ואישור כי קרא את המסמכים וכי הוא מסכים לקבל שירותי תוכן אלה בתשלום, שמחירו מפורט במסמכים אלה, חמישה שקלים עבור כל הודעה.

אלא שבמקרה הזה של איקיוטק הנסיבות שונות. הלקוחות שקיבלו את החיובים לא הגיעו למשרדי החברה ולא נרשמו באופן מודע לשירותים, ואם עשו זאת - הם דרשו מהמפעיל הסלולרי לבטלם.
 
איקיוטק: “1.25 מיליון לקוחות, 100 אלף חייבים”

מאיקיוטק נמסר בתגובה: “איקיוטק היא חברת התוכן הדיגיטלי הגדולה בישראל, כשמבין כ–1.25 מיליון לקוחותיה נותרו כ–100 אלף חייבים. איקיוטק הוקמה ב–2010 ורבים מהחובות כלפיה הועברו אליה יחד עם הפעילות העסקית, בהתאם לחוק המחאות חיובים.

“איקיוטק מפעילה מדיניות גילוי נאות, אף שסעיף 14 ‏(ג‏) לעיל אינו חל על מכתבים משפטיים או על מוצרי התוכן הדיגיטליים של החברה, בהתאם לסעיף 14‏(ג‏)‏(ד‏) לחוק הגנת הצרכן. איקיוטק אף הגדילה לעשות ודאגה לבצע את תהליך הרישום לשירותי התוכן על פי סטנדרטים בינלאומיים ובית המשפט פסק לעניין זה כי אכן הרישומים היו בסטנדרטים גבוהים, וכי דרישת התשלום לשירות ברורה.

“באשר למשך הזמן שהחברה לא יצרה קשר עם לקוחותיה, חשוב לזכור שנגד החברה התנהל הליך משפטי שבעטיו החליטה החברה לעצור דרישות תשלום ונקיטת הליכי ההוצאה לפועל נגד החייבים. אבל כאשר לקוחות לא שילמו לאורך תקופה והגיעו לתקרת סכום יעד, עצרה החברה את השירותים ופנתה לגבות את החוב.

“באשר לטענה כי בחלק מהמקרים מדובר בקטינים, מודגש כי רוב החייבים לא היו קטינים במועד ביצוע העסקה, אבל טענה זו חוזרת מהטעם שמנסים להטעות את הציבור לחשוב שמדובר בטיעון מזכה. יש לזכור כי הורים משלמים מדי יום על עסקות של קטינים - רכישת אפליקציות, רכישת סרטים ב–VOD, הצבעות לתוכניות ריאליטי ועוד...ישנה פסיקה ענפה של בית המשפט בעניין זה, הקובעת באופן חד־משמעי כי עסקות מסוג זה הן עסקות ש’דרכם של קטינים לעשותם’, וכי תשלום החיובים הוא באחריות ההורים.

“...החובות הנגבים במבצע הגבייה הנוכחי אינם חובות בגין עסקות אשראי, וממילא אפילו במקרים המעטים שמדובר בחייבים שהיו קטינים במועד ההסכם הרי שההסכמים אושרו גם בהסכמת ההורים.

“איקיוטק פנתה מיוזמתה למועצה לצרכנות, ומתקיים שיתוף פעולה פורה בין הגופים. הפתרון המוסכם של הקפאת הליכי הוצאה לפועל במקרים מסוימים, לצורך בחינת כל פנייה לגופה על ידי עורכי הדין של איקיוטק, מלמד גם הוא על שיתוף הפעולה ההדוק והרצון הטוב בין הגופים”, מסכמים באיקיוטק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#