לחיאני, גפסו ורוכברגר יכולים לחלץ את בג"ץ - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לחיאני, גפסו ורוכברגר יכולים לחלץ את בג"ץ

ראשי הערים הנאשמים בפלילים יכולים למנוע את הפארסה ולהשעות את עצמם

32תגובות

לא סתם הביעו התושבים אמון בשלמה לחיאני, ימים ספורים לאחר שבג"ץ הדיח אותו מתפקידו לנוכח כתב אישום שהוגש נגדו. יש לו חלק בכך שבת-ים כבר אינה מזוהה עם הפירוש שנהגו להצמיד לאותיות שמה ("בוא תרד - יש מכות"). ההתכתשות עברה מבת-ים לבג"ץ.

שישה שופטי בג"ץ הבהירו באחרונה בעניינם של ראשי הערים שמעון גפסו מנצרת עלית ויצחק רוכברגר מרמת השרון כי מועצת רשות מקומית חורגת ממתחם הסבירות אם היא אינה מדיחה מכהונה ראש עיר שהוגש נגדו כתב אישום. השופטים הדיחו את גפסו ורוכברגר, אבל קבעו שהחוק אינו מונע מהם להתמודד שוב. השניים נבחרו אתמול ברוב מוחץ. הסיפור חזר על עצמו עם לחיאני.

נשיא העליון אשר גרוניס סבר בדעת מיעוט שפרשנות החוק הגוררת הדחה עם הגשת כתב אישום אינה הגיונית וקרא לתת לבוחר להכריע באופן דמוקרטי. באחרונה, התברר בפסק דין אחר כי גם שופט העליון יורם דנציגר סבור כגרוניס.

סאגת ראשי הערים בבג"ץ עומדת לחזור על עצמה. מועצות הערים שבחרו בגפסו, רוכברגר ולחיאני יהיו חייבות להתכנס כדי לדון בשאלה אם ראש עיר שתלוי מעל ראשו כתב אישום יכול להמשיך לכהן. שופטי הרוב בבג"ץ, בהובלת המשנה לנשיא מרים נאור, כבר הזהירו כי התשובה צריכה להיות שלילית.

אמיל סלמן

השופטת נאור בסיפור הזה דומה לאקדוחן במערבון, המוביל את חבורת לוחמי החוק שוב ושוב אל אותו מארב, בידיעה ברורה שכדורים ישרקו מיד מכל הכיוונים. גישת שופטי הרוב בעניין גפסו ורוכברגר נתפסת כאקטיביזם שיפוטי מרחיק לכת. גישת גרוניס ודנציגר נתפסת כשמרנית וצמודה ללשון היבשה של החוק. יש עוד שבעה שופטים בעליון שדעתם לא נשמעה עדיין. עומק הפיצול בקרב המוסד השיפוטי העליון אינו ידוע, אבל הביקורת על המוסד גברה בימים האחרונים ולפסק הדין בעניין ראשי הערים יש חלק בכך.

מה חשבו שם בבג"ץ? שהציבור לא יבחר שוב בראשי הערים? שאמירות על חשיבות שלטון החוק ישפיעו על מישהו מהבוחרים? לא למדו שכתב אישום על שחיתות ציבורית בישראל הוא דרך בטוחה לבוא לחזק ולצאת מחוזק? אם לא הבינו זאת בבג"ץ היו יכולים לעיין במקרה של ראש מועצת גן יבנה, דרור אהרון, שהגיע החודש לסיומו. לפני חמש שנים הואשם אהרון בגניבה, הפרת אמונים ועוד עבירות. הוא התעקש להתמודד בבחירות המקומיות הקודמות למרות כתב האישום המרחף מעל ראשו וזכה ברוב מוחץ, עם כתב האישום - ואולי בזכותו. אגב, החודש הוא זוכה זיכוי מוחלט בתום חמש שנים.

במוקד פסק דינו של בג"ץ בעניינם של גפסו ורוכברגר עמד חוק בחירת ראש הרשות המקומית וסגניו. החוק קובע כי מרגע שראש רשות מקומית הורשע בעבירה שיש עמה קלון, הוא מושעה ומרגע שפסק הדין הופך לסופי ומוחלט פוקעת כהונתו. החוק אינו אומר דבר על האפשרות של ראש הרשות להמשיך לכהן עם הגשת כתב אישום.

בסעיף אחר קובע החוק כי מועצת הרשות המקומית יכולה להדיח ראש רשות בגין התנהגות שאינה הולמת. היא רשאית "להעבירו מכהונתו". לדעת שופטי הרוב בבג"ץ, כתב אישום שהוגש הוא ראייה מספיקה להתנהגות שאינה הולמת ועל כן יהיה זה לא סביר להותיר ראש עיר נאשם בכסאו. לדעת הנשיא גרוניס, המחוקק לא כיוון לכך.

אמיל סלמן

למרות שחבורת האקדוחנים של נאור צודקת במישור העקרוני, הרצוי, יש בעמדת הרוב בפסק הדין בעניין גפסו ורוכברגר כשלים לוגיים. למשל, איך ייתכן שהחוק קובע שרק הרשעה עם קלון מחייבת השעיה אבל השופטים קובעים שיש להדיח את ראש העיר - צעד חמור יותר מהשעיה עוד בשלב המקדמי של הגשת כתב האישום? המדרג אינו הגיוני. ועוד, השופטים קובעים כי לא ניתן למנוע מראש עיר שהודח להתמודד שנית אך לאחר זכייתו ייתכן שיודח שוב. גרוניס העיר בצדק כי אם יודח שוב ראש העיר, יתקיימו בחירות חוזרות ולכאורה לא ניתן יהיה למנוע מראש העיר שהודח בשנית להתמודד בשלישית וחוזר חלילה.

מנגד, גם בעמדתו של הנשיא גרוניס יש קושי רב. גרוניס רואה בבחירות מבחן אולטימטיבי לאמון הציבור ומסביר שבג"ץ צריך לסגת מפניו. "הבחירות הקרובות תאפשרנה לציבור הבוחרים להביע דעתו האם יש מקום לבחור מחדש את אלה שכתב אישום תלוי מעל ראשיהם... הבחירות הן המבחן האולטימטיבי של אמון הציבור, בוודאי כאשר הציבור מודע לכך שהוגשו כתבי אישום וכאשר ניתן להעריך שהנושא של כתבי האישום יעלה כסוגייה מרכזית במערכת הבחירות", כתב גרוניס בדעת המיעוט שלו. מה הבעיה? נתאר לעצמנו ראש רשות מקומית המשחד את הציבור לבחור בו ולאחר מכן מוגש נגדו כתב אישום בגין שוחד הבחירות. האם גם בחירות מהונדסות כאלה הן מבחן אולטימטיבי לאמון הציבור?

הכשלים הלוגיים משני צדי המתרס הם תוצאה של חוק ארכאי והתפתחויות משפטיות שהפכו אותו לסבך חוקי בלתי הגיוני. בג"ץ נקלע לדרך שהמוצא היחיד ממנה רצוף התפתלויות משפטיות לא נעימות. גרוניס מציין בעניין גפסו ורוכברגר כי "מן הראוי שהחוק יתוקן, למשל, כך שייקבע כי ראש רשות מקומית שהוגש נגדו כתב אישום יושעה מתפקידו (אלא אם מדובר בעבירות קלות ביותר)". שאר השופטים מסכימים.

ובכן, לחיאני, גפסו ורוכברגר יכולים לעזור. בקרוב יתכנסו מועצות הערים בת-ים, נצרת עלית ורמת השרון כדי להחליט אם להדיח את ראשי הערים. ראשי הערים הללו קיבלו את אמון הציבור ששמע בכל ערוצי המדיה האפשריים את המסר של בג"ץ - אל תבחרו בהם, הם לא ראויים - וציפצף.

אוליבייה פיטוסי

ראשי הערים יכולים לחלץ את עצמם, את המועצות שלהם ואת בג"ץ מהפלונטר ובהזדמנות הזו לצאת גדולים. מה זה גדולים? להוכיח שהם ראויים.

קחו את לחיאני, ראש העיר הגדולה מבין השלושה. לחיאני יכול להודיע כי הוא משעה את עצמו עד לסיום משפטו. את מקומו בבת-ים תתפוס מספר שתיים שלו, אסתר פירון, אמו של שר החינוך. ההשעיה העצמית היא אקט חינוכי ממדרגה ראשונה, ג'נטלמני, אנגלי. ככה היה מתנהג ראש עיריית לונדון אילו היה באותו מצב.

מבת-ים יכולה לצאת הקריאה לעשות את הראוי ולא להיצמד לנוהג הפסול של היאחזות בכסא אך ורק לשם הוכחת החפות המדומה. גפסו ורוכברגר ייטיבו לעשות אם יפעלו גם הם בדרך זו. לכשיוכיחו את חפותם, יוכלו לשוב לכסא ראש העיר.

הפתרון טוב לכל הצדדים בסאגה הזו. ראשית כל, ראשי הערים לא יודחו אלא יוכלו לשוב לתפקידם אם יזוכו. שנית, השעיה תאפשר לנאשמים להקדיש את מלוא הזמן הדרוש למשפט המתנהל, דבר שלא היה מתאפשר אם היו צריכים לנהל במקביל את העיר. שלישית, בג"ץ לא יצטרך לפסול בשנית את ההחלטות של מועצות הערים שיסרבו להדיח את ראשי הערים שנבחרו. והעיקר - השעיה אינה מבטלת ואינה מאיינת את אמון הציבור שניתן לראשי הערים בבחירות.

בכל זאת יש בעיה קטנה: בחוק לא כתוב שמועצת הרשות המקומית יכולה להשעות את ראש העיר במקרה של התנהגות שאינה הולמת אלא רק "להעבירו מכהונתו" או הדחה או כלום. מועצה שתנסה לבחור בדרך של השעיה, שלא כתובה בחוק, תקבל הזמנה לפגישה עם אומ"ץ או עם התנועה לאיכות השלטון בעוד בג"ץ.

אמיל סלמן

בג"ץ יכול להרשות לעצמו פרשנות אקטיביסטית גם במקרה הזה. למשל, בג"ץ יכול לפרש את החוק כך שמועצת רשות מקומית שמוקנית לה סמכות להדיח ראש עיר, שהיא הסנקציה החריפה ביותר, יכולה לנקוט גם סנקציה חריפה פחות של השעיה כאשר הנסיבות מצדיקות זאת. יש סיכוי שהפרשנות הזו תהיה קבילה גם על דעת גרוניס. גם היועץ המשפטי לממשלה המקדם הצעת חוק ברוח זו עשויט חלתמוך בגישת ההשעיה.
לראשי הערים הנאשמים בפלילים אין מה להפסיד אם ישעו את עצמם, כי אחרת יודחו. שווה לנסות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#