אילן בן דב מגיב לתביעת בנק לאומי: "סחט אותי והחזיק בי כבן ערובה"

בן דב טוען: במסגרת המגעים בין הצדדים, הסכים הבנק להעמיד את חובו בגין ערבויותיו על סך של 25 מיליון שקל בלבד

יסמין גואטה
יסמין גואטה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יסמין גואטה
יסמין גואטה

"בנק לאומי סחט אותי והחזיק בי כבן ערובה", כך טוען אילן בן דב בתגובה שהגיש היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

בן דב הגיב לתביעה בסך 88 מיליון שקל שהגיש נגדו הבנק וטען כי "מצד אחד בנק לאומי לא פעל להקטנת חוב החברה כלפיו על ידי מימוש נכסים, באופן שהיה בו כדי לשחרר אותו מערבותו ולכל הפחות להקטין את היקפה בצורה משמעותית, ומצד שני הוא גם לא היה מוכן להגיע להסדר כלשהו עם בן דב והתנה את ההסדר ואת מימוש הנכסים בכך שבן דב ישיג הסדר הכולל פטור מתביעות כלפי הבנק".

ביולי האחרון הגיש לאומי תביעה אישית על סך של 88 מיליון שקל נגד בן דב. התביעה נסמכת על שני כתבי ערבות שחתם בן דב לחובותיה של טאו תשואות: כתב ערבות אחד משנת 2005 בו חתם בן דב על ערבות בלתי מוגבלת לבנק שהוגבלה לסכום של 168 מיליון שקל ב-2006 וכתב ערבות נוסף, משנת 2010 עליו חתם בן דב להבטחת חובותיה של טאו בגין שני החשבונות אותה ניהלה בבנק. כבטוחה לערבות שיעבדה החברה הפרטית א. בן דב השקעות את זכויותיה בחשבון פיקדון ניירות, ששווייו הבורסאי מסתכם ב-24 מיליון שקל.

הבנק טען באמצעות עורכי הדין אייל רוזובסקי ופיני יניב כי כיום ניירות הערך בחשבון שווים הרבה פחות שכן המחזור בבורסה, שעומד על עשרות אלפי שקלים בלבד, מלמד ששוויים האמיתי הוא הרבה פחות מהשווי הבורסאי שלהם. בנק לאומי הגיש יחד עם התביעה בקשת כינוס נכסים נגד חברת א. בן דב השקעות.

אילן בן דבצילום: מוטי מילרוד

בתגובה שהגיש בן דב הוא טוען באמצעות כי עורכי הדין רון ברקמן, דוד זילברבוים ואלעד חן ממשרד ברקמן וקסלר בלום ושות' כי אין לממש את הערבויות בשל שורה ארוכה של טעמים.

בן דב טוען, כי הבנק סירב במשך תקופה ארוכה לממש ניירות ערך נזילים שעמדו לרשותו כבטוחות בחשבון למרות שהחברה הכריזה על עצמה כחדלת פירעון והגם שהבנק ידע כי ערך הבטוחות עלול לרדת במקביל לתפיחת החוב בשל ריביות ועמלות. לטענת בן דב, הבנק סירב לממש בטוחות למרות בקשותיו החוזרות ונשנות, וכי סירובו של הבנק נועד לנסות ולאלץ את בן דב, כמי שערב לחשבונות, להשיג הסדר ופטור מתביעות בעלי איגרות החוב כלפי הבנק. "הבנק בחר שלא לפעול למימוש בטחונות וזאת מטעמים לא סבירים ולא מסחריים בעליל תוך הצבת תנאים בפני בן דב הגובלים בסחיטה", נכתב בתגובה. עוד מגלה בן דב, כי במסגרת מגעים שנוהלו בעבר בינו ובין הבנק להסדר, הסכים למעשה הבנק להעמיד את חובו בגין ערבויותיו על סך של 25 מיליון שקל בלבד.

עוד טוען בן דב כי "ערבות 2010 בטלה בראש ובראשונה בשל תרמית או לכל הפחות רשלנות של אנשי הבנק". לדבריו, כאשר הוא הוחתם על הערבות, פקידי הבנק העבירו לאותו חשבון בו הועמדה הערבות נכסים שהיו אמורים לשמש כבטוחה לאותו חשבון בלבד, אך בה בעת החתימו פקידי הבנק את אנשי החברה על ניירות לא מתאימים הסותרים את ההסכמות שבין הצדדים ואף סותרים את החלטות ודיווחי החברה הציבורית.

בנוסף, טוען בו דב כי גם למנהל המיוחד שמונה לטאו "טענות קשות ביותר כנגד התנהלות הבנק המשפיעות על תוקף הערבויות ואף מקימות לבן דב עילות תביעה נגד הבנק". לדבריו, המנהל המיוחד של החברה טוען בתיק הפירוק כי "הבנק היה שותף למעשי תרמית שבוצעו בשנת 2001, שנים לפני שבן דב רכש את השליטה בחברה, ואשר גרמו לחברה נזק במאות מיליוני שקלים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker