גרוניס בדיון בעתירות יצוא הגז: מה מונע מהכנסת לחוקק חוק בנוגע לכמות יצוא הגז? - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גרוניס בדיון בעתירות יצוא הגז: מה מונע מהכנסת לחוקק חוק בנוגע לכמות יצוא הגז?

בית המשפט העליון דן בעתירה הדורשת להעביר לכנסת את ההחלטה על יצוא הגז שהתגלה בישראל ■ המדינה: "יש לנו זכות לנהל את נכסי המדינה. לכנסת אתה יודע מתי אתה נכנס, אבל אתה לא יודע מתי תצא" ■ השופט רובינשטיין: "למה שדבר כל כך מהותי לא יצריך פיקוח פרלמנטרי?"

55תגובות

שעתיים לאחר שהחל הדיון בהרכב המורחב בעתירה נגד יצוא הגז, מיקדו שופטי בית המשפט העליון את השאלה המשפטית שבכוונתם להכריע בה: האם שר האנרגיה והממשלה מוסמכים לקבל החלטה בנוגע לשיעור ייצוא הגז מישראל בשנים הקרובות.

סגנית נשיא בית המשפט העליון, מרים נאור, ביקרה את העותרים על שהגישו לה לדבריה "50 עמודים של מלל", כאשר לשיטתה "כל התיק עומד סביב שאלה אחת ויחידה. האם החלטת הממשלה היא במסכות, אם לאו. אם יש סמכות – היא ישנה. אם אין סמכות - היא איננה. אנחנו יושבים כבית משפט, ולא כדעות פרטיות".

הרכב של שבעה שופטי בית המשפט העליון התכנס אתמול לדיון שבו נדונה עתירה של ארגונים ירוקים, גופים משפטיים-חברתיים וחברי כנסת נגד החלטת הממשלה שהתירה לחברות הגז לייצא כ-40% מכמות הגז העתידית שתופק בשטחי הים של ישראל.

העותרים טענו כי מאחר שמדובר בהחלטה הרת גורל בעלת השלכות רב דוריות, על הכנסת להכריע בנוגע לאחוזי הגז שיותרו בייצוא. הממשלה שיוצגה על ידי היועץ המשפטי לממשלה טענה כי בסמכותה לקבל את ההחלטה, הם על פי הוראות החוק והן מאחר שההחלטה מתבססת על מסקנות של ועדת צמח, שבחנה את הסוגיה לעומק, תוך שמיעת עמדות כלל הציבור ומתן משקל לאינטרסים של מדינת ישראל. נציג היועץ המשפטי של הכנסת טען כי הממשלה לא היתה רשאית לקבל את ההחלטה ויש להעביר את העניין לחקיקה בכנסת מאחר שהחוק אינו קובע חד משמעית שהממשלה מוסמכת לקבל את ההחלטה.

אמיל סלמן

במהלך הדיון, שארך כשעתיים, מיקדו השופטים אסתר חיות, נעם סולברג והנשיא אשר גרוניס את שאלותיהם לעורכי הדין שייצגו את העותרים נגד ההחלטה מדוע לגישתם הכנסת היא שמוסמכת לקבל החלטה בעניין, ולא הממשלה. השופטים תהו עוד מדוע חברי הכנסת שעתרו לא גיבשו והעבירו הצעת חוק.

הנשיא גרוניס תהה מה מונע מהכנסת לחוקק את החוק. אחריו שאל סולברג "אם הכנסת לא חוקקה חוק מדוע אנו צריכים להיכנס לנושא ולעשות את זה?". השופטת נאור הוסיפה "מה תפקידנו בכח? הרי אתם מבקשים להעביר את ההכרעה בנושא זה לכנסת. הכנסת רוצה, שהיא תחוקק".

השופטים לא כיוונו את שאלתם ישירות לחברי הכנסת שלי יחימוביץ' ואבישי ברוורמן, שישבו בשורה הראשונה באולם הדיונים של בית המשפט העליון, אך גם עורכי הדין שייצגו את העותרים התקשו לתת תשובה משכנעת לשאלות. עו"ד מיקה קונר קרטי מהתנועה לאיכות השלטון ציינה כי גם לחקיקה בכנסת נדרשת הסכמת ממשלה. לדבריה "אם ועדת השרים לא מאשרת הצעת חוק פרטית היא לא תגיע לאישור הכנסת". עו"ד אפי מיכאלי מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים שעתר נגד ההחלטה טען כי לשיטתו מדובר בהחלטה שהתקבלה בממשלה בחוסר סמכות. השאלה בנוגע לחקיקה בכנסת, טען, היא שאלה נפרדת שאינה משפיעה על חוסר הסמכות של החלטת הממשלה.

עם פתיחת הדיון הציג עו"ד ענר הלמן מפרקליטות המדינה את עמדת הממשלה לפיה היא מוסמכת לקבל את ההחלטה. שניים מהשופטים, סלים ג'ובראן ואליקים רובינשטיין, שאלו אותו מדוע הממשלה מתעקשת שלא להביא את הליך הקביעה בנוגע לכמות הגז שתותר בייצוא להצבעה הכנסת. השופט רובינשטיין תהה "מדובר בזכויות יסוד של הציבור - למה שדבר כל כך מהותי ועוצמתי לא יצריך פיקוח פרלמנטרי? למה לא להבטיח את זכויות היסוד של הציבור? בלי לפגוע בממשלה ובכוונות הטובות. אני יוצא מנקודת הנחה שהכוונות הטובות, אבל יש את דו"ח מבקר המדינה האחרון שאומר שצריך עוד עין".

עו"ד הלמן השיב כי "אנחנו סבורים שהממשלה רשאית לקבל את ההחלטה. נקודת המוצא המשפטית היא שהאינטרס של הממשלה הוא לנהל בצורה ראויה את נכסי המדינה. נקודת המוצא היא שהגז הוא רכוש של המדינה. אין מחלוקת על החשיבות הציבורית העצומה של מימוש נכון של מאגרי הגז שנמצאו במימי ישראל". הלמן התריע כי "ללכת לכנסת בהליך חקיקה הכי מהיר יביא לדחייה של עוד שנה, ולא תהיה החלטה בעניין. בקיץ 2015 ההספק המקסימלי של מאגר תמר יסתיים, הפקת גז מעוד מאגר לוקחת שנתיים-שלוש. כל דחייה תביא לדחייה בבניית אסדות נוספות. לכנסת אתה יודע מתי אתה נכנס, אתה לא יודע מתי תצא".

עו"ד גור בליי מלשכת היועץ המשפטי לכנסת טען לעומתו כי "מדובר בהסדר שמחייב את הבאתו לאישור הכנסת. זה הסדר שנוגע למאות מיליארדי שקלים, הכרעה רב דורית לשלושים שנה ועניין עקרוני. מבחינת דחיפות ההחלטה, הכנסת יודעת להתמודד עם עניינים דחופים. רפורמת ועדת בכר עברה בחודשיים בכנסת".

עו"ד יורם בונן שמייצג את חברת רציו חיפושי גז התריע כי "הביקוש הקיים והצפוי בישראל אינו מצדיק בשום תרחיש פיתוח של מאגרים בסדר גודל כזה. בראייה מפוכחת הייצוא הוא תנאי להבטחת התצרוכת המקומית. אי אפשר לנתק בין תהליך החיפוש להפקה. הצריכה בישראל היא זרזיף שלא כלכלי לפתח מאגר בשבילו. הגז לא יגיע אם לא יהיה תימרוץ כלכלי להפקתו. ועדת צמח לקחה בחישוביה לגבי אחוז ייצוא הגז תרחיש קיצון, הממשלה הוסיפה עוד 20% שהותירה בישראל על התרחיש של צמח. אם לא יתאפשר ייצוא של הגז אין סיבה להמשיך לפתח גז. הייצוא שנקבע בהחלטת הממשלה הוא מחויב מציאות כדי שהגז יופק על ידי חברות החיפוש."

מפגינים נגד היצוא

מחוץ לבית המשפט התכנסו בשעות הבוקר עשרות פעילים של ארגוני סביבה והפגינו בניסיון לשכנע את שופטי בית המשפט העליון לקבל את העתירה, להחזיר את הדיון בנושא לכנסת ולצמצם את היקף יצוא הגז. מאבטחי בית המשפט העליון ושוטרים פיזרו את המפגינים.

באוגוסט השנה, לאחר שהתקיים דיון ראשון בעתירות, הוציא נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס צו על תנאי שדורש מממדינה לשכנע את בית המשפט מדוע החלטת הממשלה היתה ראויה וחוקית מבחינה פרוצדורלית. כלומר, מדוע הממשלה אכן היתה מוסמכת לקבל את ההחלטה ולא הכנסת - כטענת העותרים. הממשלה תצטרך גם להסביר שהתרת יצוא בהיקף של 40% היא סבירה.

העותרים ובהם אדם טבע ודין, המרכז האקדמי למשפט ועסקים, הפורום הישראלי לאנרגיה והעמותה לכלכלה בת קיימא, יחד עם חברי הכנסת שלי יחימוביץ', רובי ריבלין, משה גפני ואבישי ברוורמן טענו כי מאחר ומדובר בהחלטה בעלת השלכות היסטוריות, היא צריכה לעלות להצבעה בכנסת.

לטענת העותרים, הממשלה עקפה את הכנסת וקיבלה החלטה הרת גורל לעתיד הכלכלה הישראלית - ללא סמכות. חוות דעת שהגיש היועץ המשפטי של הכנסת, עו''ד איל ינון, לבית המשפט העליון חיזקה את עמדת העותרים. ינון הסביר כי מדיניות חלוקת משאבי הגז לתצרוכת מקומית וליצוא היא "הסדר ראשוני", העוסק בסוגיות בין-דוריות שיש להן השלכות כספיות עצומות ונוגע בשאלה שנויה במחלוקת בציבור הישראלי. ינון קבע כי "נכון שסוגייה זו תוסדר במסגרת חקיקה ראשית מפורטת ומקיפה".

החלטת הממשלה בעניין התבססה על דו"ח ועדה בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח, שקבעה לאחר שנה וחצי של דיונים כי ישראל צריכה לשמור לעצמה כמות גז שתספיק ל-25 שנה. בעוד ועדת צמח המליצה על התרת ייצוא בהיקף של 50% מעתודות הגז בישראל הממשלה הפחיתה את הכמות ל-40%.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#