דו"ח: ישראל לא חוקרת ומעמידה לדין ישראלים בגין מתן שוחד בחו"ל - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח: ישראל לא חוקרת ומעמידה לדין ישראלים בגין מתן שוחד בחו"ל

ארגון השקיפות הבינלאומי, שבדק את יישום האמנה למאבק בשוחד שעליה חתומה ישראל, מצא כי היא לא חוקרת מקרי שחיתות של ישראלים במדינות זרות - ומציב את ישראל ברשימה אחת עם רוסיה, טורקיה ומקסיקו ■ מומחיות בתחום: "ישראל לא תוכל להמשיך לעצום עין"

6תגובות

דו”ח של ארגון השקיפות הבינלאומי מצא כי בארבע השנים האחרונות לא הועמד אף ישראלי לדין בגין מתן שוחד לעובד ציבור ממדינה זרה. גם לא נפתחה חקירה נגד גורם ישראלי בחשד לעבירה בעניין.

לכאורה אפשר היה להתגאות בנתונים ולטעון שישראלים לא משחדים עובדי ונבחרי ציבור במדינות העולם. אלא שמנכ”לית ארגון השקיפות בישראל, עו”ד גליה שגיא וכן עו”ד אפרת ברזילי, שותפה במשרד GKH, לא חושבות כך. הן מניחות שישראלים, גם אם בודדים, משחדים עובדי ציבור, אך הרשויות בישראל לא אוכפת עליהם את החוק ולא מבצעת חקירות בעניין. היום מתקיים כנס משותף למשרד GKH ולעמותת שקיפות בינלאומית בנושא התמודדות עם בעיית השוחד בעולם התאגידי שבו ייחשפו ממצאי הדו"ח.

ב-2009, כחלק מהליכי הקבלה של ישראל לארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח ‏(OECD‏), הצטרפה ישראל לאמנה למניעת שוחד של הארגון. האמנה נועדה להיאבק במתן שוחד על ידי אנשי עסקים ממדינה אחת לעובדי ציבור במדינה אחרת. דו”ח המעקב השנתי של ארגון השקיפות הבינלאומית - קואליציה עולמית נגד שחיתות, בדק את יישום אמנת OECD למאבק בשוחד ב-2012-2009.

מנתוני הדו”ח עולה כי רק בארבע מדינות ישנה אכיפה פעילה ויעילה של האמנה: ארה”ב, גרמניה, בריטניה ושווייץ. מדינות אלה, שהיצוא הכולל שלהן מהווה 26.2% מהיצוא העולמי, פתחו בעשרות חקירות נגד אזרחי מדינתן או חברות מקומיות שנחשדו במתן שוחד לעובד ציבור זר. אזרחים או חברות הועמדו לדין במדינות אלה באשמה של מתן שוחד והורשעו.

בעשר מדינות מצא ארגון השקיפות הבינלאומית אכיפה מועטה שהתבטאה במספר נמוך של חקירות והעמדות לדין של משחדים. המדינות, ובהן צרפת, קנדה ושוודיה, מספקות 11.3% מהיצוא העולמי.

חשוד במעצר, אילוסטרציה
דרימסטיים

לגבי עשרים מדינות, שהיצוא העולמי הכולל שלהן מסתכם ב-26.9%, מצא הארגון כי לא בוצעה כלל אכיפה של האמנה. בין המדינות נמצאת ישראל לצד רוסיה, יוון, ספרד, מקסיקו, יפן וטורקיה.

עורכי הדו”ח מציינים כי “השנים 2012-2009 הושפעו מאוד מהשפל הכלכלי העולמי ונראה כי במדינות רבות אכיפת האמנה פחתה בתקופה זו”.

האכיפה לא קיימת

ברזילי ושגיא מסכימות כי נוסח החוק בישראל מספק, אלא שאכיפתו אינה קיימת. עם הצטרפות ישראל לאמנה התחייבה ישראל לשנות את סעיף החוק הפלילי, להקשיחו ולהתאימו לדרישות הארגון. ואכן, ב-2010 תוקן סעיף 291 א לחוק העונשין והגדרת “מדינה זרה” ו”עובד ציבור זר” בחוק הורחבו והעונש המקסימלי שניתן להטיל בגין לקיחת שוחד הוחמר משבע שנים בעבר לעשר שנים.

ברזילי סבורה כי היעדר האכיפה כעת הוא מצב זמני שעתיד להשתנות. “ההנחה הראשונה היא לא שאין עבירות של מתן שוחד על ידי ישראלים בחו”ל, אלא שאין אכיפה בישראל של העבירה הזו. ההנחה השנייה היא שבקרוב תהיה אכיפה. שינוי החוק בישראל היה תוצר של לחץ בינלאומי. OECD לא היה מוכן לקבל את ישראל כחברה בארגון בלי חקיקה בתחום. תיקוני חקיקה דומים שנעשו בישראל בתחום הלבנת הון וסחר בבני אדם לוו לאחר מכן באכיפה של החוק. עד עתה לא היו חקירות בתחום כי לוקח זמן וקשה להטמיע חוק חדש, יותר קשה לחקור דברים כאלה כי הם לא קורים בישראל. אבל לאחר שיהיה לחץ מצד מדינות הארגון, זה יקרה גם כאן”.

שגיא מציעה לישראל לפעול כבר עתה לאכיפה בתחום. לדבריה “לפי תוכנית עבודה של OECD בשנה הבאה צפויה ישראל לעבור תהליך בקרה של הארגון בתחום אכיפת האמנה למאבק בשוחד. קבוצת עבודה של הארגון תגיע לישראל והם יבקשו מידע מפורט בנוגע לפתיחת תיקי חקירה, הגשת כתבי אישום, רמת החקיקה ועוד”.

לטענת שגיא אין בישראל מוטיבציה פוליטית להעלות את המאבק בשחיתות של ישראלים בחו”ל מתוך ראייה לפיה מה שקורה בחו”ל אינו משפיע על ישראל. אלא שהיא מבהירה כי “בישראל אין הבנה שאנחנו כדור גלובלי אחד. זה כמו המסר של איכות הסביבה, אתה לא יכול לזרוק את הזבל באפריקה בלי לסבול מהזיהום מאוחר יותר. אתה לא יכול לשחד בחו”ל ולחשוב שזה לא יקרה גם בישראל. אם הממשלה לא מקדמת זאת בסדר העדיפויות זה יפגע גם בכלכלה הישראלית”.

ברזילי, לשעבר מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, סבורה אחרת “בישראל יש אכיפה של עבירת השוחד על ידי עובדי ציבור. האווירה שהיתה פה פעם שמה שאסור בישראל מותר בחו”ל לא יכולה להימשך. הממשלה תיראה שהסיכון לפגיעה ביחסי חוץ ובכלכלה הוא סיכון שהיא חייבת להתייחס אליו. זה יהיה כמו עבירת הלבנת הון, אם פעם חשבו שהלבנת הון מבססת את הכלכלה הישראלית, הבינו שזה שם את ישראל במקום בעייתי מבחינת ההתייחסות אליה כמדינה שעושים אתה ובה עסקים. זה יהיה מהלך דומה שיצריך שינוי תודעה והטמעה כללית כדי לקדם את האכיפה בתחום.

"אם ישראל רוצה להיות במועדון של המדינות המפותחות היא לא יכולה לעצום עין. כשזה יתפוצץ, אחרי שהישראלי הראשון ילך לבית הסוהר, אנשים יבינו. אבל הראשון יהיה מסכן. ההתייחסות של בית המשפט תהיה חמורה. מי שלא רוצה להסתובב עם תיק כלי רחצה וכרטיס ביקור של סניגור בכיס, כדאי לו להנהיג ממשל תאגידי ותוכניות אכיפה שימנעו את הצורך הזה. ברגע שיש חוק צריך לדאוג לפעול לפיו כדי למנוע תקלות”.

טענה רווחת שמשמשת להגנה על משלמי השוחד הישראלים בחו”ל היא שאם חברות ישראליות לא יבצעו שם עסקות, גם במחיר של תשלום שוחד לזרים, חברות אחרות יבצעו את אותן עסקות ויגרפו את הרווחים העצומים שגלומים בהן. שגיא טוענת כי יש לגייס את כל המדינות לטיפול בבעיה “זו חייבת להיות פעולה סולידרית של מדינות העולם, שחייבת להיות משותפת, כפי שרוב המדינות נאבקות כיום בהלבנת הון ובנושאים סביבתיים”.

אייל טואג

מנכ”ל סימנס ישראל: “כדאי לכל חברה ללמוד מהלקח של סימנס”

אחת מהחברות שעלו לכותרות באישומי שוחד חובקי עולם וחברות בקרטל בינלאומי היא סימנס הגרמנית.

באחרונה קבע הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ’ דיוויד גילה, כי חברת החשמל היתה קורבן של הקרטל שפעל עד 2007 שכתוצאה ממנו היתה סימנס הזוכה הבלעדית במכרזים לאספקת מוליכי מתח. חברת החשמל צפויה להגיש תביעה נגד החברה. בנוסף, לקחה סימנס חלק במתן שוחד לשופט לשעבר דן כהן, שנדון באחרונה לשש שנות מאסר. גם בעניין זה תבעה חברת החשמל את סימנס.

אליעזר טוקמן, מנכ”ל סימנס ישראל, מונה לתפקיד בסוף 2008, כשנתיים לאחר התפוצצות פרשות השוחד העולמיות כחלק מהחלפת מנהלים של החברה בעולם ובמטה בגרמניה, במטרה לנקות אותה ממנהלים שהשרישו דפוסי עבודה מושחתים.

היקף השוחד הגלובלי שיוחס לסימנס גרמניה ב–2000–2006 נאמד בכ–1.4 מיליארד דולר. החברה חויבה לשלם לרשות ניירות האמריקאית כ–800 מיליון דולר ליישוב החקירה האמריקאית וחויבה לשלם באירופה כ–800 מיליון דולר נוספים. בסך הכול שילמה סימנס הגרמנית כ–2 מיליארד דולר בעולם.

טוקמן מסביר את שורשי השחיתות שפשתה בחברה בהיעדר הטמעה של החוק. “ב–1999, גרמניה אימצה כחלק מאמנת OECD את החוק למניעת שחיתות. לקח זמן עד שהבינו בחברה את המשמעות של החוק ועד שזה לא התפוצץ זה לא נפסק”. בישראל שיחדה החברה את השופט לשעבר כהן. סכומי השוחד שעליהם דיווחה החברה היו גבוהים מאלה שאותם מסר כהן, וההנחה היא שיש משוחדים נוספים שלא נתפסו. טוקמן סבור כי "בישראל אין שחיתות ממוסדת. כהן היה חריג, וחריגים תמיד קיימים”.

מאז 2008 הקימה סימנס מנגנוני בקרה קפדניים שחלים על כל חברות הבנות שלה בעולם. “המערכת הראשונה לא מאפשרת להוציא כספים ללא בקרה”, מפרט טוקמן. “היא כוללת הדרכה של הצוות ואנשי המכירות". המערכת השנייה היא זיהוי ואיתור חריגות. “יש אנשים שממונים לבחון חוזים, דו”חות של הוצאות אישיות של עובדים, תרומות, אירוח לקוחות, כדי לוודא שלא נעשה משהו שלא כשורה". המערכת השלישית היא תגובה בלתי מתפשרת כאשר אותר עובד בעייתי.

אחד הלקחים המרכזיים מבחינתו הוא ש“חברה בינלאומית חייבת שתהיה לה מערכת אכיפה ובקרה של מילוי הנהלים. כדאי לכל חברה ללמוד מהלקח של סימנס ואיך יישמו מנגנונים כדי למנוע צרה כזו בעתיד”.

אייל טואג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#