גזבר קיבוץ שפיים לשעבר הורשע בגניבת 16.6 מיליון שקל - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גזבר קיבוץ שפיים לשעבר הורשע בגניבת 16.6 מיליון שקל

השופטת מיכל ברק: "כשמנסים, למרות כל העצים, גם לראות את היער, מתברר כי המחלוקת בין הצדדים מצטמצמת לשאלה אחת עיקרית והיא סוגיית הגניבה של בני הזוג"

7תגובות

גזבר קיבוץ שפיים, יהודה דורון, הורשע היום בבית משפט השלום בתל אביב בעבירות של גניבה בידי מורשה בסכום כולל של כ-16.6 מיליון שקל בין השנים 2002-1996.

דורון הורשע עוד בעבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, אי הגשת דוחות שנתיים לרשויות המס במזיד, בכוונה להתחמק ממס, תוך שִימוש במרמה, ערמה ותחבולה ועשיית פעולות ברכוש אסור, בידיעה שמדובר ברכוש אסור, לפי חוק איסור הלבנת הון.

דורון נולד בקיבוץ וחי בו כל חייו, עד שסולק עם משפחתו בעקבות הפרשה בה עסק תיק זה. במהלך שנותיו בקיבוץ שפיים הוא שימש במספר תפקידי מפתח, בעיקר במערך הכלכלי של הקיבוץ, ואף שימש כגזבר הקיבוץ ונהנה מאמון בלתי מסויג מצד חברי הקיבוץ, שראו בו "אורים ותומים" בצד הכלכלי של ניהול הקיבוץ. דורון גם שימש בין השנים 1996 ל-2000 כגזבר "גרנות", ארגון הקניות של קיבוצי האזור.

יחד עמו הורשעה אישתו, קטרינה דורון בגניבה ובסיוע לנאשם בגניבה בידי מורשה. היא זוכתה מעבירת סיוע לבעלה להתחמק מתשלום מס.

ניר קידר

בהכרעת דין, שמשתרעת על פני 106 עמודים ומסיימת שלב ראשון של הליך משפטי שמתנהל חמש שנים, מציינת השופטת מיכל ברק נבו כי מדובר בהליך הוכחות ממושך ביותר ועם זאת לדבריה "כשמנסים, למרות כל העצים, גם לראות את היער, מתברר כי המחלוקת בין הצדדים מצטמצמת לשאלה אחת עיקרית והיא סוגיית הגניבה של בני הזוג".

בני הזוג טענו כי כל הכספים שהוציאו מהקיבוץ הוצאו בהתאם לסמכות שדורון קיבל מאנשי הקיבוץ, הכל נעשה לטובת הקיבוץ והועבר לחשבונות או אפיקי השקעה שנועדו לשמר כספים למען הקיבוץ. הם הוסיפו כי אנשי הקיבוץ מנסים להעלות את דורון על המוקד.

לטענת בני הזוג האווירה ששררה בשנים ההן בקיבוץ כללה התנהלות פלילית, כספים שהושקעו באפיקים סודיים, תשלומים בשחור והסוואת פעילויות בדרך לא חוקית, תוך הסתרת פרטים מהותיים מחברי קיבוץ.

לטענת בני הזוג הקיבוץ הורה לדורון לפעול להסתרת כספים בהתאם לשיטה שהיתה נהוגה בקיבוץ במשך זמן רב. דורון טעם להגנתו כי כעת החליט הקיבוץ לשנות את מנהגו והוא מפנה את כל חיציו אליו.

"לדורון לא היתה כל מטרה לגנוב ובודאי שלא לשלול את כספי הקיבוץ שלילת קבע. העברת הכספים לחשבונות שונים או לאפיקי השקעה שונים, כפי שנעשתה, היתה במסגרת הסתרה מקובלת שנועדה להסתיר כספים לא מפני הקיבוץ, אלא מפני אחרים. בכל רגע נתון ניתן היה להשיב את הכספים, וכך אכן נעשה", טען עורך דינו של דורון בבית המשפט.

הצדדים, לפי הכרעת הדין, הסכימו שיש חשבונות ונכסים שונים, בארץ ובחו"ל, על שם בני הזוג דורון ועל כך שהוצאו מיליוני שקלים מהקיבוץ והופקו באותם חשבונות של הנאשמים. הכרעת הדין התמקדה בשאלה האם הוצאת הכספים על ידי בני הזוג נעשתה בידיעת הקיבוץ.

הפרקליטות טענה כי בשלב הוצאת הכספים בוצעה הגניבה, ודורון טען שהיה מדובר בביצוע השקעות לגיטימיות לטובת הקיבוץ או המשך הסתרת הכסף לטובת הקיבוץ.

דורון, ששימש גם מנהל מערכות המידע של הקיבוץ, נהג להפקיד צ'קים שקיבל מהקיבוץ ולבצע העברות בנקאיות לאורך השנים חלקם בחשבונות בנק שונים בפינלנד, שם גדלה אישתו והיה לה חשבון בנק על שמה ועל שם אחותה. הוא פתח חשבונות נוספים בחו"ל, משך כספים במזומן וביצע השקעות בנכסים.

מהכרעת הדין עולה שבמהלך שנות ה-80 קיבלו חברי הקיבוץ החלטה להחזיק חלק מכספי הקיבות בנפרד מחשבונות בנק שבהם מוחזקים כספי הקיבות כאגודה שיתופית, בשל הדאגה בקיבוץ לכך שהוא ייקלע לקשיים כספיים ולא יוכל לצרכים בסיסיים של חבריו.

לפי עדויות שעלו במשפט, בקיבוצים קראו לכך "קרן מילואים" שמטרתה היתה לדאוג לכך שאם הקיבוץ יפשוט את הרגל, חבריו יוכלו לקיים את חייהם. רק מעטים מבחרי הקיבוץ ידעו על הקרן הסודית, ומסמכיה הוחזקו בחלק התחתון של כספת הקיבוץ.

בהמשך נפתח חשבון נאמנות אליו הועברו הכספים בבנק לאומי בסניף רמת פולג. מכתב האישום עולה כי דורון רכש באמצעות הכסף שיועד לקרן זו וילה בקיסריה וסיפר לחברי הקיבוץ שהוילה נרכשה בכספי בן דודו מארה"ב ועבורו. בהמשך הוא משך סכומי מט"ח מהחשבון והעביר כספים לחשבונות בנק של רעייתו בפינלנד ולחשבונות בלוקסמבורג, מבלי ליידע את חברי הקיבוץ.

הפרקליטות טענה כי העברת הכספים ורכישת הוילה בקיסריה היוו גניבה שלוותה ברישום כוזב במסמכי תאגיד, שבוצעו מבלי שחברי הקיבוץ ידעו עליהם ומבלי שהם דווחו לרשויות המס כמתחייב.

השופטת ברק נבו מוקיעה את התנהלותו של דורון. לדבריה "גרסת הנאשמים בתיק נמצאה מופרכת. דורון לא אמר אמת רציפה בשום שלב, למן תחילת ביצוע העבירות, המשך בעימות שהיה לו עם חברי הקיבוץ, חקירותיו במשטרה וברשות המסים וחקירותיו בבית המשפט. הוא העיד ארוכות. הציע מספר רב של גרסאות כמעט לגבי כל שאלה שנשאל, אלא שבחלק גדול מהמקרים עדויותיו סתרו זו אתזו, ובעיקר גרסאותיו נסתרו על ידי ראיות אחרות שהוצגו. עיון מוקפד בפרוטוקולים של עדותו ממחיש כי כל התנהלותו נועדה להטביע את התביעה ואת בית המשפט במידע לא רלוונטי בהיקף עצום, לסמא ולבלבל, והכל - תוך העדת דברים שאינם אמת, שימוש בטבלאות אקסל עם נתונים כוזבים ועוד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#