היועמ"ש נגד שחרור אתי אלון: "לא שילמה קנס ולא דיווחה על גניבת וילון"

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין מתנגד לשחרורה המוקדם מהכלא של אתי אלון, שנידונה בשנת 2003 ל-17 שנות מאסר לאחר שהורשעה בפרשת המעילה בבנק למסחר. וינשטיין הביע את דעתו בחוות דעת שהגיש באחרונה לבית המשפט המחוזי בלוד בעקבות עתירה שהגישה אלון. אלון עתרה נגד החלטת ועדת השחרורים לדחות את שחרורה המוקדם מהכלא.

וינשטיין טען כי אלון לא הבעיה חרטה כנה ואמיתית, זאת משום שלא החלה לשלם קנס בגובה חמישה מיליון שקל שהטיל עליה בית המשפט. לאחר שהבינה כי וינשטיין מתנגד לשחרורה, החליטה אלון למשוך את עתירתה.

"אתי אלון מרצה כבר 11 שנים ממאסרה וכחלק מהחרטה שאותה היא מביעה כפי שעולה מדוחות גורמי הטיפול, היה עליה להתחיל בתשלום הקנס אשר אמור להיות משולם עד לחודש ממועד שחרורה, או להסדיר את תשלומו בבקשה לבית המשפט", נכתב בחוות הדעת.

אלון הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי בלוד וטענה כי היא "אסירה למופת". לדבריה, לכל אורך שנותיה מאחורי סורג ובריח לא היו לה כל בעיות משמעת או התנהגות. בתגובה שהגיש וינשטיין הוא ציין כי סיבה נוספת שבגינה יש לדחות את טענותיה של אלון קשורה לדפוסי ההתנהגות של אלון בכלא. וינשטיין הפנה למכתבה של מנהלת בית הסוהר נווה תרצה שממנו עולה כי אלון לא דיווחה לגורמי הטיפול על כך שגנבה וילון מהמפעל שבו היא עובדת. "דבר זה אינו עולה בקנה אחד עם התנהגות הנדרשת מאסירה הנמצאת בהליכי שיקום. התנהגות שכזו מצידה של אלון יש בה כדי להצביע על כך שהיא לא עברה את השינוי הנדרש", נכתב בתגובה.

בחודש מאי האחרון דחתה ועדת השחרורים בראשותו של השופט שהם את בקשתה של אלון לשחרור מוקדם וקבעה כי היא תוכל להגיש בקשה נוספת לאחר שנה וחצי. הוועדה נימקה את דחיית בקשתה של אלון בנזק העצום שנגרם לבנק, לעובדיו, למשקיעים ולציבור. הנזק לציבור נגרם משום שהמדינה היתה צריכה לספוג את עלויות קריסת הבנק ולשלם מכיסה כחצי מיליארד שקל.

הוועדה ציינה כי הנזק הגדול ביותר נגרם בשל העובדה שרוב הכסף הועבר לארגוני פשיעה. "יש בכך לפגוע פגיעה קשה ביותר בתחושת הביטחון של אזרחי המדינה", כתבו אז חברי הוועדה. בנוסף לזה, קבעה הוועדה כי אלון עברה תהליך שיקום משמעותי בין כותלי הכלא. לדברי הוועדה, היא הביעה חרטה וסייעה בתהליך השיקום הן לעצמה והן לאסירות אחרות.

אלון, שנידונה ביולי 2003 ל-17 שנות מאסר לאחר שהורשעה במעילה שהובילה לקריסת הבנק למסחר, הודתה בשנת 2002 כי מעלה בסכום בגובה 250 מיליון שקל, זאת כדי לכסות את חובות אחיה, עופר מקסימוב. האח נידון ל-15 שנות מאסר וגם אביהם, אביגדור מקסימוב, נידון ל-6 שנות מאסר והלך לעולמו זמן קצר לאחר שחרורו בשנת 2007.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם