הבנק פעל בניגוד לטובת הלקוח? יש עילה לתביעה

במערכת היחסים שבין הבנק ללקוח, ברור לכל כי הבנק הוא הצד החזק ■ כיצד יכול הלקוח לשמור על זכויותיו מול הבנק, מה עליו לבדוק בהתנהלות מול הבנקאי ומה הוא יכול לעשות אם הבנק הפר את חובותיו כלפיו?

יסמין גואטה
יסמין גואטה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים26
יסמין גואטה
יסמין גואטה

במשך כ-35 שנים ניהלה אורלי הרן את החשבון שלה בבנק מזרחי טפחות בצורה סולידית. בתחילת שנות ה-2000 היא קיבלה ירושה נאה וסגרה את רוב הכסף בתוכנית חיסכון. לכן היא הופתעה כשבוקר אחד ביקשו ממנה פקידי הבנק לחתום על שעבוד ביתה.

הרן, בת 60 החולה בסרטן, הופתעה לגלות שבמהלך כשלוש שנים הצטברו בחשבון הבנק הפסדים במיליוני שקלים. בשלב זה עצר הבנק את הפעילות בחשבון, ובנובמבר 2008 הגיש נגד הרן תביעה בסך של כ-20 מיליון שקל. בהמשך תוקן סכום התביעה לכ-12.5 מיליון שקל.

לימים התברר כי מי שפעל בחשבון של הרן הוא בנה, חייל משוחרר, שקיבל ממנה ייפוי כוח לפעול בחשבונה, בו הוגדרה מסגרת אשראי של 50 אלף דולר. בהדרכה צמודה של פקידי הבנק בוצעה בחשבון פעילות ספקולטיבית ומסוכנת, בהיקפי ענק, במניות ובאופציות.

באחרונה פסקה השופטת דרורה פלפל מבית המשפט המחוזי בתל אביב כי הבנק היה אחראי למנוע מהרן “להתאבד כלכלית”, כהגדרת השופטת. השופטת ביססה את פסק הדין, בין היתר, על הלכות הקובעות כי חובת הנאמנות והאמון של בנק כלפי לקוח מצדיקה, בנסיבות מסוימות, לראות בבנק אפוטרופוס כלפי לקוח המתנהל כ”מתאבד כלכלי”. השופטת קבעה כי כאשר לקוח פועל באופן העלול לגרום לו להפסיד את כספו, הבנק חייב לנקוט פעולות, כולל עצירת הפעילות בחשבון. השופטת פסקה כי הלקוחה והבנק יחלקו בחלקים שווים בהיקף הנזק.

לפני כחצי שנה ביקר השופט פרופ’ עופר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי בלוד את התנהלות הבנק הבינלאומי שנחשפה במסגרת תביעה שהגיש ריבר פרוש, סוחר בבורסת היהלומים שערך עסקה בהיקף של 560 אלף דולר למכירת יהלומים. “התביעה שלפני מגוללת מסכת אירועים חמורה, שמעוררת שאלות קשות בדבר דרך התנהלות הבנק”.

לפני ביצוע העסקה ערך התובע בירור בנוגע לאיתנותה הכלכלית של החברה הרוכשת בסניף הבנק הבינלאומי בבורסת היהלומים שבו היא ניהלה את עסקיה. בבנק אמרו לו כי אין כל אינדיקציות שצריכות למנוע את ביצוע העסקה. למרות זאת, לאחר שהעסקה בוצעה הוא גילה שהצ’קים שניתנו על ידי הרוכשת חזרו, ותמורת היהלומים לא שולמה לו מעולם. סוחר היהלומים טען כי בפועל, החשבון של הרוכשת הוגדר כחשבון בהשגחה מיוחדת והיה מצוי בחריגות גבוהות ממסגרת האשראי ללא בטחונות ראויים, וכי הבנק ידע על מצב זה ובכל זאת אישר את העסקה.

השופט גרוסקופף קיבל את התביעה, ופסק כי פרוש “הוכיח במידת ההוכחה הנדרשת כי מתקיימת עוולת התרמית, וכי הבנק הבינלאומי ומנהלת הסניף מסרו לו במכוון מידע שקרי בנוגע לאיתנותה הכלכלית של הרוכשת וגרמו לו לבצע עמה עסקה במיליוני שקלים שאת תמורתה לא ראה עד עצם היום הזה”.

המפגש בין לקוח לבנק עלול להיות רגיש, מאחר שהוא עוסק בפעילויות כספיות אישיות ועסקיות. עורכי הדין אסף ברם ורועי סלוקי ממשרד ברם־סלוקי ועו”ד גלעד נרקיס, מומחים לדיני בנקאות, מסבירים מהן החובות המוטלות על הבנקים ובאילו עילות ניתן לתבוע אותם.

עו"ד אסף ברם
עו"ד אסף ברם צילום: ׳ž׳©׳¨׳“ ׳‘׳¨׳

סגירת אשראי פתאומית

הבעיה: הבנק מחליט באופן חד־צדדי ובפתאומיות להקטין את מסגרת האשראי של הלקוח וקולע אותו לחובות.

ההמלצה: “ללקוח קיימת הזכות לדרוש שהבנק יקיים את התחייבויותיו ולא יחליט על דעתו לבטל או להקטין את מסגרת האשראי ללא סיבה מוצדקת”, אומר עו”ד נרקיס, ומציין כי “מהניסיון שלי, רוב המקרים האלו קורים כאשר התחלף מנהל סניף, ומנהל הסניף החדש משנה את מדיניות האשראי. האבסורד הוא שדווקא בתקופה כזו אדם מבקש לא שהבנק יהיה פילנתרופ אלא שינהג באיפוק. גם אדם במצב כלכלי טוב יכול לקרוס כלכלית בעקבות זאת, ועל אחת כמה וכמה כשהוא במצב כלכלי גבולי”.

לדבריו, במקרים כאלו נקבע לא אחת בפסיקה כי בנק שנהג בשרירות וללא סיבה מוצדקת יחויב בנזקי הלקוח. עו”ד ברם מוסיף כי “כאשר לקוח עומד מול בנק, פסיכולוגית הוא מרגיש שמשהו לא נכון בהתנהלות שלו. הבנק נותן לו את התחושה שהוא זה שלא בסדר, ושהוא ניהל את האשראי לא נכון. אבל חשוב שהציבור יקלוט שאם יש לו בעיה עם הבנק, הוא צריך לבדוק אותה ברצינות ולא להרגיש אשם בסיטואציה”.

עו"ד גלעד נרקיסצילום: גלעד נרקיס

ייעוץ בניירות ערך שהסב הפסדים

הבעיה: נגרם הפסד בחשבון השקעה בניירות ערך.

ההמלצה: “כשנוצר הפסד בחשבון, יש לבדוק אם בפועל הלקוח הוא זה שנתן את ההוראות”, מסביר ברם. לבנקים אסור לנהל את ההשקעות אבל מותר להם לייעץ, לכן “אם הלקוח לא נתן בפועל את הוראות ההשקעה, יש לו עילת תביעה נגד הבנק”. גם אם הבנק רק ייעץ והלקוח הוא זה שנתן את ההוראות, עדיין יכולות להיות עילות תביעה כנגד הבנק, מוסיף ברם: “החובות המוטלות על יועץ בבנק הן כבדות, למשל הוא צריך להחתים את הלקוח על הסכם ייעוץ, הייעוץ צריך להתאים להסכם שנחתם ולצרכים של הלקוח, עליו לתעד את פעולות הייעוץ ועוד. אם הלקוח יוכיח כי הבנק לא עשה אחת מהפעולות, הוא יוכל לתבוע את הבנק”.

כינוס נכסים

הבעיה: הלקוח לא עמד בתשלומי המשכנתה והגיע למצב של כינוס נכסים. הבנק מבקש לפעול למימוש הנכס.

ההמלצה: “כשמגיעים למצב של כינוס נכסים, חשוב לדעת שיש מה לעשות כדי להציל את בית המגורים. ללקוח יש הזכות לשלם את הפיגורים ולעתים אף לפרוס אותם, כך שבית המגורים לא יגיע למימוש”, אומר נרקיס, ומוסיף כי גם אם בסופו של דבר הנכס מגיע למימוש, החוק מאפשר ללקוח למכור את הבית בעצמו ללא הליך של כינוס נכסים.

נרקיס מדגיש כי “גם כאשר הבנק פועל למימוש הנכס עדיין ישנן חובות שעליו לעמוד בהן, והלקוח יכול לתבוע את הבנק ואת כונס הנכסים בגינן. למשל, אם הבנק וכונס הנכסים מכרו את הבית במחיר נמוך מדי או אם לא בוצעו התמחרות והודעה ללקוח”.

הבנק מוסר מידע שגוי

הבעיה: הבנק מתבקש למסור מידע על לקוח שלו שהוא גוף עסקי ומספק מידע שגוי.

ההמלצה: בשל התלות הגבוהה של הציבור בישראל בבנקים, המידע הרב המצוי בידיהם והאמצעים המיוחדים העומדים לרשותם נחשבים הבנקים בישראל לגופים ציבוריים למחצה. כך, מסביר סלוקי, איזן המחוקק את העוצמה האצורה בידי הבנקים מול הרוב המוחלט של הלקוחות: “על הבנקים מוטלות מכוח חוק חובות נאמנות, גילוי וזהירות מוגברות, כלפי הלקוח וגם כלפי צדדים שלישיים”. אם הבנק הפר אחת מהחובות האלו, ניתן לתבוע אותו.

הבנק לא מעדכן את הלקוח בדבר פעילות חריגה

הבעיה: בחשבון הלקוח בוצעו פעולות חריגות שגרמו להפסדים, והבנק לא יידע אותו עליהן.

ההמלצה: לדברי סלוקי, במקרה כזה הבנק צריך לשמור על האינטרסים של הלקוח, להסתכל על החשבון, לראות מה קורה בו - ואם הבנק מזהה שקורים בו דברים חריגים, עליו להזמין את הלקוח ולבקש הסברים, ובמקרים חריגים אפילו לעצור את הפעילות. ברם מוסיף כי במקרה כזה, של הפסד שהבנק יכול היה למנוע, “ללקוח יש עילה טובה לבוא לבנק בתביעה ולטעון שיש לו חובה לשמור על האינטרסים שלו ולעצור את הפעילות”.

ריביות ועמלות מופרזות

הבעיה: הבנק שלח דפי חשבון עם חיוב ריביות ועמלות ארוך ומורכב, והלקוח לא בטוח שהכספים נגבים כדין.

ההמלצה: “בדיקת דפי החשבון של הלקוח היא בדיקה פשוטה שיכולים לעשות כלכלנים המתמחים בתחום”, אומר ברם. “אם רואים משהו לא סביר בדפי החשבון, מומלץ לקחת אותם לבדיקה אצל אנשי מקצוע שיבדקו אותם. פעמים רבות מגלים כי הבנקים גובים, אפילו בתום לב, ריביות גבוהות. בפעילות עסקית הסכומים מצטברים לסכומים גבוהים מאוד”.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker