האם קרטל עולמי פגע בצרכן הישראלי? בקשה לייצוגית ב-2 מיליארד ש' נגד סימנס ואלסטום - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם קרטל עולמי פגע בצרכן הישראלי? בקשה לייצוגית ב-2 מיליארד ש' נגד סימנס ואלסטום

בשבוע שעבר קבע הממונה על ההגבלים כי קרטל עולמי בתחום תשתיות החשמל פעל בישראל והביא לכך שחברת סימנס הגרמנית זכתה במכרזי חברת חשמל ■ בהתבסס על ההחלטה, הגיש היום צרכן חשמל בקשה לתביעה ייצוגית נגד הנציגות הישראליות של חברות הקרטל

13תגובות

מספר ימים לאחר קביעת הממונה על ההגבלים העסקיים לפיה חברת החשמל נפגעה כתוצאה מקרטל עולמי בתחום תשתיות החשמל, הוגשה היום לבית המשפט בקשה לתביעה ייצוגית שמוערכת בשני מיליארד שקל נגד חברות בקרטל: סימנס מגרמניה, אלסטום הצרפתית ו- ABB משווייץ.

בשבוע שעבר קבע הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, כי בין החברות הללו נערך הסדר כובל שחילק בין חבריו זכייה במכרזים במדינות השונות ברחבי העולם. לפי חוק ההגבלים העסקיים, קביעת הממונה מהווה ראייה לכאורה לקבוע בה בהליכים משפטיים.

הממונה קבע בהחלטתו כי במסגרת חקירה שנערכה בישראל נמצא כי במהלך התקופה שבין נובמבר 1988 ועד יוני 1999 נדונו בישיבות הקרטל העולמי למעלה מ- 50 פרויקטים שתוכננו באותה עת בישראל, ביניהם כאלו שלא יצאו אל הפועל. כל הפרויקטים שבוצעו היו פרויקטים עבור חברת חשמל, ובכולם, להוציא פרויקט אחד זכתה בישראל חברת סימנס. מהחלטת הממונה על הגבלים עלה כי נציבות האיחוד האירופי חקרה את הקרטל וב- 2007 הטילה על החברות שהשתתפו בו קנסות בגובה 750 מיליון יורו. בית הדין של האיחוד האירופי אישר את החלטת הנציבות אך הפחית את גובה הקנסות.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

iOS7 מציעה את האינטרנט המהיר בעולם

הצעת חוק: עיריות יקבעו אם להפעיל בתחומן תחבורה ציבורית בשבת

ההסדר העולמי כלל את חברת סימנס הגרמנית, אלסטום הצרפתית, ABB השוויצרית והחברות היפניות היטאצ'י, טושיבה, פוג'י ומיצובישי. בבסיס ההסדר עמדה הסכמה בין הצדדים לחלוקת שוק עולמית של שוק מסדרי מתח מבודדי גז במתח על עליון ועליון המשמשים בתחום הולכת החשמל. חברות ההסדר הכובל הסכימו כי חברות הקרטל האירופאיות יימנעו מפעילות בשוק היפני, וחברות הקרטל היפניות יימנעו מפעילות בשווקים האירופאים. עוד הוסכם כי בשאר מדינות העולם חברות הקרטל תפעלנה להקצאת מכרזים בהתאם למכסות שנקבעו לכל אחת מהן לפי נתחי השוק ההיסטוריים ולשמירה על רמת מחירים מתואמת.

חשיפת הקרטל בישראל התאפשרה לאחר שבאי כוחה של חברת ABB פנו לרשות ההגבלים בבקשה לקבל חסינות מהעמדה לדין בגין השתתפות בקרטל. חקירת הרשות בישראל שהתנהלה כחקירה פלילית לא מצאה ראיות למעורבותן של נציגויות החברה בישראל או של חברות הבנות המקומיות של חברות הקרטל ביישום הקרטל בישראל, ואף לא לידיעה של נציגיהן בארץ אודות קיומו של הקרטל.

בלומברג

הממונה על ההגבלים הוסיף כי "משלא נמצאו ראיות למעורבותם של גורמים מקומיים, נבחנה האפשרות לנקוט בהליכים פליליים כנגד החברות הזרות. ואולם, ניהול הליך פלילי כנגד חשודים שמקום מושבם מחוץ לגבולות המדינה כרוך בהשקעה של משאבים, העולה כמה מונים על השקעת המשאבים הדרושה לניהול הליך פלילי מקומי. המשאבים הנחוצים לא עמדו אותה עת בידי הרשות. משכך, ונוכח הקשיים המעשיים בהם כרוך ניהול חקירה פלילית רחבת היקף באופן חסר תקדים, והכל מחוץ לגבולותיה של המדינה, הוחלט באופן חריג ויוצא דופן בעבירות מסוג זה, שלא למצות את החקירה הפלילית".

לידי רשות ההגבלים העסקיים הועבר תדפיס מבסיס הנתונים שהוחזק בידי הקרטל ומתייחס לפרויקטים בישראל. בתדפיס מפורטים פרטים רגילים כגון שם מזמין העבודה, שם הפרויקט, תאריך פרסום המכרז וסיומו, היקף הפרויקט וכדומה. בנוסף נמצאים פרטים מפלילים שמציינים את החלטות הקרטל ובהן: אילו חברות מהקרטל הביעו עניין בפרויקט, האם הגישו הצעה, האם התבקשו להימנע מלהגיש הצעה, מי מהחברות בקרטל אירגנה את ישיבת העבודה, מי החברה שהפרויקט הוקצה לה ומי החברה שתגיש הצעת דמה, שהיא הצעה פיקטיבית שנועדה ליצור מראית עין של מכרז שבו מתמודדות כמה חברות. הפרטים העובדתיים אומתו מול חברת החשמל ונמצאו תואמים את הרישום בתדפיס.

התביעה שהוגשה באמצעות עו"ד האני טנוס ושפיק רפול מסתמכת על החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים וטוענת כי סימנס, אלסטום ו-ABB נטלו חלק בהסדר הכובל ובקרטל העולמי ובכך "גורמות לתובע לנזקים כלכליים עד ליום זה, שכן עליית מחירי החשמל ממשיכה לחול עד ליום זה". התובע טוען כי החברות הנתבעות הפרו את הוראות חוק ההגבלים העסקיים והתעשרו על חשבון הציבור. התובע העמיד את תביעתו על 1500 שקל בעבור כל צרכן חשמל. בנוסף הוא דורש פיצוי בגין נזק לא ממוני ובסך הכל מעריך את תביעתו בכשני מיליארד שקל.

את תגובת נציגות החברות שנתבעות בישראל לא ניתן היה להשיג.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#