בתו של ממציא גופן תובעת 5 מיליון שקל ממיקרוסופט - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בתו של ממציא גופן תובעת 5 מיליון שקל ממיקרוסופט

שנים רבות שקד הנרי פרידלנדר על גופן הדסה שאותו השיק ב-1958; כעת טוענת בתו שהחברה מפירה את זכויות היוצרים ■ מיקרוסופט טוענת להגנתה כי “פרידלנדר העביר את זכויותיו בגופן לבית דפוס הולנדי, שדרכו הועברו הזכויות לחברה”

18תגובות

לפני כ–70 שנה, כשהוא מסתתר מאימת הנאצים בעליית גג בהולנד, החל היוצר המנוח הנרי פרידלנדר בעיצוב אותיות דפוס עבריות. פרידלנדר, יליד גרמניה, ברח להולנד ושם, בעליית גג שבא הסתירה אותו אישתו, המשיך לפתח ולעבד גופן של אות עברית.

ב–1958, לרגל חגיגות העשור למדינת ישראל, הוא השלים את עיצוב אות הדפוס שקיבלה את הכינוי “הדסה”. הגופנים שמוכרים למשתמשי תוכנת “אופיס” של מיקרוסופט כ”גוטמן הודס” ו”מונוטייפ הדסה” נמצאים כעת במוקד תביעה בסך חמישה מיליון שקל שהגישה באחרונה בתו של פרידלנדר, חנה טל, נגד חברת מיקרוסופט לבית המשפט המחוזי בלוד.

טל, היורשת היחידה של פרידלנדר, טוענת כי החברה מפירה באופן בוטה ומתמשך את זכויות היוצרים שלה בגופן הדסה, והיא מעתיקה, משווקת ומפיצה למיליוני משתמשים את הגופן ללא הרשאה ממנה, כבעלת זכויות היוצרים. מיקרוסופט טוענת להגנתה כי טל מסתירה מבית המשפט את העובדה שלפיה אביה העביר את זכויותיו בגופן לבית יציקה הולנדי ב–1950. בית היציקה נתן רישיונות שימוש בגופן לצדדים נוספים, שמהם הועברו הזכויות גם למיקרוסופט. החברה מוסיפה כי לטל אין זכויות בלעדיות בגופן המקורי.

כתבות נוספות ב-TheMarker

מרשם קטלני למשבר הנדל"ן

שהמוחות יברחו: הקמת מרכזי המצוינות הופסקה

תומר אפלבאום

פרידלנדר, חתן פרס גוטנברג לשנת 1971 ופרופסור לשם כבוד מטעם האקדמיה לאמנות הספר בלייפציג, נפטר ב–1996 בגיל 92. הוא הוריש את כל רכושו, ובו זכויות היוצרים ביצירותיו, לבתו היחידה. בתביעה שהגישה באחרונה הבת באמצעות עוה"ד נרדה בן צבי ולנה מור ממשרד CBLS היא מסבירה כי “גופן הדסה הוא גופן מיוחד, יוקרתי וחגיגי, יצירת אמנות ייחודית ומקורית אשר מוגדרת על ידי מומחים בתחום כגופן פורץ דרך מבחינת סגנונו ועיצובו. גופן הדסה מבוסס על מחקר מעמיק של ההיסטוריה והצורות הגרפיות שמהן התפתחו האותיות העבריות”.

בתו של המעצב מוסיפה כי אביה עיצב את הגופן במשך כמעט 30 שנה, כאשר “כל אות ואות בגופן הדסה עוצבה בתשומת לב ובקפדנות, תוך שמירה על ייחודיותה מחד גיסא ועל התאמתה ליתר האותיות מאידך גיסא”.

טל טוענת כי אף שמיקרוסופט מעולם לא קיבלה את רשותה או את רשות אביה המנוח לשימוש בגופן, היא עושה שימוש בשתי קבוצות של פונטים שמהווים העתקה של גופן הדסה, ומרמזים באופן מטעה על היותם קשורים לגופן הדסה. קבוצה אחת היא אוסף של פונטים המכונים בשם “גוטמן הודס” ‏(Guttman Hodes‏), וקבוצה שנייה היא אוסף של פונטים המכונים בשם “מונוטייפ הדסה” ‏(Monotype Hadassah‏). כל הפונטים המפירים, מציינת הבת בתביעה, הם סילוף ופגימה של יצירתו של פרידלנדר. היא מבהירה כי “האמירה שלפיה פרידלנדר היה מתהפך בקברו לו היה יודע מה נעשה ביצירתו אינה הגזמה כלל ועיקר”.

בכתב ההגנה שהגישה מיקרוסופט טוענת החברה כי “לא בכדי פרידלנדר המנוח לא העלה כל טענה במהלך חייו בקשר לשימושים הנרחבים שנעשו בגופן הדסה. אדרבה, הוא הביע שביעות רצון לנוכח הפצת הגופן על ידי בית הדפוס ההולנדי”. מיקרוסופט מציינת עוד כי היא החלה לעשות שימוש בגרסה הדיגיטלית לגופן ב–1993, בגרסה שנקראת גוטמן הודס ושנוצרה על ידי שמואל גוטמן המנוח, לאחר שקיבלה רישיון שימוש בגופן. מיקרוסופט טוענת עוד באמצעות עוה”ד רם ז’אן ואייל שגיא ממשרד עמר, רייטר, ז’אן, שוכטביץ ושות’ כי חלה התיישנות על התביעה, והגשתה כעת היא פעולה בחוסר תום לב בוטה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#