גרוניס במתקפה על התקשורת: "מערכת המשפט מתגוננת מפני מערכה משולחת רסן"

בדברים שנשא בכנס לשכת עורכי הדין בתל אביב אמר נשיא בית המשפט העליון כי "האפשרות של מערכת המשפט להגיב לפרסומים שונים, ולהעמיד את הדברים על דיוקם, היא מוגבלת ביותר

הילה רז
הילה רז

נשיא בית המשפט העליון, ד"ר אשר גרוניס, יוצא במתקפה חסרת תקדים נגד כלי התקשורת לאחר שמבחינתו "בתקופה האחרונה הגיעו מים עד נפש". גרוניס הזכיר כי בשנה החולפת עמדה מערכת המשפט במרכזן של מספר סערות תקשורתיות. לדבריו, "בחלק מהפרשות מצאנו עצמנו מתגוננים מפני מערכה משולחת רסן, על פי רוב נעדרת ביסוס עובדתי מינימלי, אשר פגעה משמעותית במערכת המשפט ובשופטיה".

"השבועות האחרונים סיפקו לנו דוגמה אחת בלבד לפרשיה כזו", אמר גרוניס. "בהתבסס על אמירות חסרות בסיס של עורכת דין, שלא ייצגה בתיק ולא נכחה באולם הדיונים, ומבלי לבדוק את העובדות לאשורן, הכריזו אמצעי תקשורת שונים כי שלושה שופטים אילצו קרבן אונס לגשת למרכז אולם הדיונים, לכרוע על ארבע, ולהדגים את מעשה האונס שבוצע בה. תמונתם של השופטים הופיעה בעיתונים; הם - ומערכת המשפט בכלל - הוכפשו, ויושרתם המקצועית נפגעה". גרוניס ציין כי בירור שערך נציב תלונות הציבור על שופטים הצביע על כך שמדובר, כלשונו של הנציב, בלא פחות מעלילה; וכי הפרסומים בעניין לא תאמו כלל את מה שהתרחש בפועל.

בדברים שנשא בכנס של לשכת עורכי הדין בתל אביב הסביר גרוניס כי הפרשה הציפה את הקושי המוּבנה של מערכת המשפט בהתמודדות בזירה התקשורתית. לדבריו, "האפשרות שלנו להגיב לפרסומים שונים, ולהעמיד את הדברים על דיוקם, היא מוגבלת ביותר. על השופטים כבודדים, ועל מערכת בתי המשפט כמוסד, חלים כללים מגבילים ביותר בכל הנוגע לקשר עם אמצעי התקשורת, וטוב שכך. מכוח כללי האתיקה שופטים גם מנוּעים מלהגיב לדברים שפורסמו עליהם או על פסק דין או החלטה שנתנו, אלא באמצעות דוברות בתי המשפט".

אשר גרוניסצילום: אלכס קולומויסקי

לדברי גרוניס, למרות ההקפדה, שופטים מסוימים חורגים מדי פעם מהכללים. על כך אמר כי "העיקרון היסודי בכללי האתיקה לשופטים הוא כי שופט אומר דברו בפסקי דין ובהחלטות אינו מליצה בלבד, אלא מבטא תפיסת עומק ביחס לתפקיד השיפוטי".

הוא הדגיש כי "השופטים אינם אנשי ציבור במובן הקלאסי. הם אינם עומדים לבחירה. המאפיין המרכזי המאפשר את עבודתם הוא עצמאותם השיפוטית, הבאה לידי ביטוי בכך שאין עליהם אלא מרות הדין וצו מצפונם. זו הסיבה לכך ששופטים אינם נדרשים, וכאמור, אף אינם רשאים, להצדיק את פסיקותיהם אלא במסגרת הפנימית של פסק הדין עצמו".

"מערכת משפט אינה יכולה לתפקד בלי לגיטימיות ציבורית"

אי-תלותם של השופטים, הדגיש הנשיא, היא הערובה למערכת משפט עצמאית, ולשופטים שיכריעו אך ורק על פי עובדות התיק המתנהל בפניהם. הוא תהה "האם אנו מעוניינים בשופטים שיתנהלו מול התקשורת בצורה דומה בה מתנהלים משתתפים שונים בזירה הציבורית?". הוא הדגיש כי "בתי המשפט משפיעים על השיח הציבורי ומוּשפעים ממנו, אך איננו שופטים בהתאם לשיח הציבורי".

הוא הסביר עוד כי בהתמודדות של מערכת המשפט עם פרסומים שונים ידי השופטים כבולות מאחר שהתיקים מתנהלים בדלתיים סגורות ולמעשה מוטל איסור פרסום על פרטים מן הדיון. "כיצד נוכל להפריך טענות אם אין אנו רשאים להתייחס אליהן לגופם של דברים? האם אין זה ברור שהשופטים והמערכת העוטפת אותם חייבים להקפיד על הכלל בדבר איסור פרסום של פרטים מהליך שהתנהל בדלתיים סגורות?"

נשיא בית המשפט העליון הוסיף כי "מערכת משפט אינה יכולה לתפקד מבלי שתזכה ללגיטימיות ציבורית, ולכן פגיעה באמון הציבור אינה בעיה של מערכת המשפט, אלא בעיה של המשטר הדמוקרטי". עם זאת, הדגיש גרוניס, "אסור לה למערכת המשפט לפעול מתוך מטרה למצוא חן בעיני הציבור או חלקים מסוימים בו".

לצד הביקורת על התקשורת התחייב גרוניס "להבטיח בכל יום מחדש את אמון הציבור". הוא הבהיר כי בחלק מהפרשות שהתעוררו בשנה החולפת התגלו פגמים בהתנהלותם של שופטים בודדים. "בכל אלה טיפלנו - שרת המשפטים ואנוכי - באופן מיידי ובלתי-מתפשר. בצד המקרים שקיבלו כיסוי תקשורתי, היו מקרים בודדים נוספים בהם פעלנו בצורה שקטה, כדרכנו זה שנים. לא איפשרנו בעבר, ולא נאפשר בעתיד, התנהלות שאינה הולמת את המעמד השיפוטי. חשוב מאוד לא לתת למקרים בודדים להכתים את המערכת כולה. כשם שלא נהיה נכונים לאפשר התנהגות בלתי הולמת, כך נהיה נכונים להגן מכל משמר על שופטים שבהתנהלותם לא נפל רבב"

גרוניס הסביר כי תפקיד העיתונות כ"כלב השמירה של הדמוקרטיה" הוא חשוב, אך לדבריו "ישנם דיווחים הנסמכים על חצאי ורבעי עובדות, שמוטב היה להימנע מהם. צריך לזכור שלכוח הרב של אמצעי התקשורת נלווית גם אחריות גדולה. לתקשורת בעידן המודרני יכולת משמעותית להשפיע על השיח הציבורי. אם אין יכולת זו מנוצלת כראוי, יש בכוחה לפגוע".

כדוגמה הביא גרוניס את המאבק שמנהלת מערכת בתי המשפט בקיבועה של התפיסה כאילו שיעור ההרשעות בישראל עומד על כ-98%. לדבריו, "למרות שמחקר מקיף שנערך על ידי מחלקת המחקר של מערכת בתי המשפט, יחד עם פרופסור מאוניברסיטת חיפה, הצביע על כך שנתון זה פשוט אינו נכון; ולמרות שגם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עידכנה את הנתונים באופן התואם את המחקר שנערך על ידינו, עדיין ממשיכים להתפרסם מאמרים המתייחסים לנתונים הישנים, שאינם נכונים, כאילו הם משקפים את האמת".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ