המדינה ומקלטי המס - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה ומקלטי המס

שיעורי המיסוי בישראל גבוהים יחסית למדינות אחרות ופוגעים בתמריץ לעבוד ולהשקיע, ומשום כך ישראלים רבים עושים שימוש במקלטי מס מטעמים מוצדקים

מדינת ישראל מבקשת מצד אחד לקבוע שיעורי מס גבוהים יחסית על הון ועבודה, ומצד שני מצפה מהנישומים להמשיך להשקיע כאן ולשלם תשלומי מסים גבוהים שאין להם כל הצדקה. רבים מסכימים כי יש להוריד את שעורי המס על מנת למנוע הגירת חברות ישראליות למדינות אחרות ובמטרה למשוך משקיעים זרים.

שיעורי המיסוי בישראל גבוהים יחסית למדינות אחרות ופוגעים בתמריץ לעבוד ולהשקיע, ומשום כך ישראלים רבים עושים שימוש במקלטי מס מטעמים מוצדקים (ראו מאמר שפורסם במדור זה "מקלט מס לגיטימי", 1 בפברואר 2004). גם משקיעים זרים הפועלים בישראל מנתבים הכנסות למדינות נוחות מס ולמקלטי מס.

למרות מציאות זאת, ניתן להניח כי מדינת ישראל, הרואה עצמה כמדינת רווחה (נכון להיום), תבקש לשמר את שיעורי המס הגבוהים על הון ועבודה ובמקביל לפעול למיסוי אפקטיווי של משקיעים העשויים לעשות שימוש בתכנוני מס שלדעת המדינה נחשבים כבלתי לגטימיים. בעיקר הדברים אמורים ביחס לתכנוני-מס העושים שימוש במקלטי מס.

התגובה הישראלית

בהיבט המדינתי (הלוקלי), קיימות שתי אפשרויות עיקריות להתמודד עם מתכנני המס המעבירים את הונם למקלטי המס. האפשרות הראשונה היא לפעול באמצעות חקיקה: פיתוח הוראות CFC ומחירי העברה, וכדומה וכן הרחבת ההוראות האנטי-תכנוניות הכלליות. האפשרות השנייה היא באמצעות הגברת האכיפה והחמרת הענישה.

דא עקא, קיימים קשיים מבניים רבים בגישה הלוקלית, ובעיקר בנושא קבלת מידע מרשויות המס במדינות אחרות. מדינות אינן ממהרות למסור מידע על השקעות בתחומן, ואפילו מדינות החתומות על אמנות למניעת כפל מס אינן עושות כן, על אף שהתחייבו למסור מידע. כיום מדינות רבות מכירות בכך שהפתרונות הלוקליים אינם תמיד יעילים והן מתקשות בגביית המס מ"הנישום הגלובלי". מטעם זה נולד הצורך בגישה גלובלית הנשענת על רצונם של מדינות לחבור ולשתף פעולה בתחום אכיפת דיני המס הפנימיים של כל מדינה על תושביה (יחידים ותאגידים).

ארגונים בינלאומיים

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה חדשה של מאבקים המנוהלים על ידי ארגונים בינלאומיים שונים נגד הפעילות הפיננסית במקלטי המס. מדובר בעיקר בשלושה נושאים עיקריים: (1) תחרות מס מזיקה; (2) הלבנת הון; (3) יציבות פיננסית. הטענה העיקרית של אותם ארגונים היא כי המציאות הגלובלית השתנתה ואנו מצויים בעידן חדש בו העברות ההון בין מדינות נעשית בצורה וירטואליות ובעולם חדש בו קיימת השתכללות מתמדת של דרכי ניצול לרעה של מקלטי מס, אשר בסופו של דבר פוגעים בכלכלה הלאומית של מדינות העולם ובכלכלה הגלובלית בפרט.

המאבק העיקרי מקודם בחסות הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD). השיא של המאבק היה בחודש יולי 2000 עת פורסמה "הרשימה השחורה" הכוללת 35 מקלטי מס: אנדורה, אנגולה, אנטיגואה, ארובה, בהמס, בחריין, ברבדוס, בליז, איי הבתולה הבריטיים, איי קוק, דומינקה, גיברלטר, גרנדה, גורנזי, איי מאן, ג'רסי, ליבריה, ליכטנשטיין, מלדיבים, איי מרשל, מונקו, מונטסראט, נאורו, האנטילים ההולנדים, ניו (ניו זילנד), פנמה, סמואה, איי סישייל, סן לוסיה, סן קריסטופר, נביס, סן וינסנט, גרנדה, טונגה, איי טורקס, וקאיקוס, איי הבתולה האמריקאים, ונואטו.

ה-OECD דרש מאותם מקלטי מס לבטל את משטרי המס אשר הוגדו על ידי הארגון כמזיקים (Harmful tax practices) עד ליום 31.12.2005, תוך איום שיופעלו כנגדם סנקציות שונות, במידה שלא יעשו כן. נכון להיום, נשארו מקלטי מס בודדים ברשימה השחורה.

נורמות בינלאומיות

הארגונים הבינלאומיים האמורים מפרסמים מעת לעת דו"חות שונים וכללי התנהגות אשר אמורים לחול על מקלטי המס. מדובר בסטנדרטים וכללים הקובעים נורמות בינלאומיות ביחס למשטרי המס המקובלים באותם מקלטי מס. בעניין זה נציין כי קרן המטבע הבינלאומי פרסם נייר עמדה ובו הוא סוקר את הסטנדרטים הבינלאומיים ביחס למקלטי המס והמרכזים הפיננסיים, ואף מסביר את תפקידו בתחום זה.

לדעתי, המפתח להצלחת הנורמות הבינלאומיות הוא שקיפות המידע והעברתו בין מדינות. ה-OECD, לדוגמה, ניסח "מסמך הבנות" (MOU - Memorandum of Understanding), לפיו מקלטי המס יתחייבו, בין היתר, לשקיפות והעברת מידע על נישומים הפועלים בתחומם.

חשוב לציין כי במקביל לפעילות של ה-OECD נגד מקלטי המס, גם האיחוד האירופי נוקט בפעילות מסוימת כנגד מקלטי מס אך במידה פחותה. נציין גם כי ה-OECD פירסם כי מספר מקלטי מס כבר חתמו על ה-MOU ומתנהל משא ומתן עם מקלטי מס נוספים. כך, לדוגמא, פנמה חששה מפגיעה במעמדה הבינלאומי כתוצאה מהיותה ברשימה השחורה, ומטעם זה שלחה הודעה ל-OECD ביום 15 למאי 2002, ובו התחייבה לעמוד בנורמות שקבע הארגון.

הסכמת מקלטי המס לשתף פעולה עם ארגון ה-OECD ובפרט לחתום על מסמכי התחייבות, נובעת לדעתי משתי סיבות עיקריות: ראשית, מקלט מס שאינו משתף פעולה נכנס ל"רשימה שחורה" אשר עשויה לפגוע במוניטין של אותו מקלט מס. שנית, החשש שמדינות מערביות שונות יינקטו בשורה של סנקציות כנגד מקלטי מס אשר אינן משתפות פעולה (uncooperative tax havens). ה-OECD ומאבקו כנגד מקלטי המס הוא דוגמא לתגובה גלובלית באמצעות יצירת נורמות בינלאומיות.

מדינת ישראל כמקלט מס - חשיפה ראשונה!

בשנים האחרונות ה-OECD היה נתון ללחצים שונים, ובעיקר מארצות הברית, בכל הנוגע לפעילותו כנגד תחרות המס המזיקה. משום כך נאלץ הארגון "להוריד הילוך", ועיקר פעילותו נעשית כיום מאחורי הקלעים. הארגון פירסם עד 2001 שלושה דו"חות בנושא תחרות מס ומאבק כנגד מקלטי מס, אך מאז 2001 קיימת שתיקה רצופה.

בנציבות מס הכנסה החליטו, משום כך, כי זה הזמן לנסות לקדם חקיקה ישראלית ההופכת את מדינת ישראל למקלט מס (הרעיון מצוי בתוכנית העבודה של הנציבות לשנת 2004). מדינת ישראל הרי מעוניינת להצטרף לארגון ה-OECD ועל כן קיימת חשיבות שלא להפר את כללי הארגון. בנציבות סבורים כי ה-OECD זנח את הנושא, ומשום כך הם מבקשים לקדם חקיקה כאמור.

דא עקא, התוכנית של נציבות מס הכנסה להנהיג מקלט מס בישראל אינה ראויה ועשויה להתברר כטעות הסטורית מצערת. זאת ועוד, ממידע שהגיע לידי בתחילת החודש עולה, כי ארגון ה-OECD עומד לפרסם את הדו"ח הרביעי שלו (טיוטת הדו"ח מצויה ברשותי) בנושא מקלטי המס ומתכוון לפעול בנחישות כנגד תוכניות מהסוג שיוזמת הנציבות.


עו"ד אבי נוב הוא בעל תואר שני במשפטים (LL.M) מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומתמחה במשפט מסחרי ומיסוי היי-טק. מאמר זה ומאמרים נוספים שיבואו בעקבותיו הם חלק ממחקר הנערך לקראת לימודי תואר שלישי במשפטים. כל המידע הנכלל במאמר זה הוא בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. על המשתמש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על המאמר. המחברים והמערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ו/או המשתמשים באתר. הכותב והחברה בה הוא מועסק עשויים להחזיק בניירות ערך שונים, לרבות בניירות ערך המוזכרים בכתבה זו. בכל מקרה, אין לראות בכתבה זו משום המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#