אפקט מלאנוקס הגיע השבוע לרשות ני"ע - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אפקט מלאנוקס הגיע השבוע לרשות ני"ע

שכר הבכירים: מה מסתירות החברות שנסחרות בארה"ב

11תגובות

מאז שאייל ולדמן, מנכ"ל ויו"ר החברה הדואלית־לשעבר מלאנוקס, החליט למחוק את מניותה מהבורסה בתל אביב - כך שהיא תיסחר בבורסה בארה"ב בלבד - יש בון־טון חדש בשוק ניירות ערך בישראל - "אפקט מלאנוקס". חברות שהרגולציה בשוק ניירות הערך המקומי לא מוצאת חן בעיניהן מכריזות על האפשרות להימחק מהמסחר ולעבור להיסחר רק בבורסה בחו"ל.

ולדמן מחק את מלאנוקס מהמסחר בתל אביב לאחר שחברת הייעוץ אנטרופי הובילה התנגדות להמשך כהונתו בכפל התפקידים של יו"ר ומנכ"ל. לאחר ולדמן קפץ סטפן בורגס, מנכ"ל כיל, שהצהיר: "אם הרגולציה תקשה עלינו לא נהסס למחוק את החברה מהמסחר".

אפקט מלאנוקס הגיע השבוע לרשות ניירות ערך, שיש בה בכירים שמעוניינים להפיס את דעתן של החברות הדואליות, כדי שחלילה לא יברחו לנו. בתחילת השבוע פורסמה עמדת סגל רשות ניירות ערך - כלומר מסמך המשקף את פרשנות החוק לדעת הרשות, על רקע התביעה הייצוגית שהגישו הפרופסורים למשפטים שרון חנס ואהוד קמר נגד טבע.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

כשהמורה מרוויח 4 מיליון ד' בשנה: איפה גדלים הילדים החכמים בעולם?

הרפובליקאים מנסים לייצר מצוק פיסקלי חדש כדי למנוע את "אובמהקר"

בלומברג

טבע נסחרת בבורסות בישראל ובארה"ב. בגלל גודלה אפשר לומר שהיא ספינת הדגל של הדואליות. חנס וקמר טענו בתביעתם כי על פי פרשנות של החוק האמריקאי והחוק הישראלי טבע חייבת לפרסם לטובת המשקיעים את שכר הבכירים בחברה באופן פרסונלי, אך החברה לא עושה זאת כבר יותר מעשר שנים, מאז נכנס לתוקפו בשנת 2000 התיקון לחוק ניירות ערך שמכונה "חוק הרישום הכפול".

חוק הרישום הכפול קובע כי חברות דואליות כפופות לרגולציית ניירות ערך שחלה בחו"ל בנוגע לחובות הגילוי - ולא לרגולציה הישראלית. חוק רישום הכפול נועד לעודד חברות ישראליות הרשומות למסחר רק בארה"ב להירשם למסחר גם בישראל על ידי כך שהוא מונע כפל רגולציה.

הרשות מסבירה בעמדת הסגל החדשה שהנחת היסוד של הסדר הרישום הכפול, היא כי "חובות הגילוי שיחולו על חברות הרישום הכפול יהיו בעיקרן חובות הגילוי מכוח הדין הזר, ולא יושתו עליהן חובות נוספות מכוח הדין המקומי". הנחת היסוד הזאת התבססה על הנחה נוספת שלפיה בבורסה הזרה תהיה רגולציה דומה - גם אם לא זהה - לזו הנהוגה בישראל.

לא סתם חל ההסדר רק על בורסות איכותיות כמו בורסת ניו יורק ונאסד"ק ועל הרשימה הראשית בבורסה בלונדון. הרשות טוענת בעמדתה כי בעת חקיקת החוק היה ידוע שבארה"ב ניתנות הקלות לחברות זרות - ובכלל זה חברות ישראליות - וכי המחוקק החליט לאפשר לחברות הדואליות ליהנות מההקלות האלה. רק בהערת שוליים מזכירה הרשות כי הוועדה שגיבשה את הסדר הרישום הכפול, בראשות דוד ברודט, דווקא חשבה שוויתור כזה הוא טעות.

במקרה של טבע, לדברי הפרופסורים חנס וקמר, החוק האמריקאי קובע כי בסוגיית הגילוי האישי של שכר הבכירים יש לפעול לפי הדין במדינת המוצא של החברה. חנס וקמר טוענים כי מכאן נובעת החובה של טבע לגלות את שכר הבכירים. אם עמדתם נכונה, גם יתר החברות הדואליות בישראל חייבות לדווח את שכר הבכירים שלהן באופן פרסונלי. יש יותר מ-20 חברות כאלה בישראל שעוקבות אחר מהלכיה של טבע ומחקות אותה.

באחרונה הגיעו טבע, חנס וקמר להסדר פשרה בתביעה, שכחלק ממנו טבע הודיעה החברה כי היא תפרסם את שכר בכיריה על בסיס אישי. הפשרה כפופה לאישור השופטת דניה קרת מאיר מבית המשפט הכלכלי, שדנה בתיק.

הפשרה מטרידה חברות דואליות שנמנעו מפרסום שכר הבכירים. טבע אמנם אינה מודה בפרשנות החוק של חנס וקמר, אך נכונותה להתפשר עלולה להתפרש כהכרה בחולשת העמדה כאילו מותר היה להימנע מפרסום שכר הבכירים במשך כל השנים עד היום.

מה אומר החוק האמריקאי?

כשבחברות הדואליות מודאגים, ברשות לניירות ערך לחוצים, ואפקט מלאנוקס עובד שעות נוספות. משפט המפתח של עמדת הסגל שפורסמה השבוע מבהיר כי "לא צריך להתקיים הבדל בחובות הגילוי בין חברות הרישום הכפול ובין החברות המקבילות להן בבורסות הזרות".

האם הרשות פוטרת חברות דואליות מפרסום שכר הבכירים שלהן על בסיס אישי? זו ממש לא לשון עמדת הסגל. מה שאומרת הרשות הוא שאם החוק האמריקאי לא מחייב חברות ישראליות שנסחרות רק בניו יורק ‏(למשל צ'ק פוינט‏) לפרסם את שכר הבכירים שלהן, אז גם חברות שנסחרות דואלית בישראל ובניו יורק ‏(למשל טבע‏) לא חייבות לפרסם את שכר בכיריהן.

מצד שני, אפשר להבין את עמדת הסגל גם באופן הפוך: אם החוק האמריקאי כן מחייב את החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט לפרסם את שכר הבכירים שלהן - אותו כלל צריך לחול על חברות דואליות.

אז מה אומר החוק האמריקאי? סגל הרשות מתחמק. הרשות הרי אינה רוצה לאכוף את החוק ולהטיל על החברות הדואליות עוד רגולציה. עמדת הסגל מציינת כי היא נכתבת "מבלי להידרש לשאלות פרשניות של הדין האמריקאי". משפטן ידוע, פרופ' ג'סי פריד מהרווארד, שהעניק חוות דעת משפטית לגיבוי התביעה של חנס וקמר קבע חד משמעית כי החוק האמריקאי דווקא מחייב את טבע ודומותיה לפרסם את שכר הבכירים על בסיס אישי.

הוא לא היחיד שחושב כך. מכיוון שהושגה פשרה, אין לדעת אם לטבע יש חוות דעת נוגדת. במקביל לעמדת סגל הרשות העמומה, הוגשה השבוע גם עמדת היועץ המשפטי לממשלה בעניין הסדר הפשרה בתביעה נגד טבע - כל הסדר פשרה בתביעה ייצוגית מוגש ליועץ לקבלת עמדתו. היועץ אינו מתנגד להסדר הפשרה, אבל עמדתו כוללת שתי הפתעות.

הפתעה מעניינת: היועץ מגלה כי "הרשות שוקלת להסדיר בחקיקה דרישות גילוי אחידות בנוגע לשכר בכירים אשר יחולו על כלל החברות הישראליות הציבוריות בחו"ל".
אם כך, יש להניח כי הדרישות האלה יחייבו חברות ישראליות הנסחרות בחו"ל לדווח את שכר הבכירים שלהן על בסיס אישי. חוק כזה קיים גם בבריטניה. ח"כ שלי יחימוביץ הודיעה השבוע כי היא תתמוך בחקיקה כזאת.

גישה אחרת תיצור מצב בלתי הגיוני שלפיו דווקא חברות בורסאיות בישראל יהיו חייבות בגילוי שכר הבכירים באופן אישי ובאישור תגמול המנכ"ל ומדיניות התגמול, ואילו חברות ישראליות שיירשמו בחו"ל יהיו חייבות באישור תגמול המנכ"ל ומדיניות התגמול אך פטורות מגילוי התגמול. בעלי מניותיהן ייאלצו לתת את אישורם באפילה.

הפתעה מוזרה: היועץ כותב כי לפי מה שמסרה לו הרשות, "חברות ישראליות רבות הרשומות למסחר כחלק מהסדר הרישום הכפול אינן מדווחות את שכר נושאי המשרה הבכירה על בסיס אישי" ומוסיף כי "לעמדת הרשות, פרקטיקה זו תואמת את תכלית והוראות הסדר הרישום הכפול".

זה לא מה שנכתב בעמדת סגל הרשות. מעמדת הסגל עולה באופן ברור שהשאלה אם מותר להימנע מדיווח שכר הבכירים תלויה בפרשנות החוק האמריקאי.

האם ברשות כתבו עמדה אחת ואמרו ליועץ דבר אחר? עמדת היועץ ועמדת הסגל של הרשות יוצרים חוסר ודאות לגבי הדין. השופטת קרת־מאיר היתה היועצת המשפטית של הבורסה בתקופת גיבוש הסדר הרישום הכפול והכרעתה יכולה להתיר חלק מהסבך.

הבחירה של קרת־מאיר

קרת־מאיר יכולה לפעול לפחות בשלוש דרכים.

1. לאשר את הפשרה מבלי לומר דבר על פרשנות החוק. הדרך הזאת תשאיר חוסר ודאות, ותוביל לתביעות נוספות.

2. לקבוע כי חברות דואליות אינן חייבות לדווח על שכר הבכירים על בסיס אישי, כפי שטענה טבע עד היום וכפי שטוען היועץ בעמדתו, מבלי לתמוך את הגישה הזאת בפרשנות ראויה של הדין האמריקאי. קשה לראות כיצד הגישה הזאת עולה בקנה אחד עם החקיקה בישראל, שעיקרה שקיפות ובקרה על שכר הבכירים.

3. לומר, מעבר לאישור הסדר הפשרה גופו, כי הפרשנות הנכונה של החוק היא זו המחייבת חברות דואליות כמו טבע לדווח על שכר הבכירים באופן אישי. גילוי ושקיפות הם עקרונות היסוד של חוק ניירות ערך, ולכן קביעה כזאת עולה בקנה אחד עמם. מנקודת המבט של המשקיעים, זהו הפתרון הנכון. לראייה, חברת היעוץ אנטרופי הסבירה כי היא תומכת במדיניות השכר החדשה של טבע בין היתר בגלל הנכונות של טבע לפרסם את השכר על בסיס אישי וכי ללא פרסום כזה לא ניתן היה לבקר את מדיניות התגמול.

אם גילוי הוא הפתרון הנכון והרשות גם מקדמת אותו אז מה עומד מאחורי האקרובטיקה והמשפטית שעושים כאן הרשות לניירות ערך והיועץ המשפטי לממשלה? הנה כמה השערות.

א. אם הפרשנות הנכונה של החוק האמריקאי והישראלי יחד היא שדווקא צריך לגלות את שכר הבכירים. אז רשות ניירות ערך פישלה כי כבר יותר מעשור שנים חברות דואליות רבות עושות דין לעצמן, ואיש לא אוכף את החובה הזאת. הרשות בטח לא תרצה להודות בפשלה כזאת.

ב. הכרה בפרשנות המשפטית של חנס וקמר משמעה שהחברות הדואליות יידרשו לחשוף את שכר הבכירים גם לאחור. בטח יש כמה חברות דואליות שעבורן זה יהיה מאוד לא נעים.

ג. אפשרות נוספת היא שיו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, רוצה להוכיח שהוא יודע גם להקל ברגולציה לאחר שהואשם בהתייבשות הבורסה.

יש עוד פרט מעניין. בהסדר הפשרה בין חנס וקמר לטבע נאמר כי טבע תוכל לחזור ולהטיל איפול על שכר בכיריה אם הדין יתיר זאת. אם כך, כל עוד הרשות לא שינתה את החקיקה, יכול להיות שבשנה הבאה יחזרו בכירי טבע ליהנות מהאיפול. זאת, כמובן, אם השופטת קרת מאיר לא תאמר אחרת.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#