דרוש נגיד בלי סודות

השקיפות תתרום לכלכלה הרבה יותר מכל קדנציה של אדם שדבק בהסתרה

הילה רז
הילה רז

הסכם ויתור על סודיות הוא הסכם סטנדרטי. זהו מסמך שכל אדם שרוצה לתבוע חברת ביטוח בתביעה הכי פשוטה חותם עליו. כל אדם שרוצה להתמנות לתפקיד זוטר בשירות המדינה משרבט חתימה וממשיך הלאה. גם חייבים בהוצאה לפועל חורקים שיניים וחותמים על הסכמים כאלה כעניין שבשגרה. אדם שחותם על הסכם ויתור על סודיות מעריך שאין לו מה להפסיד. הוא סבור שאם יאפשר לחשוף את עברו - הוא עשוי לשפר את עתידו.

פרופ' יעקב פרנקל, כלכלן מוערך, עשה חישוב אישי - הוא העדיף לשמור על סודיות ולהודיע על פרישה ממועמדותו לתפקיד הנגיד. כמי שעמד בראש תאגיד הביטוח הבינלאומי AIG, הוא הבין בוודאי את ההשלכה של החלטתו. מבוטח לא יכול להלין כלפי חברת הביטוח שאותה הוא תובע אם לא מסר לה את מלוא המידע הרלוונטי. חברת הביטוח, מצדה, יכולה לתבוע מבוטחים שהצהירו הצהרות שקריות במסמכים שהגישו.

לאורך כל הליך המינוי, פרנקל הקפיד לשמור על סודיות לגבי מה שאירע מבחינת גורמי אכיפת החוק בהונג קונג. עד עתה לא ידוע מי בדיוק חקר אותו, האם הוא עוכב או נעצר, על ידי מי, מה היו המלצות החוקרים, מה בדיוק היו ממצאי החקירה, האם החקירה הסתיימה בהיעדר ראיות והאם זה קרה לאחר שהוכחה חפותו או בהתערבות משרד החוץ הישראלי.

אך עיקר הבעיה של פרנקל מבחינת ועדת טירקל היתה הסתרת המקרה. פרנקל החיל על עצמו סודיות במקום שבו התחייב גילוי. זכותו שלא לחתום על המסמך, אך לאור החלטתו זו - הוא אינו יכול לבוא בטענות לאף אחד פרט לעצמו.

יעקב פרנקלצילום: עופר וקנין

פרנקל שאף להתמנות לתפקיד בכיר בשירות המדינה, ובתפקיד כזה חלות עליו חובות שקיפות מוגברות. בכובעו הציבורי ניתן גם להטיח בו ביקורת ולחשוף פרטים מביכים אודותיו, ולזכות להגנת חוק איסור לשון הרע. אף שבנקאים ודובריהם נוהגים לנופף בחובת הסודיות כדי למנוע כל דיון עמוק בסוגיות רגישות מבחינתם, בנק ישראל הוא גוף מינהלי - וככזה חל גם עליו עקרון השקיפות. שופטי בג"ץ כבר קבעו כי שקיפות "תורמת תרומה מכרעת להיגיינה הציבורית ולשיפור איכותה של פעולת הרשות".

מקבילו האמריקאי, יו"ר הבנק הפדרלי בארה"ב, בן ברננקי, הופיע בפני הקונגרס האמריקאי לפני שמונה לתפקיד הנגיד ב-2006, ופעם נוספת עם הארכת כהונתו לקדנציה נוספת ב-2010. בכל אחת מהופעותיו בקונגרס צלבו אותו חברי ועדת הסנאט בשלל שאלות, אישיות ומקצועיות. פרנקל לא נדרש להופעה פומבית במסגרת הליך בחירתו לנגיד. מספיק שהיה חושף את המידע בפני חברי ועדת טירקל.

השיטה האמריקאית של השימועים בקונגרס אינה אידיאלית. הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, שכיום עומד בראשה שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל, היתה יכולה לעשות עבודה רצינית אם חבריה היו בעלי דעה עצמאית ונחושה יותר, אך ההליך הישראלי אינו גרוע במהותו. המקרה של פרנקל חשף מצד אחד את אוזלת היד של חברי הוועדה, ומצד שני את עוצמתה של הביקורת הציבורית וחשיבותה של השקיפות.

המסר לעובדי הציבור הבכירים מחלחל בזכות שינוי התודעה החברתי והשינוי המשפטי שבא בעקבותיו. תמה הסלחנות כלפי הסתרה וטיוח. גם אם שר האוצר, יאיר לפיד, חש פספוס בטווח הקצר - בטווח הארוך השקיפות תתרום לכלכלה הישראלית הרבה יותר מכל קדנציה של אדם שדבק בהסתרה. מי שמעדיף להעלים פרטים מהותיים מעברו או לטייח מידע שחויב למסור לפי חוק, יכול כמובן להמשיך בעסקיו הפרטיים. מהמגזר הציבורי - עדיף שיתרחק.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker