עו”ד ליפא מאיר: "ביהמ"ש יוצר את החוק, את הכללים ואת המציאות"

ביום עיון שעסק בדיני תאגידים תקפו עורכי דין שמייצגים בעלי שליטה את פסיקת שופטת הפירוקים ורדה אלשיך בתיק הסדר החוב של דלק נדל”ן ■ החשש שלהם הוא שפסיקתה העניקה כוח רב מדי למחזיקי איגרות החוב - גם כשמדובר במוסדיים

יסמין גואטה
יסמין גואטה
יסמין גואטה
יסמין גואטה

“כדרכו של בית המשפט לחדלות פירעון הוא מתעלם מהחוק”, כך סבור עו”ד ד”ר ליפא מאיר, המייצג את 
אי.די.בי פיתוח וייצג את דלק נדל”ן בהליכי חדלות הפירעון שלהן. מאיר התייחס בדבריו להחלטות של השופטת ורדה אלשיך בתיק הסדר החוב של דלק נדל”ן, ביום עיון שנערך בשבוע שעבר בבית התפוצות בתל אביב ועסק בדיני תאגידים.

בהסדר החוב של דלק נדל”ן קבעה אלשיך כי תתקיים אסיפת נושים אחת לכל מחזיקי האג"ח, שכל נאמן יביא אליה את תוצאות האסיפה של שולחיו. החלטת השופטת יצרה שוויון מהותי בין מחזיקי האג”ח של הסדרות ארוכות הטווח, שהיו בעיקר גופים מוסדיים, לבין מחזיקי האג”ח של הסדרות קצרות הטווח שמועד פירעונן היה קרוב, שהיו בעיקר אנשים פרטיים. לפסק הדין השלכות רבות, שכמה מהן נדונו ביום העיון, שערך מרכז הלכה למעשה, העוסק בהשתלמויות לעורכי דין, בריכוזם של עוה”ד גיל רון, אהרוני רבינוביץ’ ואסף פינק.

עו”ד מאיר טען כי “הקביעה של אלשיך במידה מסוימת בעייתית”. הוא ציין כי "אלשיך אמרה, על סמך ידיעה שיפוטית שלה, כי יש הבדל באינטרסים של בעלי האג"ח. היא אומרת שהיא לא קוראת עיתונים, אבל לא נאמר בבית המשפט שיש מארג שונה של אינטרסים בין מחזיקי האג"ח. יש להניח שגם שופטים מפעם לפעם מציצים בעיתונים”.

לדבריו, “בית המשפט יוצר גם את החוק, גם את הכללים וגם את המציאות. כשבאנו לדיון בבית משפט כבר היתה הצעת הסדר מוכנה, וברגע שהשופטת קבעה שכך ינוהלו האסיפות, המו”מ נעצר לשלושת רבעי שנה לפחות - ובסוף יצרו הסדר חוב אחר“.

מאיר רמז כי קביעתה של אלשיך תשפיע לרעה על מחזיקי האג"ח בהסדר אי.די.בי. “בפרשת אי.די.בי השופט איתן אורנשטיין, ממשיכה של אלשיך, אמר כמעט כדבר שבשגרה: אתם תכנסו אסיפות עם השיטה של אסיפות מקדימות כמו בדלק נדל”ן”. לדברי מאיר, “במקרה זה, הדבר יפעל הפוך מהמקרה של דלק נדל”ן. הגופים המוסדיים ירשו את הכוח של הפרטיים, ובמקום שיהיה להם אחוז מצומצם יהיה להם אחוז גבוה הרבה יותר. אלשיך רצתה לתת כוח לציבור הרחב, אבל עכשיו הכוח של האסיפה המקדימה ילך דווקא למוסדיים. אני לא בטוח שיש לזה בסיס בחוק”.

עו"ד ליפא מאירצילום: תומר אפלבאום

לקנות פרה מתה בשביל חלב

עו”ד גיורא ארדינסט התייחס לנושא חלוקת דיווידנדים אסורה - שלא לטובת החברה. ארדינסט, שייצג את אילן בן דב בתביעה שהוגשה נגדו, שיבח את פסק דינו של השופט הכלכלי חאלד כבוב ממארס בעניין חלוקת הדיווידנד בחברת פרטנר, שבשליטת בן דב. כבוב דחה תביעה נגזרת בסך 1.25 מיליארד שקל נגד בן דב ונושאי משרה בפרטנר.

ראובן רוזנפלד, שמחזיק ב–100 מניות של חברת התקשורת, תבע מבן דב להשיב לחברה 624 מיליון שקל בגין חלוקת הדיווידנדים המסיבית שביצע לאחר רכישת פרטנר, ועל כך שהעמיס מינוף בהיקף של 2.2 מיליארד שקל על חברת התקשורת לצורך משיכת הדיווידנדים.

כבוב דחה את התביעה ופסק כי “העובדה שבן דב התכוון לעשות שימוש בכספי הדיווידנד החריג כדי להשיב הלוואות לבנקים - לא די בה. השאלה המהותית והמכרעת היא אם כוונה זו יצרה חשש מהותי שבן דב יעדיף את טובתו האישית על פני טובת החברה. אני סבור כי התשובה לשאלה זו שלילית”.

ארדינסט ציין כי “השופט לא קיבל את טענתי שאין מקום לבחון את שיקול הדעת של בעל השליטה בהחלטה על חלוקת דיווידנד, ובדיעבד אני חושב שבצדק. יש נסיבות שהצורך של בעל השליטה במזומנים יטה את שיקול דעתו והוא יעדיף את שיקול דעתו על פני שיקול דעתה של החברה”. ארדינסט מייצג בין היתר את משפחת לבנת, שותפתו של נוחי דנקנר, שהסכימה לאחרונה להחזיר דיווידנדים שנמשכו מקבוצת אי.די.בי.

עו”ד אייל רוזובסקי, המייצג כיום את נציגות מחזיקי האג"ח שהגישה את הבקשה נגד אי.די.בי פיתוח, הצביע על הבעיות שבפסק הדין בעניין הדיווידנד בפרטנר. לדבריו, “גם אם נניח שקבענו שיש עניין אישי לבעל השליטה בקבלת הדיווידנד, עדיין אין מסגרת שאוסרת לקבל החלטה על דיווידנד מתוך עניין אישי. הרי לכל בעל מניות יש עניין אישי לקבל כסף”.

עו”ד גיא גיסין, המייצג עם רוזובסקי את נציגות מחזיקי האג”ח, דיבר בפאנל שעסק בחוק הריכוזיות על קיפול פירמידות עסקיות כך שיהיו בהן שתי שכבות בלבד. לדברי גיסין, “פירמידת אי.די.בי תתקפל כי השוק דורש זאת. הפנייה לרגולציה נעשית מחוסר ברירה. הדרך הנכונה לפתור את הבעיות היא שוק שמתקן את עצמו”.

גיסין הוסיף כי “מינוף אינו מלה גסה כשהוא נעשה ברמות הנכונות. אין בעולם מינוף בהיקפים מופרעים כל כך בחברות אחזקה. יושב דירקטוריון של אי.די.בי השקעות ואומר: אני יכול לחלק דיווידנד ואם תהיה בעיה אני אבקש מאי.די.בי פיתוח הלוואה. זה לא יכול להיות. ואנשים אינטליגנטים מרימים את היד ואומרים בסדר”.

גיסין התייחס גם לעסקת רכישת “מעריב” על ידי דסק”ש ואמר “הדירקטורים של דסק”ש מחליטים להשקיע בעיתון כושל. כשאתה יושב בדירקטוריון ומביאים לך עסקה, אתה צריך לשקול איך אתה משיא רווחים לחברה. אתה צריך לבדוק את האינטרסים שלה. במקרה של ‘מעריב’ הם אמרו שיש רכישת תוכן שיסונכרן עם השירותים של סלקום. זה כאילו אמרת שאתה רוצה חלב אז אתה קונה פרה מתה”.

עו”ד ליאב וינבאום, מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז תל אביב, חידד כי אחת הבעיות בפירמידות היא ניגוד העניינים. “איך אדם יכול לשבת בדירקטוריון אחד וגם בדירקטוריון אחר שמתנגש? זה עלה גם באי.די.בי. שני חתולים שרבים על אותה קערת חלב ומחזיקים אותו מומחה”.

עו”ד אורי רוזנברג, שותף בכיר ומומחה לשוק ההון במשרד אגמון, רוזנברג הכהן, העריך כי קיפול הפירמידות יביא לריבוי עסקות בזמן הקרוב. לדבריו, לא ניתן להעריך כרגע אם הפירמידות יתקפלו על ידי מכירה של החברות מלמטה למעלה או מלמעלה למטה. רוזנברג, המייצג בין היתר את דלק וחברות הגז, יצא נגד הביקורת הציבורית על המינוף בחברות ואמר כי מהיכרותו את התחום לא היה נמצא גז בישראל לולא אפשרויות המינוף.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ