בתביעה הייצוגית יש פשרה? 
היועץ המשפטי כבר ידאג לשנות אותה - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בתביעה הייצוגית יש פשרה? 
היועץ המשפטי כבר ידאג לשנות אותה

בשנתיים האחרונות מגלה היועץ המשפטי לממשלה אקטיביזם בתביעות ייצוגיות: ביותר ממחצית הייצוגיות שבהן גיבשו עורכי הדין פשרות הוגשו מטעם היועץ התנגדות או הערות לפשרה ■ העיקרון המנחה: קודם כל פיצוי כספי לניזוקים, אחר כך נדבר על תרומה לקהילה

8תגובות

תביעות ייצוגיות אמורות להיות כלי משפטי מרכזי של הציבור להבטחת זכויות צרכניות ואחרות, אבל כמו בכל תביעה, גם בהן אפשר להתפשר. מדהים לגלות כי לא מעט פשרות כאלה נסגרות מאחורי גבם של הניזוקים, ופוגעות בהם.

ליועץ המשפטי לממשלה ‏(יועמ"ש‏) יש תפקיד משמעותי בתחום התביעות הייצוגיות, ובשנים האחרונות הוא נהפך לשוטר הבולט של התחום. הסטטיסטיקה מלמדת כי היועץ מתנגד או ממליץ לשנות יותר ממחצית מהפשרות שמוגשות לאישור בית המשפט בתביעות ייצוגיות, וזה נתון מעורר דאגה.

כך למשל, פשרה שגיבשה חברת HOT בתביעה ייצוגית נגדה שהוגשה ב-2010, גרמה להרמת גבות בלשכת היועץ המשפטי לממשלה. בתביעה הייצוגית בן סימון נגד HOT ‏(ת"צ 10־03־44751‏), טען התובע כי HOT ממשיכה לספק שירותי טלוויזיה למנויים ולגבות דמי מנוי גם לאחר שהמנוי מבקש להתנתק, וכן כי נדרשות פניות חוזרות ונשנות וזמני המתנה ארוכים כדי להתנתק.

אמיל סלמן

בפשרה שגיבשו הצדדים נוספה להסדר גם חברת HOT טלקום, שמספקת שירותי אינטרנט וטלפוניה. בהסדר הפשרה התחייבה HOT להעניק למנויים קיימים הטבות למשך תקופה מוגבלת, כמו ערוץ נוסף בטלוויזיה, תוכנת אנטי־וירוס באינטרנט ותא קולי בטלפון. שווי ההטבות נאמד ב-4 מיליון שקל. HOT גם התחייבה לתרום לקהילה 7 מיליון שקל לפרויקט חינוכי בבאר שבע.

היועץ המשפטי לממשלה התנגד לפשרה. היועץ סבר שאין מקום לצרף להסדר את HOT טלקום, שלא הופיעה בתביעה המקורית. בנוסף, הפשרה היטיבה עם מנויי HOT קיימים, ולא עם הקבוצה הנפגעת האמיתית - אלה שמבקשים להתנתק מהחברה. היועץ הביע את העמדה העקרונית לפיה יש לפצות את הקבוצה בפיצוי כספי ולא לבחור בשיטה הקלה של תרומה לקהילה, אשר צריכה להיות שמורה למקרים הנדירים שבהם לא ניתן לאתר את הנפגעים הספציפיים. הפרט המעניין ביותר הוא שמישהו בלשכת היועץ המשפטי עשה כנראה חיפוש ברשת, וגילה כי עוד לפני פרסום הפשרה HOT הודיעה על הענקת כ-7 מיליון שקל לאותו פרויקט שהוצג כבמסגרת הפשרה.

בית המשפט החליט לדחות את הפשרה, בין היתר בהסתמך על טענות היועמ"ש וכן התנגדות של המועצה לצרכנות.

החוק קובע כי כשצדדים בתביעה ייצוגית מחליטים להתפשר ומגישים הסדר פשרה לאישורו של בית המשפט, מובאת הפשרה לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה, והוא אמור להמליץ לבית המשפט אם לאשר אותה, לשנותה או לדחות אותה.

פעילותו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בתחום זה לא לוכדת את הכותרות בדרך כלל, אך בשנתיים האחרונות העלה וינשטיין באופן משמעותי את הדגש שניתן לעמדות היועץ בתחום זה. למעשה, וינשטיין בלם עשרות הסדרי פשרה שהיו לא ראויים בעיני משפטני משרד המשפטים. הוא מוביל קו נחרץ נגד התופעה של הסדרים שמסתיימים בתרומה של הנתבעת למוסדות או ארגונים או פעילויות ציבורית.

לדעת היועמ"ש, פשרה בתביעה ייצוגית צריכה בראש ובראשונה לפצות כספית את הניזוקים. מכיוון שתביעות ייצוגיות מוגשות במגוון רחב של תחומים, גם התנגדויות היועץ הוגשו במגוון נושאים, ובהם שלטון מקומי, צרכנות, בריאות, תקשורת, דיני עבודה ודיני חברות. ב-2012 הוגשו לעיונו של היועמ"ש 90 הסדרים, והוא הגיש התנגדות ל-20 מהם ‏(תשע התנגדויות התקבלו, שתיים נדחו ובתשע אחרות אין עדיין הכרעה‏). ב-39 מקרים העיר היועץ הערות על ההסדרים ‏(26 התקבלו, שבע נדחו וביתר אין עדיין הכרעה‏). ב-31 מקרים היועץ לא העיר הערות על הסדר הפשרה. במחצית הראשונה של 2013 הובאו 68 הסדרי פשרה לבחינת היועץ, מתוכם התנגד לתשעה הסדרים, העיר הערות ל-33, ב-11 הותיר את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט, וב-15 הסדרי פשרה טרם גובשה עמדה סופית.

חוק התובענות הייצוגיות מעניק ליועמ"ש את תפקיד מחווה הדעה בשל התפישה כי התביעה הייצוגית טומנת בחובה בעיית ייצוג ונדרשים מנגנוני פיקוח מוגברים על מהלכיה. כאשר צדדים לתביעה ייצוגית מגישים הסדר פשרה לאישור בית המשפט, אין עוד מחלוקת בתיק, ויש חשש שהפשרה אינה לטובת הקבוצה אלא משרתת אינטרסים אחרים כמו למשל רצונם של עורכי הדין לסיים את התיק במהרה ולגזור את קופון שכר הטרחה. מבחינת החוק, היועץ הוא מגן האינטרס הציבורי וגם מגונן על טובת הקבוצה המיוצגת בתביעה ועליו מוטל להציג בפני בית המשפט את התמונה המלאה ביחס לסבירות הפשרה ולמנוע שימוש לרעה בתביעה הייצוגית.

הטיפול בתובענות ייצוגיות בלשכתו של וינשטיין מרוכז בידי עוזר היועץ, ד"ר אסף הראל, ובידי עו"ד לירון מאוטנר־לוגסי ועו"ד לירן חשין־ברוש ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים."קשה לומר אם יש עלייה בשיעור ההתנגדויות מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה להסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות אבל בהחלט ניתן לומר שיש עלייה בתגובות החיוביות של בתי המשפט לעמדות היועץ, מתוך הכרה בכך שהיועץ מייצג את האינטרס הציבורי", אומר הראל. לדבריו, "היועץ רואה בעמדות שהוא מביע בהליכי פשרה בייצוגיות כלי חשוב מאוד, והרושם שלנו הוא שבית המשפט מאוד מעריך זאת וקשוב לעמדותיו".

מתמקדים בסוג הפיצוי

איך יודעים שהפשרה ראויה? כדי שהיועץ יתמוך בהסדר פשרה על ההסדר להיות "ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה", מסבירים בלשכתו של וינשטיין. אנשי היועץ בוחנים בכל תביעה את עילת התביעה ואת סיכויי הצלחת התביעה לפני שהם מעריכים אם הפשרה ראויה. על רקע הערכתם, הם בוחנים את מה שמוצע לתובעים בפשרה לעומת מה שניתן היה לקבל אילו התנהל התיק עד תומו.

מהם הקווים המנחים את היועץ? אנשי משרד המשפטים מתמקדים במיוחד בסוג הפיצוי - השבה כספית, תרומה לציבור, הסדר קופונים או הנחות וכדומה. היועץ גם מבחין אם הפשרה מחייבת את קבוצת התובעים, שחבריה לא תמיד יודעים על קיומה של התביעה הייצוגית, לפנות כדי לקבל את הפיצוי או שהפשרה מחייבת את הנתבע לאתר אותם ולפצות אותם ישירות.

עוד נבדק אם בית המשפט מינה בודק להערכת הנזק ושווי הפיצוי, אם קיימת הלימה בין חברי הקבוצה עליהם חלה הפשרה לבין חברי הקבוצה שיקבלו בפועל פיצוי וכמובן - מהו שכר הטרחה והגמול לתובע הייצוגי ובא כוחו.

במשרד המשפטים מסבירים כי עמדות היועמ"ש מתחלקות לשלושה סוגים. במקרה הפשוט ביותר, היועץ מודיע לבית המשפט כי לא יתערב בפשרה. עמדה זו לא מונעת מבית המשפט להחליט לדחות או לשנות פשרה כזו, והיועץ נוהג להדגיש בהודעתו לבית המשפט כי החלטתו שלא להתנגד אינה חותמת כשרות לפשרה. במקרים אחרים היועץ מתנגד לפשרה, ויש מקרים שבהם הוא אינו מתנגד לפשרה, אך ממליץ על שינויים שיש לבצעם בפשרה כדי שתהיה ראויה.

לא כלי להתחמקות מתשלום

במשרד היועמ"ש אומרים כי הערות היועץ על פשרות מתמקדות בין היתר בכך שהוא מצביע על הצורך לכונן מנגנוני דיווח לבית המשפט, כך שניתן יהיה לעקוב אם הפשרה אכן מיושמת כמתחייב. במקרים מסוימים הציע היועץ לפצל את שכר הטרחה לעורכי הדין כך שחלקו ישולם רק לאחר שיתברר כי עמדו בביצוע חלקם בפשרה.

במקרים אחרים הציעו אנשי היועץ כי שכר הטרחה ישולם כשיעור מהמימוש בפועל של הפיצוי, כדי שלעורך הדין של התובע הייצוגי יהיה תמריץ להגיע לכל חברי הקבוצה ולפצותם. במקרים מסוימים העירו אנשי היועץ על אופן מימוש הפיצוי, למשל כשהפשרה הערימה על חברי הקבוצה קשיים ביורוקרטיים שאינם מתקבלים על הדעת בדרך לקבלת הפיצוי המיוחל או במקרה של הטבות - כאשר ההטבה המוצעת היתה כזו שלא סביר שתמומש מכיוון שהיא חייבה התנתקות מספקי שירות מסוימים ומעבר לספקי שירות אחרים.

פשרות שמסתיימות בתרומות מציקות במיוחד לאנשי משרד המשפטים. גם כשהיועץ אינו מתנגד לפשרה של תרומה, הוא עומד על כך שהחברה התורמת תזקוף את התרומה לזכותה במישור הציבורי וכן שלא תהיה זכאית לזיכוי מס בהתאם לפקודת מס הכנסה מכוחה. עמדת היועץ היא כי כספי התרומה אינם עוד כספים של החברות הנתבעות, אלא כספים של חברי הקבוצה התובעת - ולכן החברה אינה רשאית ליהנות מכספים אלו.

המקרה המובהק ביותר שבו מנע היועץ פשרה של תרומה היתה תביעת יעקב סבו נ' חברת דיסקונט השקעות ב-2009 ‏(ת"צ 3118/09‏). במקרה זה טען התובע הייצוגי כי הנפקת זכויות שביצעה חברת כור תעשיות בסוף 2008 נעשתה במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק והיתה למעשה קיפוח של בעלי מניות המיעוט לטובת בעלי השליטה בקונצרן אי.די.בי.

התובע הייצוגי טען כי כל הליך הנפקת הזכויות תוזמן כך שהציבור לא ישתתף בו, מתוך מטרה שבעלי השליטה בכור יגדילו את שליטתם בה. בפשרה שגיבשו הצדדים התחייבה דיסקונט השקעות לתרום 18 מיליון שקל לעמותה שתוקם כדי לסייע למטרות חברתיות שונות, במקום להעניק פיצוי ישיר לנפגעים - בעלי המניות.

היועץ המשפטי לממשלה התנגד לפשרה בנימוק שאין הצדקה לסטות מדרך המלך של פיצוי כספי פרטני לחברי הקבוצה. בעקבות התנגדות היועץ, הסכימו הצדדים להעביר את סכום הפיצוי ישירות לבעלי המניות במקום לתרומה. לפי הפשרה שגובשה, הסכום יועבר לאותם מחזיקי מניות ‏(למעט בעלי שליטה ישירה או עקיפה בדיסקונט השקעות‏) שלא ניצלו את הזכויות שהוענקו להם לרכישת מניות כור בהנפקת הזכויות.

בית המשפט אישר את הפשרה וגם אימץ את גישתו העקרונית של היועמ"ש כי פיצוי לחברי הקבוצה הוא הפתרון הראשון במעלה בתביעה ייצוגית.

לדברי עו"ד לירון מאוטנר־לוגסי ממחלקת ייעוץ וחקיקה, "ככלל, היועץ סבור שהכלי של פשרה שבמסגרתה הנתבע תורם לגוף או למטרה כלשהי במקום לפצות את חברי הקבוצה אינו הסדר הולם. אמנם החוק מאפשר הסדר פשרה כזה אבל זו לא צריכה להיות ברירת המחדל. העמדה העקרונית של היועץ היא שיש עדיפות ראשונה להעניק פיצוי ממשי לחברי הקבוצה התובעת. אנחנו רואים פעמים רבות שבהסדרי פשרה הולכים לכלי של תרומה, בין היתר על רקע טענות שלא ניתן לאתר את חברי הקבוצה הנפגעת.

"במקרים רבים הטענה של קושי באיתור חברי הקבוצה אינה נכונה, והדבר נכון במיוחד כיום כשרוב המידע הזה ממוחשב, קל וחומר כשהפשרה היא מעשה בית דין וחברי הקבוצה לא יכולים להגיש תביעה נפרדת לאחר מכן. בהסדרי פשרה שעיקרם תרומה יש קושי לאחר מכן במעקב וגם בשקיפות וקיים חשש מזקיפת התרומה לטובת החברה הנתבעת".

בתביעה ייצוגית אחרת 
מ-2010 - דבוש ואחרים נגד קונקטיב גרופ ‏(ת"צ 30284/01/10‏) - הנתבעת היתה מפעילה של אתר אינטרנט שקיים "מכרזים", שבית המשפט קבע כי בפועל הם משחקי הימורים אסורים. הצדדים גיבשו פשרה שלפיה כל מי שהשתתף במכרז ולא זכה יקבל קופון לרכישה באינטרנט, ששוויו נגזר מן הסכום ששילם כדמי השתתפות.

היועמ"ש טען מנגד כי החוק אוסר על חוזה הימורים, ולכן יש להורות על השבה מלאה של דמי ההשתתפות לכלל חברי הקבוצה ואין להסתפק בהשבה חלקית ועוד בשיטה של קופון. זאת, במיוחד לנוכח העובדה שהתביעה אושרה, קבוצת הניזוקים ידועה ואין קושי לאתר את חבריה ואת הסכום שכל אחד שילם. עמדת היועמ"ש אומצה, ולכן הצדדים נסוגו מהפשרה והמשפט עדיין מתנהל.

הערעור שילש 
את סכום הפיצוי

מקרה נדיר במיוחד הגיע לסיומו השבוע בבית הדין הארצי לעבודה. היועץ המשפטי לממשלה היה זה שהגיש ערעור על החלטה של בית הדין האזורי לעבודה לאשר הסדר פשרה שהיועץ התנגד לו. בית הדין הארצי תיקן את הפשרה תוך שהוא מקבל את עמדת היועץ, שהתנגד לכמה סוגיות עקרוניות בהסדר. מדובר בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברה פרטית למתן שירותי קרקע בנתב"ג בשם קיו.איי.אס בגין אי תשלום דמי חגים. הערעור שהגיש היועץ גרם לכך שסכום הפיצוי בפשרה שילש את עצמו מ-400 אלף שקל בפשרה המקורית ל-1.2 מיליון שקל, תוך שהערות היועמ"ש במישור העקרוני הוטמעו ברובן גם הן בפשרה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#