פיקוח על הסדרים כובלים בין חברות תעופה זרות - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פיקוח על הסדרים כובלים בין חברות תעופה זרות

הממונה על ההגבלים יכריז על נמלי הים כקבוצת ריכוז - למה לא על חברות התעופה הזרות?

2תגובות

כוונתו של הממונה על הגבלים עסקיים לקבוע כי נמלי ישראל מהווים קבוצת ריכוז עוררה סערה בשבועות האחרונים. משך שנים רבות פעלו נמלי ישראל ללא פיקוח ממשי מצד רשות ההגבלים העסקיים חרף תלונות שנשמעו מעת לעת על כוחם המונופוליסטי. תחום נוסף שמתנהל זה שנים לא מעטות ללא כל פיקוח ובקרה מצד הרשות הוא הסכמי שיתוף הפעולה בין חברות תעופה זרות. תיקון חקיקה בעניין זה קיבל את אישור ועדת השרים לענייני חקיקה בראשית השבוע שעבר.

בעשור האחרון חלה קפיצת מדרגה במגמת הריכוזיות של ענף התעופה העולמי, כאשר חברות תעופה זרות ביצעו מיזוגי ענק. כך למשל, בשנים האחרונות רכשה חברת התעופה לופטהנזה החזקות מהותיות בחברות התעופה Swiss, Austrian Airlines, British Midland ו-SN Brussels. חברות התעופה האמריקאיות יונייטד איירליינס וקונטיננטל התמזגו בשנת 2010 ולאחרונה התבשרנו על מיזוג ענק בין חברת אמריקן איירליינס וקבוצת אמריקן איירוייס שייצור את חברת התעופה הגדולה בעולם.

במקביל לקדחת המיזוגים, התקשרו חברות התעופה המובילות בעולם בשורה של הסדרי שיתוף פעולה במסגרת של "בריתות תעופה" (Alliances). כיום פעילות שלוש בריתות תעופה שעיקר תנועת הנוסעים בעולם מתבצעת באמצעותן: Star Alliance בה חברות כ-30 חברות תעופה; SkyTeam בה חברות כ-20 חברות תעופה; Oneworld בה חברות כ-20 חברות תעופה.

ברית התעופה הטיפוסית כוללת הסכמות בין חברות התעופה בהיבטים מסחריים הנוגעים, בין היתר, לתמחור כרטיסי הטיסה על ידי החברות, תדירויות הטיסה והיצע המושבים. במצב עניינים רגיל, הסכמות כאלה בין גופים הפועלים בישראל ואף מתחרים זה בזה בקווים מסוימים היו טעונות קבלת פטור מהרשות, שספק אם היה ניתן.

מטוס לופטהנזה ממריא
בלומברג

אולם, תיקון חקיקה שנעשה בשנת 2007 החיל פיקוח הגבלי הדוק (ויש שיאמרו - הדוק מדי) על הסכמים בהם מתקשרות חברות תעופה ישראליות בעוד שהחברות הזרות קיבלו, הלכה למעשה, פטור מפיקוח. ניסוח החוק יצר פרצה רחבה, ששיחררה מפיקוח הסדרים בין חברות זרות שלא מוקדו במדינת ישראל ובראשם בריתות התעופה, שמסדירות את פעילותן של החברות במדינות רבות בעולם ובהן ישראל. למעשה, על פי החוק הקיים, כפי שפורש, חברות תעופה זרות יכולות להתקשר בקרטל מזיק ופוגעני כנגד הלקוחות במדינת ישראל והחוק לא יחול עליהן, ככל שקרטל זה מהווה חלק מקרטל בינלאומי רחב.

ההפליה בין חברות התעופה הזרות למקומיות התחדדה מאוד והשלכותיה הפכו חריפות יותר משעה שישראל החילה את מדיניות שמים פתוחים על יעדי תעופה מרכזיים דוגמת ארה"ב ואירופה. ביעדים אלה מתחרות חברות התעופה הישראליות בבריתות התעופה, אשר תופסות נתח מהותי מכלל תנועת הנוסעים באותם יעדים.

התיקון המוצע יאפשר פיקוח על הסדרים הנעשים בין חברות תעופה זרות, ככל שיש בהן להשליך לרעה על התחרות בישראל וזאת גם אם הם חלק מהסדר רחב יותר, המקיף מדינות נוספות. בכך תצומצם, גם אם לא תיפתר, בעיית ההפליה בין חברות התעופה הישראליות לחברות התעופה הזרות, בכל הקשור לאופן יישום דיני ההגבלים העסקיים.

הכותבים עורכי דין במחלקת הגבלים עסקיים במשרד תדמור ושות'. מייצגים את חברת אל על



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#