בוררות ייצוגית - לא רק בישראל

עד כמה יש להרחיב הליכי בוררות ועד כמה יש להגן על עצמאותם?

יעל ארידור בר-אילן
יעל ארידור בר-אילן

פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה שפסל את פסק הבוררות שניתן בעניין נתבי נמל אשדוד, מעורר מחדש את השאלה עד כמה יש להרחיב הליכי בוררות ועד כמה יש להגן על עצמאותם. בעניין הנתבים, מדובר היה ב'בוררות ייצוגית' של האיגוד הארצי לקציני ים במסגרת המוסד לבוררות מוסכמת בשירות הציבורי. על רקע הליך זה, האם ראוי לעודד מנגנון של בוררויות ייצוגיות בהליך בוררות באופן רחב יותר?

שאלה חשובה זו התעוררה לאחרונה בארצות הברית. בעניין Oxford Health Plans LLC v. Sutter התעורר סכסוך בין רופא לבין חברת הביטוח שביטחה אותו, אשר הופנה לבוררות על יסוד תניית בוררות בהסכם שבין הצדדים. במסגרת הליך הבוררות ביקש הרופא לשמש כתובע ייצוגי לכלל הצדדים החתומים על הסכם דומה עם חברת הביטוח. הצדדים הסכימו גם שהבורר יפסוק בשאלת סמכותו לנהל הליך ייצוגי על יסוד ההסכם. הבורר פירש את תניית הבוררות שבהסכם וקיבל את בקשת הרופא. מכאן התגלגלו הצדדים עד לבית המשפט העליון האמריקאי.

לכאורה (ולכאורה בלבד) יש יתרונות בקבלת עמדת הרופא. הסכמים עם גופים גדולים הכוללים תניית בוררות, מונעים קיום הליכים אחרים, ייצוגים, בבית משפט שעשויים להרתיע אותם גופים מהפרת ההסכם. ניהול הליך ייצוגי בבוררות יאפשר הכרעה אחידה לגבי כלל ההסכמים כמו גם הרתעה ראויה. עם זאת, מאחר שהליך ייצוגי עשוי לחייב את כל הקבוצה המייצגת, נקבעו בדין תנאים לקיומו של הליך ייצוגי, לרבות בחינת כשרותו של התובע הייצוגי לנהל הליך עבור אחרים. בוררות ייצוגית אולי יעילה, אך היא נוגדת את עקרון היסוד כי בוררות נעשית בהסכמה. בבוררות ייצוגית לא ניתנת הסכמה של הקבוצה לקיום ההליך, אך מנגד בחתימת חברי הקבוצה על בוררות נמנעת מהם, בפועל, אפשרות להפעלה של תביעה ייצוגית בבית המשפט.

יעל ארידור בר-אילן צילום: ללא קרדיט

למרות שהועלו טענות כבדות משקל כאמור לעיל, בית המשפט העליון האמריקאי כלל לא הכריע בהן, והותיר את הכרעת הבורר על כנה. מפתיע? לא, כאשר נבחן את תוצאות החלטתו. בית המשפט העדיף להגן על הליך הבוררות גם מפני טעות אפשרית (אפילו חמורה) של הבורר, וזאת לנוכח הסכמת הצדדים לאפשר לבורר לפרש גם את תניית הבוררות בעניין סמכותו שלו. בכך שמר בית המשפט על יעילות מוסד הבוררות ומנע אפשרות כי יתנהלו הליכים משפטיים מורכבים גם במקרים אחרים, רק בשל טעויות של בוררים בקביעת סמכותם.

מספר מסקנות נגזרות ממקרה זה. ראשית, כדי להגן על הליך הבוררות מפני שחיקה ומפני הפיכתו "לשלב ראשון" בסכסוך משפטי בבית המשפט, ראוי להימנע מהתערבות בהכרעות בורר גם באשר לפירוש סמכותו, בתנאי הבא: אם הצדדים הסכימו לסמכות הבורר לפרוש סמכותו, הרי שגם זו הסכמה שיש לכבדה. אפשר למצוא פתרונות יצירתיים להתגברות על הקשיים הנובעים מפסק הבורר, כגון שהחלטתו לא תהווה מעשה בית-דין כלפי הצדדים השלישיים (כפי שהציע אחד השופטים האמריקאיים). כיבוד הפרוצדורה של ההליך הינה בסיס לכיבוד מהותו של ההליך, ולהפיכתו ללגיטימי ולאטרקטיבי.

שנית, מהבחינה הפרקטית, צדדים צריכים ככל הניתן להימנע מלאפשר לבורר להכריע בפרשנות סמכותו, ויש להעדיף פנייה ללא שיהוי בנושא זה לבית המשפט. צד שהסכים להכרעת הבורר בשאלת סמכותו, יכול להיות מופתע בדיעבד מהיקף החלטת הבורר. כמו שצדדים מופתעים לעתים מהחלטת גופים שיפוטיים בדבר היקף סמכותם, בבוררות - על אחת כמה וכמה.

שלישית, יש לשקול ולבחון את התאמתו של מנגנון הבוררות גם לתביעות ייצוגיות כלליות יותר. בעניין נתבי נמל אשדוד מדובר בבוררות הסכמית ייצוגית, ושאלה היא אם לא ראוי לאפשר בוררות ייצוגית לא רק על דרך התארגנות עובדים. בכל מקרה רצוי כי החלטה כזו לא תעשה באופן אגבי בידי בורר.

ד"ר יעל ארידור בר-אילן, עו"ד, הינה שותפה בעלת מומחיות בתחומי ליטגציה מסחרית - תאגידית, במשרד גולדפרב זליגמן ושות'

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ