איפה הכסף?

ישראל שיאנית ההשקעה במערכת המשפט - אך ההליכים ארוכים מדי

מחקר שערך OECD לא מצא קשר בין ההשקעה של מדינה במערכת המשפט לבין התמשכות ההליך המשפטי האזרחי ■ לפי המחקר, כדי לשפר את יעילות ההליך המשפטי יש להשקיע במערכות מחשוב ובמחקרים סטטיסטיים רבים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים10

מדינת ישראל היא שיאנית בין מדינות OECD בהקצאת תקציב למערכת המשפט כשיעור מהתמ”ג; למרות זאת, הדיונים המשפטיים בישראל ארוכים בהשוואה ליתר המדינות ונמשכים 294 ימים בממוצע בערכאה הראשונה של בתי המשפט, 359 ימים בממוצע בערכאה השנייה ו–890 ימים בממוצע בדיונים בהליכים מסחריים - כך עולה מדו”ח שפירסם ביום שישי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי ‏(OECD‏), ושבו נבחנה מדיניות מערכות המשפט ב–34 המדינות החברות. הדו”ח לא מצא קשר בין ההוצאה הכספית הלאומית על מערכת המשפט לבין אורך ההליך המשפטי. נמצא בו כי במערכות משפט שהשקיעו במערכות מידע משוכללות 
היו בממוצע זמני המשפט קצרים יותר ויעילות השופטים גבוהה יותר.

מהדו”ח עולה כי ישראל משקיעה 0.8% מהתמ”ג שלה במערכת המשפט. לעומת זאת, יפן משקיעה פחות מ-0.1% מהתמ”ג שלה, אך ההליכים המשפטיים בה הם הקצרים ביותר: 107 ימים בממוצע בערכאה הראשונה, 114 ימים בממוצע בערכאה השנייה ו–360 ימים בממוצע בהליכים מסחריים. שווייץ משקיעה קצת יותר מ–0.2% מהתמ”ג במערכת המשפט. אורך ההליך המשפטי בערכאה הראשונה בשווייץ הוא בממוצע 131 ימים, בערכאה השנייה 142 ימים ובהליכים מסחריים 390 ימים בממוצע. איטליה משקיעה 0.2% מהתמ”ג במערכת המשפט, אך ההליכים המשפטיים במדינה נמשכים זמן רב ביותר. אורך ההליכים בערכאה הראשונה הוא 564 ימים בממוצע, בערכאה השנייה נמשך ההליך המשפטי באיטליה 1,113 ימים ודיונים בהליכים מסחריים נמשכים 1,210 ימים בממוצע ‏(3.3 שנים‏).

כתבות נוספות ב-TheMarker

"עשינו תמ"א 38 - ושווי הדירה עלה ב-35% ל-1.45 מיליון שקל"

ויתר על קריירה כפסיכולוג - והקים בית ספר למוסיקה

המשך הממוצע של הליך משפטי במדינות OECD הוא כ–240 ימים בערכאה ראשונה, אך בחלק מהמדינות עלול משפט להימשך כמעט פי שניים. הדו”ח מציין כי יעילות מערכת המשפט משפיעה לטובה על הפעילות הכלכלית וכי בחלק מהחברות מכבידים הליכים משפטיים ממושכים מדי על הפעילות הכלכלית.

ההבדלים במשך ההליך המשפטי קשורים, לפי הדו”ח, למבנה ההוצאות במערכת המשפט ולמבנה של בתי המשפט יותר מאשר למשאבים המוקדשים למערכת המשפט. הגורמים העיקריים שתורמים לקיצור משך זמן המשפט הם הקדשת נתח גדול יותר מתוך תקציב מערכת המשפט למחשוב בתי המשפט; ניהול פעיל של תהליכי המשפט על ידי בתי המשפט; פרסום עקבי של סטטיסטיקות ברמת בית המשפט; קיומם של בתי משפט המתמחים במשפט מסחרי; וקיומן של מערכות ממשל משפטי שבהן לשופט הראשי ‏(נשיא בית המשפט‏) יש סמכויות ניהוליות רחבות יותר.

לפי נתוני החשב הכללי במשרד האוצר בישראל, בעשור האחרות הושקעו במערכת המחשוב של בתי המשפט, נט המשפט, כ–700 מיליון שקל במטרה לקדם את יעילות בתי המשפט וכחלק מהתפישה שהדבר יקדם את האצת הפעילות הכלכלית במשק. ואולם, במשך השנים ספגה המערכת ביקורת קשה מצד המשתמשים בה בשל ממשק משתמש מסורבל, זמני תגובה ממושכים, נפילות תדירות של המערכת וקושי בביצוע פעולות פשוטות.

אורך המשפט משפיע על אמון הציבור

הדו”ח קושר בין מחשוב בתי המשפט לבין יעילות גבוהה יותר של השופטים, שנמדדת במספר התיקים שנפתחים על ידי כל שופט. OECD הבחין כי במדינות החברות בו יש מגמה של פרסום יותר ויותר מידע על פעילות בתי המשפט בהן. רוב בתי המשפט במדינות OECD משתמשים בטפסים אלקטרוניים, אתרי אינטרנט ורישום אלקטרוני, אך חלק מהמדינות עדיין לא עברו לרישום אלקטרוני ואין בהן אפשרות לעורכי הדין לעקוב אחר תיקים באינטרנט. מערכת משפט עם מערכות מחשוב טובות חיוניות לניהול תיקים בבתי המשפט ומאפשרת פיקוח על התקדמות התיק, יעילותו של השופט, עמידה בתאריכים, עריכת סטטיסטיקות מפורטות לאורך ההליך והעומס שמוטל על כל שופט. זאת תוך ניטור הביצועים של השופטים ושל הצוות המשפטי וניהולם. נמצא כי המשפטים הקצרים ביותר נערכים במערכות משפט שבהן יש תוצרים סטטיסטיים רבים יותר.

התארכות ההליך המשפטי, מציין הדו”ח, מובילה להגדלת ההוצאות המשפטיות ויוצרת אי ודאות כלכלית בעולם העסקי ובקרב גורמים שעורכים חוזים ביניהם. אורך ההליך המשפט משפיע גם על אמון הציבור במערכת. מחקר שערך OECD בקרב פרטים במדינות שונות מצא כי כל עלייה של 10% מעל הממוצע באורך המשפט קשורה לירידה של 2% באמון במערכת המשפט.

אורך ההליך המשפטי מושפע משילוב גורמים הקשורים בצד ההיצע והביקוש לשירותים המשפטיים. בצד ההיצע מציב הדו”ח את הכמות והאיכות של המשאבים הכלכליים והאנושיים שמוקצים למערכת המשפט ומשפיעים על יעילות ההליך המשפטי. בצד הביקוש לשירותים משפטיים נמצאים גורמים כמו עלות הנגישות למערכת המשפט ‏(אגרות משפט‏), שכר הטרחה של עורכי הדין, הליכי יישוב סכסוכים חלופיים כמו גישור ובוררות וודאות משפטית. הדו”ח מוסיף כי מדינות שבהן שכר טרחת עורכי דין נקבע באמצעות מו”מ חופשי בין עורך הדין והלקוח, ולא באמצעות חוק או על ידי לשכת עורכי הדין, מאופיינות במיעוט התדיינויות משפטיות יחסית למדינות שבהן שכר הטרחה נקבע ברגלוציה של המחוקק או לשכת עורכי הדין.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker