עו"ד דוד חודק: "המוסדיים לא יודעים לנווט חברות"

"לנהל עסקים זה קודם כל לקיחת סיכונים - כי תשואה גבוהה שווה סיכון גבוה ואדם לא לוקח סיכונים אם בקצה המנהרה לא מחכה לו מטמון גדול"

הילה רז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

"המוסדיים לא יודעים לנווט חברות. הם משקיפי מסך או פורטפוליו וכולם רוצים שעל פי שיקול דעתם תנוהל הכלכלה הישראלית. זה יומרני והם לא יעמדו בזה. הם לא ערוכים לזה", כך טען עו"ד דוד חודק בדברים שנשא בכנס לשכת עורכי הדין באילת בשבוע שעבר.

חודק, שמשרדו מייצג את חברת אי.די.בי, דיבר במושב שעסק בהגבלת שכר הבכירים בחברות ציבוריות.

לדבריו, "לנהל עסקים זה קודם כל לקיחת סיכונים - כי תשואה גבוהה שווה סיכון גבוה ואדם לא לוקח סיכונים אם בקצה המנהרה לא מחכה לו מטמון גדול". חודק דוגל ברגולציה מרוסנת והסביר כי הוא "תומך במיעוט רגולציה לא מתוך גישה קפיטליסטית אלא מתוך גישה שלפיה תמיד יהיו רמאים, ורגולציה שתנסה למנוע לחלוטין את הרמאות תגרום להעמסת עלויות רגולציה משמעותיות".

דוד חודק
דוד חודקצילום: אוליביה פיטוסי

חודק ציין כי הוא מבחין בתהליך משפטיציה של עבודת הדירקטוריון ומתריע כי "אנשים נוטים לא לקחת סיכונים ובסופו של דבר הכלכלה הלאומית תושפע מזה. אני לא אומר שצריך להיות שוק אלים ופרוע, אבל צריך ליצור איזונים ולמעט ברגולציה שיוצרת אפקט מצנן. ראיתי את השחתת הזמן של הדירקטוריונים בעניין של שכר הבכירים וזה מוריד את התפוקה בגלל כל הפרוצדורה שהם כבולים בה. זה יוצר גם תופעה שבמסגרתה אנשים הופכים להיות לנבלים ברשות התורה. הם מדברים לפרוטוקול במילים מכובסות כדי שביום מן הימים אם מישהו יפתח ויבדוק, שיהיה כתוב בצורה ראויה. זה הופך את הישיבות לקשות, ארוכות, מלאות ומשעממות ולא תכליתיות".

התיקון שהחטיא

עו"ד טל עצמון, מנהל מחלקת מיסים ותגמול בכירים במשרד גולדפרב זליגמן ציין שמניסיונו "המרוויחים הגדולים מתיקון 20 לחוק החברות שעיגן קריטריונים לקביעת שכר הבכירים הם הסמנכ"לים. ממחקר שערכנו אני רואה הפחתה ברורה של כ-15% בשכר המנכ"לים בין 2010 ל-2011. והפחתה של כ-25% בשכר בין 2011 ל-2012. בעלי השליטה הפנימו את המחאה הציבורית וזה עושה את העבודה אבל דווקא בקרב הסמנכ"לים אנו חוזים עליה בשכר".

עו"ד יהודה רוה אמר שעד שנת 1987, לא הייתה חובה חוקית לפרסם את גובה השכר של מקבלי השכר הגבוה בחברות הציבוריות ואז התקבל תיקון לחוק שחייב פרסום של חמשת מקבלי השכר הגבוה.

לגישת רוה, "התיקון החטיא את מטרתו ושכר הבכירים זינק, משום שכתוצאה מהתיקון, החלו להתפרסם רשימות 100 מקבלי השכר הגבוה בחברות הציבוריות והרבה מנהלים שגילו שחבריהם, המנהלים חברות קטנות יותר או רווחיות פחות, מרווחים יותר מהם - פעלו להעלאת שכרם, למען לא ייראו או ירגישו פראיירים".

עיתונאי "הארץ" נחמיה שטרסלר, טען מנגד כי פרסום רשימות שיאני השכר הביא לביקורת ציבורית ולריסון של שכר הבכירים. שטרסלר ציין עוד כי פרסום רשימות השכר גרם לשיאני השכר, לרוב יו"ר או מנכ"ל חברה, לתת לכל השדרה הניהולית שכר גבוה כדי ליצור נורמה של תשלום גבוה לכולם, ולא רק לבכיר ביותר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker