בית הדין לעבודה: מצב זכויות הניצבים בהפקות טלוויזיה מדאיג

תביעה ייצוגית נגד סוכנות ניצבים חושפת את התנאים הבעייתיים בהם מועסקים העובדים ■ על אף שהבקשה נדחתה טען השופט: "היה בה כדי להפנות זרקור אל עבר קבוצה גדולה של מועסקים בישראל שיתכן שיש לעמוד על זכויותיהם"

יסמין גואטה
יסמין גואטה
יסמין גואטה
יסמין גואטה

תנאי ההעסקה הבעייתיים של הניצבים בתוכניות טלוויזיה נחשפים במסגרת פסק דין בתביעה ייצוגית שניתן באחרונה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

התובע הייצוגי, עו"ד עמית זילברג חתם על הסכם רישום ניצב למוקד הארצי לאודישנים בחברת 'במרום הפקות'. בהסכם נקבע כי ההרשמה עצמה היא ללא תשלום, אך עלות ההרשמה תקוזז מהשכר שייקבל בגין שני ימי הניצבות הראשונים, כך שלמעשה לא יקבל שכר כלשהו עבורם.

שנית נקבע כי החברה תשלח לו הודעות על ימי צילום והוא מצידו, על פי שיקול דעתו, יוכל לאשר השתתפות ביום מסוים או לא. עם זאת נקבע כי אם יאשר ויבטל את השתתפותו יחויב בסך של 600 שקל. עוד נקבע בהסכם כי כל יום צילום יימשך 12 שעות לא כולל זמני נסיעות לאתר ההפקה ובחזרה והשכר משולם לפי יום צילומים ולא לפי שעה. כמו כן נקבע כי לא יתקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים במסגרת השתתפותו כניצב.

150 שקל ל-10 שעות עבודהצילום: אלי הרשקוביץ

התובע השתתף בארבעה ימי צילומים כניצב, בין היתר בצילומי הטלנובלה "האלופה", הדרמה "אבידות ומציאות" והסדרה "להוציא את הכלב". בכל אחד מאותם ימים עבד במשך 10 שעות לפחות וקיבל סך של בין 100 ל-150 שקל עבור כל יום. בנוסף, חייבה אותו החברה בסך של 200 שקל דמי הרשמה וכן בסך של 500 שקל על ביטול הגעתו ליום ניצבות בסרט צרפתי.

בשנת 2010 הגיש התובע תביעה אישית בסך של 1,919 שקל נגד חברת 'במרום הפקות' במסגרתה ביקש מבית הדין לקבוע כי בינו ובין החברה התקיימו יחסי עובד-מעביד, ועל כן הוא זכאי לשכר מינימום ולגמול שעות נוספות. עוד הוא טען כי החברה ניכתה שלא כדין סכומים משכרו כניצב, וכי הוא זכאי לפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו בשל התנהלותה.

לא הסתפק בתביעה אישית

בד בבד עם הגשת התביעה האישית הוא הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסך של 37 מיליון שקל. הקבוצה שהוגדרה בבקשה היא כל עובדי החברה שהועסקו על ידה כניצבים בהפקות שונות מיום הקמתה, בשנת 2004 ועד להגשת התביעה, התובע העריך כי מדובר ב-100 אלף חברים.

השופט דורי ספיבק דחה את הבקשה וקבע כי תביעה ייצוגית אינה דרך הבירור היעילה וההוגנת לדון במחלוקת. הוא ציין כי "אין כל מניעה עקרונית, על פי הדין הישראלי, להעסיק ניצבים בהתנדבות לצורך הפקות קולנוע וטלוויזיה".

עם זאת הדגיש השופט כי "אין בשום אופן לפרש את דחיית הבקשה לאישור התביעה הייצוגית כחותמת הכשר לתנאי העסקת ניצבים בישראל בכלל ועל ידי החברה בפרט". לדבריו השופט: "במבט לעתיד, חשוב להדגיש כי העובדה שהבקשה לאישור התביעה הייצוגית נדחית, אין משמעה שאנו מקלים ראש בחשיבות בחינה יסודית של ההסדרים הנוגעים להעסקתם של ניצבים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל. להיפך, מהמסמכים הרבים שהוגשו לנו בתיק זה עולה תמונת מצב לא ברורה, ייתכן שאפילו מדאיגה, לגבי מידת ההקפדה על זכויותיהם של ניצבים".

השופט הוסיף כי על אף שהבקשה נדחתה "היה בה כדי להפנות זרקור אל עבר קבוצה גדולה של מועסקים בישראל שיתכן שיש לעמוד על זכויותיהם ובפרט זכויות שהן חלק ממשפט העבודה המגן, ולוודא במידת הניתן שלא ינוצלו על ידי מעסיקיהם".

הוא הוסיף כי "ככל שהתנאים בהם מועסקים הניצבים בישראל לא ישופרו, בין היתר בשימת לב להסדרים המקובלים בתחום זה בארצות שמעבר לים, סביר להניח שיהיה צורך בעתיד הלא רחוק לשוב ולדון בהיקף זכויותיהם של אלה, בין היתר בעקבות תביעות אישיות ואולי גם תביעות ייצוגיות או בקשות צד בסכסוכים קיבוציים שיוגשו לבית דין זה".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ