כך גובות רשויות המדינה מיליונים שלא כדין - ומוגנות בחוק

ריביות גבוהות, שכר טרחה לא מוצדק ואגרות מנופחות - גביית היתר של רשויות המדינה מסתכמת במיליוני שקלים מדי שנה, אך הרשויות אינן נדרשות להשיב את העודפים לציבור ■ עורכי דין שהגישו תביעות ייצוגיות נגד רשויות מספרים איך עובדת השיטה

יסמין גואטה
יסמין גואטה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יסמין גואטה
יסמין גואטה

ב-2012 גבו רשויות המדינה, בהן רשות השידור, מינהל מקרקעי ישראל, משרד התחבורה ועיריית תל אביב, עשרות מיליוני שקלים שלא כדין מהציבור. הרשויות הודיעו לבית המשפט שהגבייה היתה עודפת, אך לא נדרשו להחזיר לחייבים את מלוא הסכומים. מדוע? כי החוק מגן עליהן.

רשות השידור, למשל, גבתה 
ב–2011–2012 כ–13 מיליון שקל ביתר מהציבור - בעבור שכר טרחת עורכי דין ששלחו בשם הרשות מכתבי התראה לחייבי אגרה. לפני כחודשיים, בעקבות תביעה ייצוגית שהוגשה נגדה, הודיעה הרשות לבית המשפט המחוזי בתל אביב כי תחדל מדרישתה לשלם עבור שכר טרחת עורכי הדין שמייצגים אותה.

הרשות לגבייה עודפת

בתביעה הייצוגית, שהגישו עוה"ד ניצן גדות ודורון רדעי, הם טענו כי רשות השידור גובה 116 שקל עבור משלוח של מכתב דרישה - פעולה שלפי החוק היא רשאית לגבות עבורה 17 שקל בלבד. בתוך 90 יום הודיעה הרשות לבית המשפט כי תחדל מהגבייה, אך היא לא נדרשה להשיב לחייבים את הסכום שנגבה מהם. בהודעתה לבית המשפט פירטה הרשות כי החל ממועד כניסת תקנות הגבייה לתוקף ב–2011 שילמו כ–108 אלף חייבים סכום כולל של כ–15.3 מיליון שקל, שמתוכו 13 מיליון שקל נגבו שלא כדין. שכר הטרחה שקיבלו עורכי הדין הסתכם ב–320 אלף שקל, והתובעת הייצוגית קיבלה גמול בסך 80 אלף שקל.

חוק התובענות הייצוגיות מאפשר לרשויות ממשלתיות, ובהן רשויות מקומיות, להודיע לבית המשפט בתוך 90 ימים מיום קבלת הבקשה לתביעה ייצוגית נגדן כי הן יחדלו מהגבייה הבלתי חוקית שבגינה הוגשה התביעה. במקרה כזה, הרשות לא מחויבת להשיב את הסכומים שגבתה ביתר. ההטבה לציבור שגבו ממנו ביתר היא הטבה הצופה פני עתיד - כך שגביית היתר תחדל מעתה ואילך.

גדות מסביר כי "המחוקק נתן לרשויות המדינה מעין חסינות, מאחר שמדובר בכספי ציבור, ואם הרשויות יצטרכו להשיב את הסכומים שנגבו - הקופה הציבורית תיפגע. הסעיפים האלה מקוממים: עשרות מיליוני שקלים נגבים שלא כדין, נגזלים מהציבור, ובסופו של דבר נשארים בידי הרשויות".

דורון רדעי וניצן גדותצילום: עופר וקנין

בשנים האחרונות הגיש משרד עוה"ד רדעי־גדות יותר מ–20 תביעות נגד רשויות, ובהן איגודי ערים לשירותי כבאות והצלה בנתניה, פתח תקוה, רמת גן והרצליה, וכן הנהלת בתי המשפט ומינהל מקרקעי ישראל. לדברי גדות, "אדם שמקבל חשבון מרשות מקומית, יוצא מתוך נקודת הנחה שהחשבון נכון ולא טורח לבדוק אותו. כשאנחנו מקבלים חשבון לבדיקה, פעמים רבות אנחנו מוצאים טעויות חישוביות וריביות שגויות".

גדות סבור כי הטעויות אינן נעשות במזיד. "לעתים יש קצר בין מה שקובע החוק לבין היישום שלו במחשב", הוא אומר. עם זאת, לדבריו, "הרשויות בדרך כלל לא מקפידות על הנכונות של החשבונות ולא מפעילות פיקוח על גופי הגבייה, כי אין להן מה להפסיד". רדעי מוסיף כי "הרשויות הציבוריות אמורות לשמש דוגמה לאזרחים, וקלות הדעת שלהן לעתים מקוממת".

מחכות ליום האחרון

רשויות המדינה יכולות לפנות לממשלה ולכנסת כדי לשנות את החוק, כך שגבייה שבעבר היתה לא חוקית תוכשר ותיהפך לחוקית. כך למשל, בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד עיריית ראשון לציון, טענו רדעי וגדות כי העירייה גבתה תשלום עבור חנייה בחניון של חוף הים גם בשבתות ובחגים, על אף שחוק העזר העירוני לא התיר זאת. בעקבות התביעה הודיעה העירייה כי תפסיק את הגבייה. שנה לאחר מכן, מספרים עורכי הדין, העירייה פנתה לשר הפנים דאז, אלי ישי, כדי שיתקן את חוק העזר, וכעת היא גובה אגרת חניה גם בשבתות.

גדות מתאר את תגובת הרשויות לבקשה לתביעות ייצוגיות שמגיש משרדו: "ביום ה–90 להגשת התביעה, אנחנו מחכים ליד הפקס ומקבלים הודעת חדילה, שמשמעותה שהרשות מפסיקה לגבות את הסכום העודף, ולנו כעורכי דין אין אפשרות להמשיך לנהל את התיק. במקרה כזה אנחנו מבקשים מהרשות מידע לפי חוק חופש המידע כדי לראות אם הגבייה באמת פסקה. רק אם אנו משוכנעים שהגבייה הבלתי חוקית פסקה, נודיע לבית המשפט שאנחנו מקבלים את הודעת החדילה".

בהמשך, מחליטים השופטים אם לאשר את הודעת החדילה של הרשות, כך שבירור התביעה מסתיים עם ההודעה. במקרים שבהם מתברר שהרשות לא חדלה לגבות ביתר, התביעה הייצוגית נגדה תמשיך להתנהל. לפי החוק, השופט יכול לקבוע כי על הרשות להשיב לציבור את הסכומים שגבתה ביתר בשנתיים שקדמו להגשת התביעה. רדעי וגדות מציינים כי עדיין לא ניצבו בפני מצב שבו רשות לא שיגרה הודעת חדילה או ששופט לא אישר את הודעתה. ההודעה לא חוסמת את האפשרות של כל אדם ששילם סכום עודף בשל גבייה לא חוקית לפנות לרשות ולדרוש את כספו בחזרה. אם הרשות מסרבת להשיב לו את כספו, יכול אותו אדם להגיש תביעה אישית.

בתביעות ייצוגיות חסרות בסיס משפטי מגישות הרשויות תגובה שמבקשת לדחות את התביעה. באחרונה דחתה השופטת אביגיל כהן תביעה ייצוגית בסך 36 מיליון שקל שהוגשה נגד עיריית רמת גן בטענה לחיובי מים מנופחים. העירייה בתגובה הפריכה את הטענות, והשופטת דחתה את התביעה וחייבה את התובע בהוצאות ובשכר טרחה לעו"ד בסך 75 אלף שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker