גברים, עורכי דין ותל אביבים מקבלים מבתי המשפט פיצויים גבוהים יותר - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חלית? נפצעת?

גברים, עורכי דין ותל אביבים מקבלים מבתי המשפט פיצויים גבוהים יותר

ניתוח אלפי פסקי דין בתקדין־קו מנחה מעלה כי שופטת בית משפט השלום בת"א, זהבה אגי, היא השופט הנדיב ביותר ■ הפיצוי הממוצע בפסיקותיה גדול פי ארבעה מהסכום הממוצע שפוסק השופט המקמץ ביותר - אהוד רקם

17תגובות

ניתוח כמותי של יותר מ-3,000 פסקי דין שהכריעו בתביעות בשל נזקי גוף מאז 2007 מחזק את תחושת הבטן שמציקה לרבים מעורכי הדין, שלפיה גובה הפיצוי שיקבל התובע מושפע מזהות השופט שדן בתביעה - ולא רק מאיכות וחוזק הטיעונים המשפטיים והראיות.

בחינה של פסקי הדין של עשרת השופטים בבתי משפט השלום שמרכזים בידם את רוב תביעות הנזיקין מלמדת על פערים משמעותיים בסכומי הפיצויים הממוצעים שפוסקים שופטים שונים במקרים דומים. שופטת בתי משפט השלום הנדיבה ביותר בפסיקת פיצויים היא סגנית נשיאת בתי משפט השלום במחוז תל אביב, השופטת זהבה אגי.

סכום הפיצויים הממוצע שפסקה אגי הוא 367 אלף שקל. ייתכן שבעבודתה בחברת הביטוח הסנה בתחילת שנות ה-90 היא נחשפה מבפנים לעוולות של חברות הביטוח כלפי מבוטחיהן, וביושבה על כס השיפוט כעת היא עורכת את האיזון שהיא סבורה כצודק יותר.

אתר פאנט

לעומתה, השופט שהכי מקמץ בגובה הפיצויים הוא נשיא בתי משפט השלום במחוז חיפה, אהוד רקם, שפוסק בממוצע כ-87 אלף שקל. כלומר, ממצאי הבדיקה מלמדים שסכום הפיצויים הממוצע שפוסקת אגי גבוה פי ארבעה ויותר מסכום הפיצויים הממוצע של רקם.

בדיקת פסקי הדין נערכה על ידי המאגר המשפטי תקדין־קו מנחה שפיתח יישום שמנתח את עיקר פסקי הדין שניתנו בתחום נזקי הגוף מ-2007 ועד עתה. עו"ד רועי פרידמן, מנהל תחום משפט בתקדין־קו מנחה, מציין כי הפער בפסיקת הפיצויים בין שני השופטים מאפיין את כל טווח הנכויות. נמצא כי רקם קובע פיצוי נמוך יותר בגין כל שיעורי הנכויות, וגם פוסק אחוזי נכויות נמוכים ביחס לאגי.

לדברי פרידמן, בכל טווח הנכויות רקם פוסק כמחצית מאגי. למשל, בנכות של עד 10% פוסק רקם בממוצע 53 אלף שקל, ואילו אגי פוסקת בממוצע 127 אלף שקל. בנכות של 40%-50%, סכום הפיצויים הממוצע שפסק רקם היה כ-831 אלף שקל, לעומת 1.55 מיליון שקל אצל אגי.

בנוסף, נמצא כי בעוד רקם פוסק במרבית המקרים אחוזי נכות נמוכים, נוהגת אגי הפוך. מתוך כלל פסקי הדין של אגי, רק ב-43% היא פסקה לתובע פחות מ-10% נכות. רקם, לעומתה, קבע ב-73% מפסקי הדין שלו פחות מ-10% נכות לתובע. שיעור הנכות הממוצע שפסק רקם הוא כ-5.1% לעומת כ-14% שפוסקת אגי.

עורכי הבדיקה בחנו האם הפער בין רקם לאגי נובע מהפרשי השכר הממוצע של הניזוקים שעניינם נדון בפני השופטים. ואולם, לדברי פרידמן, הם הופתעו לגלות שהשכר הממוצע של הניזוקים בפני שני השופטים היה זהה. השכר הממוצע של ניזוקים שתביעתם נדונה אצל רקם היה 9,683 שקל והשכר הממוצע של ניזוקים שתביעתם נדונה אצל אגי היה 9,640 שקל.

השופט שסכום הפיצויים הממוצע שהוא פוסק הוא השני בגובהו הוא רם וינוגרד, שלפני כשנה קודם משופט בבית משפט השלום בירושלים לשופט בבית המשפט המחוזי בבירה. וינוגרד פסק בממוצע פיצויים בסך 330 אלף שקל. אחריו נמצאת השופטת יעל ייטב מבית משפט השלום בירושלים, שסכום הפיצויים הממוצע שפסקה הוא 252 אלף שקל.

בקצה השני של הסקאלה, ניצבת לצד רקם השופטת ג'ני טנוס מבית משפט השלום בעכו. סכום הפיצויים הממוצע שפסקה טנוס הוא 88.8 אלף שקל בלבד. בפער ניכר ממנה, במקום השמיני בדירוג לפי גובה סכום הפיצויים הממוצע נמצא השופט ערפאת טאהא מבית משפט השלום בנצרת, עם סכום פיצויים ממוצע של 191 אלף שקל.

פערים עמוקים
 בין מחוזות

בדיקה של סכום הפיצויים הממוצע לפי מחוזות שיפוט של בתי משפט השלום מצביעה על פערים עמוקים בין מחוז חיפה - בהם קריות, עכו, חדרה ונהריה - לבין מחוזות אחרים. בבתי משפט השלום במחוז חיפה הפיצוי הממוצע שנפסק לניזוק הוא כ–120 אלף שקל בלבד, לעומת ממוצע של כ-205 אלף שקל בכל הארץ. לעומתם, בבתי משפט במחוז תל אביב נמצא הפיצוי הממוצע הגבוה ביותר - 257 אלף שקל.

לדברי פרידמן, הפער בסכום הפיצויים נובע מכך ששיעור הנכות הממוצע הנפסק במחוז חיפה הוא כ-6.5% לעומת 13.5% בתל אביב. חלק מהפער בין המחוזות מוסבר בזהות השופטים. שני השופטים שפוסקים את הפיצוי הנמוך ביותר, רקם וטנוס, מכהנים בבתי משפט במחוז חיפה. מנגד, אגי מכהנת בבית משפט השלום בתל אביב.

ניתוח פסקי הדין של ששת בתי המשפט המחוזיים מראה כי סכום הפיצוי הממוצע הוא 
כ-2.25 מיליון שקל. הנתונים אינם כוללים פסקי דין שבהם דנו המחוזיים בערעור על פסיקת בית משפט השלום. עורכי הבדיקה מציינים שלגבי המחוזי בנצרת, באר שבע ולוד מדובר במדגם קטן, שעלול להביא לתוצאות בלתי מדויקות.

מהנתונים עולה כי בבית המשפט המחוזי בנצרת נפסק סכום הפיצויים הממוצע הנמוך ביותר - כ-985 אלף שקל. בבית המשפט המחוזי בחיפה, לעומתו, סכום הפיצויים הממוצע הוא 2.7 מיליון שקל. אם כן, ככל שתובעים יכולים לבחור את מקום הגשת התביעה - כדאי לשקול להרחיק כמה עשרות קילומטרים, ולהגישה בבית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט המחוזי בבאר שבע הוא השיאן בסכום הפיצויים הממוצע שנפסק בו - 3.4 מיליון שקל. בתל אביב פוסקים שופטי בית המשפט המחוזי פיצויים בסכום ממוצע של כ–1.55 מיליון שקל.

הנתונים לגבי חמשת שופטי בתי המשפט המחוזיים שמרכזים את רוב תביעות הנזיקין מסתמכים על מדגמים קטנים יחסית של פחות מ–20 פסקי דין. הנתונים החלקיים מלמדים כי שופט המחוזי בתל אביב גדעון גינת הוא הנדיב ביותר מבחינת התובעים, עם ממוצע פיצויים כפול מיתר שופטי המחוזי שנבדקו. סכום הפיצויים הממוצע שגינת פסק הוא 4.8 מיליון שקל. אחריו, בפער ניכר, נמצא שופט בית המשפט המחוזי בחיפה יצחק כהן, עם סכום פיצויים הממוצע של 2.5 מיליון שקל. סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, שמואל ברלינר, הוא השופט המחוזי שמקמץ ביותר בפסיקת פיצויים לתובע - עם ממוצע של 1.8 מיליון שקל.

גברים תובעים יותר

חיתוך פסקי הדין בתביעות נזיקין על פי מין התובע מעלה כי הפיצוי הממוצע בתביעות נזיקין לגברים כמעט כפול מהפיצוי לנשים. בנוסף, אחוזי הנכות של גברים גבוהים יותר בממוצע - והם נוטים לתבוע כפול מנשים. מניתוח פסקי הדין עולה כי סכום הפיצוי הממוצע לגבר הוא כ-348 אלף שקל, ואילו לאשה הוא כ-192 אלף שקל.

פרידמן מסביר את הפער בכמה סיבות עיקריות: ראשית, השכר החודשי הממוצע של הגברים בפסקי הדין שנבדקו היה 7,000 שקל לעומת 5,900 שקל אצל נשים. לדבריו, רכיב השכר הוא משמעותי ביותר בחישוב סכום הפיצויים הסופי שנפסק לטובת תובע.

שנית, נמצא כי בתביעות שבהן העובד נפגע כתוצאה מעבודה פיסית, סכום הפיצויים הממוצע היה גבוה יותר. מאחר שפחות נשים עובדות בעבודות פיסיות מסוכנות יחסית, כמו בניין, תעשייה כבדה וחקלאות, סכום הפיצויים הממוצע שלהן נמוך יחסית לגברים.

בסיכום הנתונים, נמצא כי שיעור הנכות הממוצע שנפסק לנשים הוא כ–8.5%, ואילו שיעור הנכות הממוצע שנפסק לגברים הוא 12.8%. שיעור הנכות הממוצע הגבוה יותר של גברים יכול להיות מוסבר באופן חלקי בסוג תאונת העבודה שנגרמה לתובע. בדרך כלל, התביעות שמקורן בתאונת עבודה כתוצאה מעבודה פיסית הן חמורות יותר, וכוללות פגיעות רב מערכתיות קשות.

נתון מעניין נוסף שעולה מבדיקת תקדין־קו מנחה מצביע על כך שבשני שלישים מפסקי הדין הניזוקים הם גברים, ורק בשליש מפסקי הדין התובעות הן נשים. הסבר אפשרי לכך הוא הנכונות של נשים להתפשר יותר במהלך ההליך המשפטי עם הנתבע - ולחתום על הסדר שמסיים את התביעה.

ייתכן שהדבר מצביע על שנאת סיכון של נשים, שמעדיפות לקבל סכום כסף נמוך יחסית בדרגת ודאות גבוהה, מאשר להמתין עד סוף ההליך ולקבל סכום שיכול להיות גבוה יותר - אך כרוך בסיכון שהתביעה שלהן תידחה.

הסבר אפשרי אחר הוא שגברים נוטים להיזהר פחות מנשים, ולכן להיפגע יותר. אינדיקציה לחוסר הזהירות של גברים ניתן לקבל מניתוח נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ–2012 שבדקו מעורבות בתאונות דרכים. מהנתונים עולה כי מכלל הנהגים שהיו מעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים, 74% היו גברים ו–26% נשים.

באדיבות אתר בתי המשפט

מגיל 30 - סכום הפיצויים יורד

לאחר ששופט קובע שנגרם לתובע נזק - והנתבע הוא שאחראי לפיצוי בגין הנזק ולתשלום ההוצאות הכרוכות בהחזרת מצב הניזוק למצב דומה ככל הניתן למצבו לפני הנזק, מגיע שלב חישוב סכום הפיצויים. אחד הרכיבים המשמעותיים שמשפיעים על גובה הסכום הוא אובדן השתכרות של התובע, הן בשל ימי עבודה והכנסה שהחסיר בעבר והן בשל ימי עבודה והכנסה שיפסיד בעתיד, כתוצאה משינויים שחלו ביכולותיו.

כך, הפיצוי הגבוה ביותר בממוצע נפסק לתובעים בקבוצת הגיל 18–30, שבתחילת הקריירה המקצועית שלהם, עם תוחלת חיים עתידית ארוכה יחסית - כ–677 אלף שקל. בהמשך לאותו רציונל, הפיצוי הממוצע הנמוך ביותר, 102 אלף שקל, לבני 65 ומעלה.

המקצוע המסוכן ביותר - עורך דין

בפילוח פסקי הדין לפי העיסוק של התובע מתגלים ממצאים עקביים שמופרים על ידי חריג אחד: עורכי דין. מקצועות משרדיים כמו בנקאות, הנהלת חשבונות והנדסה מזכים בסכום פיצויים נמוך יחסית למקצועות פיסיים כמו פועל, נגר או מאבטח.

אף שעריכת דין מאופיינת בעבודה משרדית רבה ולאו דווקא מסוכנת, עורכי הדין הם שיאני הפיצוי הממוצע בפילוח לפי מקצוע. בתקדין־קו מנחה מסייגים את הנתונים לגבי עורכי דין, ומציינים כי בעניינם מדובר על מדגם לא גדול של פסקי דין. סכום הפיצויים בממוצע של עובדי ענף הבנקאות הוא 116 אלף שקל, מנהלי החשבונות קיבלו פיצוי ממוצע בסך 120 אלף שקל ומהנדסים 217 אלף שקל. סכום הפיצוי הממוצע לפועלים הוא 463 אלף שקל, לנגרים 358 אלף שקל ולמאבטחים 310 אלף שקל. שיאני הפיצויים, עורכי הדין, מקבלים בממוצע פיצויים בסך 614 אלף שקל.

הערכת גובה הפיצוי בתיק

הנתונים המוצגים בבדיקה מתבססים על ניתוח של 3,000 פסקי הדין מחמש השנים האחרונות. הוא אינו כולל פסקי דין בערעורים או תביעות שנדחו. לדברי עו"ד רועי פרידמן, מנהל תחום משפט בתקדין־קו מנחה, הכלי החדש לניתוח פסקי די תוכנן בהתייעצות עם משרדי עורכי דין מובילים בתחום נזקי הגוף. העבודה על המיזם ארכה כשנה, ובוצעה על ידי צוות של עורכי דין באגף המוצרים המשפטיים בחברת חשבים.

היישום, "נזיקליק", הוא שירות שניתן למנויי תקדין - ומאפשר לבצע חיפושים בהתאם לנתונים שנותחו, לפי חתכים המשלבים קריטריונים שונים. בין הקריטריונים: גיל, מין, מקצוע, שכר ואחוז אשם תורם של התובע שטוען לנזק, כיצד נגרמה הפגיעה, מהו האיבר הפגוע ואחוזי הנכות ומהו הפיצוי שנתנו השופטים בפסקי דין דומים.

בנוסף, היישום מאפשר לבצע חיפוש בנתוני מומחים רפואיים שכותבים חוות דעת לבית המשפט כתמיכה לטענות התובע או הנתבע על פי שם המומחה, התמחות, שם שופט והצד שהסתייע במומחה. כך למשל, ניתן לחפש מומחה ספציפי, ולבדוק בין היתר כמה פעמים חיווה אותו מומחה את דעתו בפני שופט מסוים, באילו מקרים הופיע המומחה מטעם הניזוק בלבד, מה היתה חוות דעתו - ומה פסק השופט לבסוף.

היישום אמור לסייע לעורך הדין להעריך את גובה הפיצוי בתיק שעוסק בנזקי גוף על סמך פסיקות בתי המשפט. התביעות לפיצוי בגין נזקי גוף שנסקרו הן לפי פקודת הנזיקין ולפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. עורכי הבדיקה מצאו כי סכומי הפיצויים שנפסקו בממוצע בשני סוגי תביעות דומים. סכום הפיצוי הממוצע בתביעות לפי פקודת הנזיקין הוא כ–291 אלף שקל, וסכום הפיצוי הממוצע בתביעות שהתבססו על חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא כ–302 אלף שקל.

ממערכת בתי המשפט נמסר בתגובה: "לאחר קריאת הכתבה ומבלי שעמדו לעיוננו מלוא הנתונים נשוא הניתוח הכמותי המפורסם במסגרת הכתבה, נראה לכאורה כי ישנם פרמטרים אשר לא נבדקו, שייתכן שעשויה להיות להם השפעה על המסקנות שהוצגו בכתבה. כך למשל יש להביא בחשבון את פרמטר חלוקת התיקים, ייתכן שהפער בגובה הפסיקה נובע מכך ששופטים מסוימים דנים בתיקים מסוימים בתחום זה (דהיינו: שופט שדן בתיקים המורכבים ביותר בתחום ולעומתו שופט שאל שולחנו מגיעים תיקים פחות סבוכים באותו תחום)".

"כמו כן, בתיקים מסוג זה פרמטר נוסף שיש לבדוק מלבד אחוזי הנכות הוא אופי הנכות, המשליך גם הוא על גובה הפיצוי הנפסק וכן את גובה אחוזי הנכות שנקבעים על ידי המל"ל ובגינם משולם פיצוי (אשר ביהמ"ש מפחית מן הסכום הנפסק). עוד יש לזכור כי באחוז ניכר מן התיקים ניתן פסק דין לאחר שהושגה בין הצדדים הסכמה על גובה הפיצוי. תיקים אלה לא נכון לכלול במסגרת ניתוח מסוג זה. בנוסף, בכתבה צוין כי הניתוח אינו כולל פסקי דין בערעורים. ערעור הוא דרך הבקרה והפיקוח של המערכת על פסקי הדין הניתנים ובכדי שהניתוח יהיה שלם היה מקום לבדוק נתונים אלה לקבלת תמונה ברורה יותר"

 

יקירה צדקה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#