גידול חד בבקשות בינלאומיות לרישום פטנטים בישראל

ב-1996 הוגשו 197 בקשות לרישום פטנטים ואילו ב-2002 הוגשו 1,065 בקשות: עלייה של פי 5.4 במספר הבקשות תוך תקופה של 6 שנים

 בן-ציון ציטרין
בן-ציון ציטרין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
 בן-ציון ציטרין
בן-ציון ציטרין

בשנים האחרונות נרשמה עלייה דרמטית בעולם כולו, ובישראל בפרט, ברישום בקשות בינלאומיות לפטנט. משרד רשם הפטנטים בירושלים, הפועל במסגרת משרד המשפטים, הוא בין המובילים בעולם בטיפול בבקשות הפטנט הבינלאומי, והוא מדורג במקום ה-13 בעולם מבחינת מספר הבקשות ובמקום הרביעי בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה. מדינת ישראל מקדימה בתחום זה מדינות מפותחות רבות, כגון בלגיה, ספרד, נורווגיה ואוסטריה. ישראלים רבים בוחרים לרשום פטנט בחו"ל באמצעות הגשת בקשות בינלאומיות לרישום פטנט למשרד הפטנטים הישראלי. גם ממציאים זרים רבים בוחרים דווקא בירושלים ככתובת רישום בקשת הפטנט הבינ"ל שלהם.

מ-96', שנת הצטרפות ישראל לאמנה הבינ"ל, ועד היום הוגשו כ-6,000 בקשות פטנט בינלאומי על ידי ממציאים ישראלים, וכ-24 אלף בקשות של זרים לרשום פטנט בישראל. ב-96' הוגשו 197 בקשות, ואילו ב-2002 הוגשו 1,065 בקשות: עלייה של פי 5.4 במספר הבקשות תוך תקופה של שש שנים.

פטנט הוא תעודה המעידה על כך שלבעליה יש מונופולין לגבי שימוש בהמצאה מסוימת. זהו, למעשה, מכשיר משפטי, המאפשר לבעליו למנוע שימוש של אחרים בהמצאתו. בדרך זו מעודדת החברה את הממציאים להתחלק עם אחרים בידע שלהם, להעשיר את כלל האוכלוסייה ולהאדיר את מאגרי המידע העולמיים. בתמורה, הממציא, או בעל הפטנט, מתוגמלים במונופול על המצאתם לפרק זמן של כ-20 שנה. ההגנה על ההמצאה היא טריטוריאלית, ותקפה רק במדינה בה נרשם הפטנט.

חיסכון של רבבות דולרים

לכן, כאשר למישהו יש המצאה הוא אמור לרשום אותה בכמה שיותר מדינות כדי להגן עליה. מאחר שרישום בכל מדינה עשוי להגיע לעשרות אלפי דולרים (למדינה) הרי שמדובר בהוצאה כבדה ביותר, וזאת עוד בשלב שבו היזם או בעל הרעיון עדיין אינם יודעים מהו שוויו.

עו"ד אהוד האוזמן, עורך פטנטים ושותף היי-טק במשרד עורכי הפטנטים ריינהולד כהן ושותפיו, מסביר שאמנם לא קיים פטנט בינלאומי, אך הגשת הבקשה הבינלאומית נותנת אינדיקציה לבעל ההמצאה לגבי סיכוייו לקבל פטנט, חוסכת זמן בהתכתבויות רבות וגם חוסכת הוצאות כספיות רבות בשלבים הלאומיים של הפטנט, אם הבקשה עוברת את שלבי החיפוש והבחינה הבינלאומית בהצלחה. "למעשה, רישום בקשת פטנט בינלאומית משמעה קניית אופציה לדחיית ההחלטה על רישום הפטנט בפועל במדינות נוספות בשנה וחצי: שנתיים וחצי במקום שנה", אומר האוזמן.

כיום, פרק הזמן מרגע הגשת הבקשה לרישום פטנט ועד לבחינתו ולרישומו הוא 12 חודשים. מאחר שרישום הפטנט נעשה על בסיס מדינתי, נדרשים היזמים או הממציאים בפרק זמן קצר, כאשר המוצר או ההמצאה עדיין לא גובשו סופית, לרשום את הפטנט במדינות שונות בעולם כדי להבטיח את הזכויות עליו. כאן בא לעזרתם רישום הבקשה הבינלאומית. עלותו היא כמה אלפי דולרים, והוא מאפשר להאריך את תקופת הבקשה בשנה וחצי נוספות. ההערכה היא שאחרי 30 חודשים היזם או הממציא כבר יודעים מספיק על פיתוח המוצר או הרעיון כדי להחליט אם כדאי להמשיך את הליך רישום הפטנט ולהשלימו. בכל מקרה, בפרק הזמן הנוסף אפשר להגיש בקשה לבחינת הפטנט. אם הדו"ח המתקבל הוא חיובי, הרי שבחינת הפטנט בעת הרישום תהיה זולה וקצרה יותר.

לדברי האוזמן, מי שמנצלים את מסלול בקשת רישום הפטנט הבינ"ל יחסכו עשרות אלפי דולרים שהיה עליהם להוציא לשם רישום הפטנט במדינות שונות.

כיום, הדרך למי שמבקש לרשום בקשת פטנט בינ"ל היא פשוטה וקצרה מבעבר. זאת, בזכות אמנה העוסקת בהגשת בקשות בינ"ל לפטנטים - PCT) Treaty Cooperation Patent). לדברי האוזמן, מטרת האמנה היא ליצור מנגנון אחיד לרישום פטנטים במספר מדינות על סמך בקשה בינלאומית אחת, בעיקר כדי להתגבר על בעיית אי האחידות בתנאי הפרוצדורה הקיימים במדינות העולם השונות. משמעות הדבר היא, כי מהמבקש נחסך התהליך המייגע של הגשת בקשה לרישום הפטנט בכל מדינה ומדינה.

האמנה מנוהלת בידי המשרד הבינ"ל של הארגון העולמי לקניין רוחני שמרכזו בז'נווה. היא נחתמה ב-70' בוושינגטון, ומאז הצטרפו אליה 121 מדינות. ישראל הצטרפה לאמנה ב-96', ובשנה זו הוקמה באגף הפטנטים מחלקה מיוחדת לקבלה וטיפול בבקשות לרישום פטנטים על פי האמנה בראשות ד"ר מיכאל ברט.

לדברי ברט, מיום ההצטרפות לאמנה יכולים ישראלים להגיש בקשות בינלאומיות, שמשמען בקשת פטנט מקומית בכל אחת מהמדינות החברות באמנה, לפי ייעוד המבקש. תושב חוץ יכול אף הוא לייעד את ישראל כמדינה, ומשמעות הייעוד היא שרואים בקשת פטנט בינלאומית זו כאילו הוגשה בישראל. רשם הפטנטים הישראלי, אגב, נחשב לאחד היעילים בעולם בטיפול בהגשות פטנט בינ"ל באמצעות האינטרנט.

169 עורכי פטנטים פעילים בישראל

לפי פנקס עורכי הפטנטים ל-2003, מאז קום המדינה הונפקו בישראל 214 תעודות רישיון עורך פטנטים. לפי פרסום של רשם הפטנטים במשרד המשפטים פעילים כיום 169 עורכי פטנטים.

עיון בפנקס עורכי הפטנטים של משרד המשפטים מעלה כי חמשת המשרדים הגדולים, לפי מספר עורכי הפטנטים שהם מעסיקים, הם:

* ריינהולד כהן ושותפיו - 26

* לוצאטו את לוצאטו - 13

* סנפורד ט. קולב ושות' - 11

* איתן, פרל, לצר וכהן-צדק - 8

* ג'י.אי. ארליך - 6

בחברות תעשייתיות עתירות מחקר ופיתוח מועסקים עורכי פטנטים "בתוך הבית". לדוגמה, בחברת טבע תעשיות פרמצבטיות מועסקים 10 עורכי פטנטים, ובאי.סי.איי. טלקום 3 עורכי פטנטים. במשרד רשם הפטנטים מועסקים 9 עורכי פטנטים.

על אף שמדובר במקצוע מבוקש, אין בישראל בית ספר ללימודי עריכת פטנטים במסגרות אקדמיות. תפקידו של עורך הפטנטים הוא להבין את ההמצאה ולהופכה למסמך הנקרא בקשת פטנט אשר לימים תיבחן על ידי הרשות ותיהפך לפטנט. עורך הפטנטים מלווה את בעל ההמצאה, החל בשלב כתיבת בקשת הפטנט, דרך הגשת בקשות פטנט במדינות חו"ל ובמשך שנות תוקף הפטנט.

כדי להיות עורך פטנטים נדרש תואר אקדמי מדעי (כגון מדעי המחשב, מקצועות הנדסה, פיסיקה, כימיה, ביולוגיה ורוקחות), תקופת התמחות של שנתיים ועמידה בבחינות משרד המשפטים.

בשנים האחרונות המחסור בעורכי פטנטים ניכר, בעיקר בעקבות צמיחת חברות ההיי-טק והביוטכנולוגיה, שמתבססות על מחקר ופיתוח מוצרים שיש להגן עליהם באמצעות פטנט. בעבר נחשבה עריכת פטנטים לתת-ענף בתחום המשפטים. כיום נחוצים עורכי פטנטים בעלי השכלה רב תחומית, המסוגלים להפעיל שיקול דעת וחשיבה אסטרטגית כדי ליצור את החיבור הנכון בין הקניין הרוחני של החברה לבין האסטרטגיה העסקית שלה. לדברי עו"ד האוזמן, חיבור כזה ימנע זליגת מידע החוצה, שעלולה להביא לאובדן נכסים לחברה שפיתחה את הטכנולוגיה.

בקשה בינ"ל לרישום פטנט - יתרונות

* דחיית הכניסה לשלב הרישום בכל מדינה משנה לשנתיים וחצי

* דחיית ההוצאות הכבדות לרישום פטנט משנה לשנתיים וחצי

* אפשרות לקבל דו"חות חיפוש ובחינה, שמהם ניתן לשער את הסיכוי לקבלת פטנט, לפני הכניסה לשלב הרישום המדינתי

* פרק זמן סביר להבטחת מילוי הדרישות לרישום פטנט ביסודיות

* פרק זמן ארוך לקבלת החלטה אם להמשיך ולהשקיע במוצר או בהמצאה או לחדול ללא הוצאות גבוהות על רישום פטנט

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker