"בהתחשב במצב בעולם, אפשר להעלות את מס חברות באחוז או שניים" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"בהתחשב במצב בעולם, אפשר להעלות את מס חברות באחוז או שניים"

"העידוד של רשות המסים להלשין על מעלימי מס אינו הפתרון", אומר עו”ד זיו שרון - המייצג את לשכת עורכי הדין בחקיקת המס בכנסת ■ לדבריו, הדרך להתגבר על הגירעון בתקציב המדינה היא לעבור משיקולי צדק לשיקולי תועלת - ולהציע הטבות למעלימי מסים

4תגובות

"ישראל נמצאת בפני בור פיננסי, אבל העידוד של רשות המסים להלשין על מעלימי מס אינו בהכרח הפתרון. במקום לעודד הלשנות, אפשר להיטיב עם מעלימי המס. אני בעד חנינת מס חלקית כדי לעזור למדינת ישראל להתמודד עם הבור התקציבי" - כך אומר מומחה המיסוי זיו שרון, בעל משרד בוטיק בתחום הנושא את שמו.

לדבריו, "יש כסף שחור גדול לא רק של עבריינים שכל מעשיהם הם פשע, אלא גם אצל שאר הציבור". שרון מציע כי רשות המסים תקבע מועד שעד אליו תינתן הזדמנות לדווח על הכנסות שלא דווחו, ומי שידווח במהלכה יוכל ליהנות מתשלום מס מופחת.

אייל טואג

זה קצת כמו חוק הרווחים הכלואים, אבל לכולם ולא רק על חברות גדולות, אם כי הן לא העלימו מס.

שרון: "בדיוק כך. אני הייתי בעד חוק הרווחים הכלואים. תוכלו לראות בפרוטוקול הדיונים בכנסת. אני יודע שבמובנים מסוימים ההצעה הזו תיחשב לא צודקת מבחינה חינוכית, אך אם עוברים משיקולי צדק לשיקולי תועלת - היא עדיפה. אם יגדילו את שיעורי המס, מי שמשלם מסים ימשיך לשלם אותם, אך אותו אחד שלא משלם רק יתרחק מלשלם".

כיו"ר ועדת המסים בלשכת עורכי הדין, שרון ניסה לקדם את הצעתו ברשות המסים ובמשרד האוצר, אך לשווא. "דיברתי עם אנשים ברשות המסים שאמרו שהם מעדיפים להעלות את המע”מ מהסיבה החינוכית. השיחה אתם התקיימה אחרי המתקפה שהם עברו אחרי חוק הרווחים הכלואים, אך אני חושב שהמצב שונה לפני בחירות ואחרי בחירות".

בתפקידו בלשכת עורכי הדין מעורב שרון בחקיקה, ויש לו ביקורת רבה על התנהלות המדינה בכל הקשור לאופן גביית המסים. "מדינת ישראל כריבון אחראית בעקיפין לחלק גדול מקריסות של עסקים. כשעסק מצליח, המדינה שותפה שלו ברווחים - אך כשעסק כושל, היא לא מקזזת לעסק את ההפסדים. בשנות ההפסד בעלי המניות והנושים הם הנושאים בנטל ההבראה או הפירוק של התאגיד".

למרות הגירעון בתקציב המדינה, שרון חושב שאסור להעלות את שיעורי המס ליחידים. "שיעורי המס על יחידים הגיעו למקום שממנו אם מעלים אותם, בעקיפין מעודדים חוסר ציות למיסוי. סיכויי ההעלמה אצל יחידים הם גבוהים. כשמביאים בחשבון גם את המסים העקיפים שמוטלים על הצריכה האישית ואת הביטוח הלאומי ברמות שהוא נלקח - בהחלט אפשר להגיד ששיעורי המס בישראל הם לא מהנמוכים בעולם".

אתה מתנגד להעלאת מסים, אבל בהינתן שצריכים להעלות מסים - איפה אפשר להעלות?

“אפשר להעלות אחוז או שניים, לא יותר, במס חברות. זה הגיוני בעיני כי הבעיה הפיסקלית אינה רק של מדינת ישראל, אלא של כל העולם. בזמנו, העולם היה במגמה של הורדת מסים, וישראל היתה צריכה לעקוב אחריו כדי להיות אטרקטיבית למשקיעים. להערכתי, מכיוון שחסר כסף לכל הממשלות, בהינתן שבכל העולם עולים שיעורי המסים, העלאה מינורית במס החברות עשויה להיות סבירה, אם אני מסתכל עליה כאלטרנטיבה לחברות הארנק”.

"שכיר אינו מסתכן"

חברות ארנק הן חברות שירותים המוקמות על ידי שכירים בעלי משכורות גבוהות, כמו מנכ"לים או דירקטורים. שכירים אלה מקבלים את שכרם באמצעות חברה שמוקמת לשם כך, כדי ליהנות משיעור המס הנמוך יחסית שמשלמת חברה בע"מ לעומת מס הכנסה המוטל על שכירים. שכירים שהקימו חברות ארנק יחויבו במס שוטף של 25%, ולא במס שולי גבוה שנושק כיום ל-50%. ההערכה היא כי כיום קיימות בישראל כ–100 אלף חברות ארנק. בעלי החברות מקבלים את המשכורת היישר לחברה, ואם הם צריכים כסף הם מוציאים אותו מקופת החברה ומשלמים עליו מס חברות. היתרה נותרת בחברה - ולא משולם עליה כל מס.

לפני כשנה הקים שר האוצר, יובל שטייניץ, ועדה בראשות מנהל רשות המסים, דורון ארבלי, לניסוח המלצות למיסוי חברות הארנק וחברות האחזקה הפרטיות. המטרה היתה למנוע את הקמת חברות הארנק ואת חברות האחזקה הפרטיות, להביא להקטנה דרסטית במספר החברות הקיימות, או לאלץ את בעלי החברות לשלם מס גבוה יותר - כך שלא יהיה כדאי להקים או להחזיק חברות כאלה. הוועדה המליצה למסות באופן שוטף, מדי שנת מס, את הרווחים הבלתי מחולקים שנוצרו בחברות הארנק ובחברות האחזקה הפרטיות של המגזר העסקי הלא שכיר.

שרון מתנגד לכך. "המדיניות של מס חברות בשתי המדרגות האלה - יש בה עידוד השקעות מחדש במשק. יגידו לי ששכירים משלמים כל שקל בשיעור המס השולי, אבל שכירים לא מסתכנים. שכיר לא צריך שתהיה לו עתודה לשנים רעות בעסק שלו".

בהיעדר הסכמה בין חברי הוועדה, הציעו נציגיה שני מסלולים אלטרנטיביים למיסוי חברות הארנק. בכל מקרה, לפי המלצות הוועדה, חברות הארנק ישלמו, בניגוד לנוהג עד היום, מס נוסף על הכנסותיהן מדי שנה.

"שקיפות עובדתית 
עם תחכום משפטי"

ב-2010 הפתיע שרון את הברנז'ה המשפטית ובמהלך יוצא דופן הודיע על עזיבתו את משרד עוה”ד אלתר ושות' - משרד בוטיק מוערך מיסוי, שבו צמח במשך כ-17 שנה. הפרישה אירעה כשלוש שנים לאחר פטירתו של המייסד, ד"ר אבי אלתר, ממחלת הסרטן.

שרון החל את דרכו המקצועית במשרד של אלתר, שהיה בעבר סגן נציב מס הכנסה והיועץ המשפטי לנציבות מס הכנסה ואחד ממומחי המס הבולטים בישראל. שרון הצטרף למשרד שלוש שנים לאחר הקמתו, תחילה כמתמחה ותוך זמן קצר נהפך לשותף. שרון סומן כאוטוריטה בולטת במשרד, במיוחד לאחר מותו של אלתר, אך בחר לעזוב ולהקים משרד עצמאי.

"יש הבדל בין לבנות משהו מאפס לבין להגיע למשרד שכבר מוכן. החלטתי לבנות משהו מאפס. אני מתקרב לגיל 50, והחלטתי שאם לא עכשיו - אימתי. זה כמו בן אדם שהגיע לפרקו ורוצה לעשות משהו לבד", הסביר אז את פרישתו. הרצון לצאת לעצמאות קינן בו הרבה זמן, אך הוא דחה את ההחלטה בשל פטירתו של אלתר. "היה חשוב לי שהמשרד ימשיך וששמו של אבי יישמר, ואת החלומות שלי אדחה עד שהמשרד יתייצב על רגליו. אבל ככל ששעון החול התחיל לתקתק לכיוון גיל 50, הבנתי שאני לא יכול לחכות עם זה עוד".

באפריל יציין משרד זיו שרון שלוש שנים להקמתו. כיום כולל המשרד 12 עורכי דין, שכולם עוסקים במסים, ולחלקם השכלה חשבונאית. "כל עורכי הדין במשרד הם שותפי רווח", הוא מצהיר. המשרד עוסק בכל ענפי המיסוי, למעט בתחום הפלילי. "אנחנו דוגלים בשקיפות עובדתית מול הרשויות, אבל בתחכום משפטי. אנחנו לא נמצאים בשדה הפלילי, כי שם אתה מרוויח בייצוג בשמירת הקלפים קרוב לחזה". בשונה משרון, חלק גדול מעורכי הדין במשרד הם בוגרי רשות המסים או הפרקליטות.

שרון דוגל באידיאולוגיה כלכלית־ליברלית, ובבחירות האחרונות הצביע ליאיר לפיד. "אני מתחבר מאוד לאמירה של לפיד על השוויון בנטל". הוא מתגורר במושב בני ציון ומגונן על המושב, שבו מתגוררים גם שרי אריסון ובני משפחת עופר: "זה יישוב של מעמד הביניים. אלה אנשים נורמליים עם חיי קהילה. אלה לא חיי בועה. יש כמה בעלי נחלות עשירים מאוד, שיש להם וילה ענקית או חווה, ורק חלקם לא מעורב בהוויה החברתית".

ה-400 אלף שיצאו לרחובות לפני שנה וחצי הם לא אנשים כמוך. הבחירה בלפיד היא בחירה באידיאולוגיה קפיטליסטית, שרוצה להמשיך את חלוקת העוגה הקיימת.

"הרבה פעמים - ואנחנו רואים את זה ביוון וגם במדינות אחרות - הקצנה בשאלה איך מחלקים את העוגה עשויה לגרום לבעיה חמורה יותר של קיטון של העוגה. אנחנו צריכים להיות באיזשהו מקום בנתיב הביניים. אני לא בעד ריכוזיות. אני בעד עשיית כסף בצורה הוגנת. אני לא בעד קפיטליזם חזירי, אלא חושב שאפשר להרוויח בהגינות. אני משתדל לעשות את זה גם בחיי היום-יום".

פקודת מס הכנסה חדשה? "בהחלט ייתכן שארים את הכפפה"

"מדינת ישראל צריכה להציב לעצמה כפרויקט לייצר פקודת מסים חדשה", אומר עו"ד זיו שרון. את פקודת מס הכנסה הנוכחית חקק ב-1941 שלטון המנדט הבריטי, ומאז היא עברה שינויים רבים.

הוא מדגיש כי הכתובת אינה רשות המסים: “השכל לא נמצא ברשות, ואינני בטוח שהם אלה שצריכים לגבש אותה. רשות המסים עסוקה בשוטף. אני רואה מקום להקמת ועדה חיצונית, שתעבוד על העניין בשיתוף עם רשות המסים”.

האם יש סיכוי שוועדה כזו תקום?

"בהחלט ייתכן שאנסה להרים את הכפפה בכובעי הציבורי, ולגייס את כל המגזרים האלה. בשנה הקרובה אפעל לגייס פורום כזה. להערכתי, כשיהיה מומנטום, הממשלה תצטרף ליוזמה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#