"אנחנו נמצאים בתקופה של קטסטרופה; חברות פה נופלות כמו מגדל של קלפים" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אנחנו נמצאים בתקופה של קטסטרופה; חברות פה נופלות כמו מגדל של קלפים"

עו"ד ארז חבר ביום עיון בלשכת עורכי הדין: "בכל שעתיים מתקבלת אצלנו במשרד בקשת הקפאה, כינוס נכסים או פירוק"

31תגובות

"אנחנו נמצאים בתקופה של קטסטרופה, בכל שעתיים מתקבלת אצלנו במשרד בקשת הקפאה, כינוס נכסים או פירוק. חברות פה נופלות כמו מגדל של קלפים- האחת מפילה את השניה". כך אמר היום (ה') עו"ד ארז חבר, מנהל המחלקה לפירוקים וכינוסים במשרד עוה"ד עמית פולק מטלון בערב עיון בנושא הבראת חברות והסדרי חוב שהתקיים בלשכת עורכי הדין.

ערב העיון עסק בתיקונים שנעשו באחרונה בחוק החברות והשתתפו בו אף נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה, בלהה גילאור ופרופ' דוד האן, האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי. פרופ' האן התייחס לשוק ההון הישראלי ואמר כי הנקודה הרגישה ביותר המאפיינת אותו היא ההיבט הפסיכולוגי.

עו"ד ארז חבר

"בשוק יש רתיעה מהליכים משפטיים. מתייחסים אליהם כאל מחלה מידבקת. אם אני בהליכים- משמע אני חולה וצריך להוריד לי את דירוג האשראי. צו הקפאת הליכים זה צו להגנה על החברה ולא כנגדה". אמר והוסיף: "שימו לב לכל הספינים והמאבקים מאחורי הקלעים אם צריך לפרסם הערת עסק חי. לכולם ברור מה המשמעות של הפרסום, החברות משתמשות בהמון מניפולציות".

אולם השופטת גילאור חלקה על דעתו והתייחסה למועד בו נכנסים להליך המשפטי "אני לא חושבת שלהגיע לבית המשפט בסוף - שווה כישלון, לטעמי יש הסדרים שלא צריכים להתנהל בבית המשפט". אמרה והוסיפה כי לדבריה "ההיבט הפסיכולוגי הוא בעל משמעות כבירה ולכן יש להשאיר הרבה מגעים מחוץ לכותלי בית המשפט".

גילאור ביקרה אף את תיקון 18 לחוק החברות שקבע כי בית המשפט צריך למנות מומחה בהסדרי אג"ח על מנת שיבדוק את המו"מ וימליץ על הסדר. לדבריה "התוצאה של המומחה מאוד בעייתית, התוצאה היא שבתי המשפט יקדישו המון זמן להתדיינות מיהו המומחה, אני מתקשה לראות את מגוון המומחים. בסוף זו תהיה רשימה של שלושה ארבעה בודדים ואני לא יודעת אם זו היתה הכוונה. אני לא בטוחה שהשגנו את המטרה ונאבד את העצמאות שלנו ביצירתיות של עורכי הדין".

בערב העיון השתתפו אף עו"ד שלמה שחר, לשעבר כונס הנכסים הרשמי, עו"ד, רו"ח שלמה נס, עו"ד אברהם וול, עו"ד אסנת טננבאום, ראש מערך אשראים מיוחדים של בנק לאומי ועו"ד דלית זמיר ממחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים.

עו"ד זמיר התייחסה לחוק התספורות וציינה כי התיקונים בחקיקה נעשו בעקבות הכשלים בשוק והחשש מהסדרי חוב לא מיטיבים. גם פרופ' האן התייחס למאפיינים של שוק ההון הישראלי וציין כי אחד המאפיינים בשוק הפיננסי בישראל הוא ריכוזיות האחזקה של בעלי השליטה "בעלי השליטה שמורגלים להיות כל כך דומיננטיים לא ממהרים להיפרד בשליטתם כל עוד הם יכולים למשוך בחוטים וזה אומר לדחות הליכים משפטיים משמעותיים". בנוסף ציין האן גם את הבנקים "יש שליטה של המערכת הבנקאית שהיא דומיננטית". אמר.

השופטת גילאור לעומתו, יצאה להגנתם של הבנקים: "המילה נושים מובטחים לא מאיימת עליי, הכסף אצלם וזו לא מילה גסה שיש להם כסף. אני ראיתי התערבות חיובית של הנושים המובטחים לטובת העובדים או נושים אחרים בצורה מאוד יפה". אמרה.

גם עו"ד טננבאום צידדה בבנקים- הנושים המובטחים: "הבנקים מלווים את הלקוחות שלהם לאורך חיי העסק ותומכים בהם גם בזמנים קשים, הבנקים תומכים בעסקים בקשיים עוד לפני שההליכים מגיעים לבית המשפט". טננבאום סיפרה כי "בבנק יש מחלקה גדולה שכל כולה מיועדת לטפל בלקוחות בקשיים, כדי שנושא הקשיים לא ידלוף החוצה ויגרום לאפקט דומינו". היא הוסיפה כי הבנק מעודד הקפאת הליכים במקרים בהם ברור שהדבר יועיל להבראתה של החברה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#