שותף בכיר במשרד עו"ד מרוויח כ-600 אלף שקל בשנה; רבע מהסכום - בונוס

סקר שכר הבכירים של קודקס ו-TheMarker חושף את תנאי השכר והבונוסים הנדיבים שמקבלים עורכי הדין הבכירים ■ כמה מרוויחות עורכות הדין הבכירות? ומהם התחומים שבהם השכר הוא הגבוה ביותר?

הילה רז

אם הצלחתם להתברג כיועצים משפטיים בחברה ציבורית או צברתם ותק ומוניתם כשותפים בפירמת עורכי דין מצבכם הכלכלי אמור להיות טוב למדי. סקר שכר הבכירים שנערך בשיתוף קודקס, חברת השמה לעורכי דין ו-TheMarker, חושף את תנאי השכר והבונוסים הנדיבים שמקבלים עורכי הדין הבכירים.

עורך דין בכיר הוגדר לצורך הסקר כבעל ניסיון מקצועי מינימלי של שש שנים בענף המשפט ומי שמרוויח שכר של 23 אלף שקל ומעלה. בסקר השתתפו 400 עורכי דין, שותפים ויועצים משפטיים, שהשיבו על שאלון שכר מקיף, שהופץ בשיתוף TheMarker וארגון היועצים המשפטיים בישראל, ACC Israel. הנתונים נותחו בשיתוף מכון הייעוץ והמחקר "מדגם".

צילום: תומר אפלבאום

השכר הממוצע של עורכי הדין הבכירים בישראל ב-2013 הוא כ-29.5 אלף שקל ברוטו בחודש והוא עולה עם שנות הוותק. ככלל ובכל ותק, גברים משתכרים שכר ממוצע גבוה מזה של נשים. בוותק של שש־שמונה שנות ניסיון מרוויחים עורכי הדין הבכירים בממוצע 28.1 אלף שקל, בעוד שעורכות הדין מרוויחות כ-22.6 אלף שקל. מתשע שנות ניסיון ומעלה הפער מעמיק. הגברים מרוויחים בממוצע כ-32.7 אלף שקל ואילו הנשים באותו ותק מרוויחות כ-25.1 אלף שקל בממוצע.

אלינור מור־סיטבון, מנכ"ל קודקס, מסבירה כי "פערי השכר הניכרים בין הגברים לנשים בדרגות הבכירות ביותר אינם ייחודיים לענף המשפט ושוררים ברוב התפקידים במשק. בשנים האחרונות הענף עבר כברת דרך משמעותית וניכרת עלייה בהיקף עורכות הדין המתקדמות לתפקידי שותפות במשרדים ויועצות משפטיות בחברות. עם זאת, קיימת עוד דרך ארוכה שענף המשפט צריך לעבור כדי לעודד ולקדם שוויון בשכר ולהבטיח שבשנים הבאות יצומצם הפער הגדול שעדיין שורר בין שכר הנשים והגברים שמבצעים עבודה זהה".

בחברה ציבורית משתכרים יותר

עורכי דין בכירים שמועסקים בחברה ציבורית מרוויחים בממוצע כ-38 אלף שקל לעומת בכירים שמועסקים בחברות פרטיות שמשתכרים בממוצע 32.8 אלף שקל. זהו פער של כ-5,200 שקל לטובת העובדים בחברות הציבוריות והוא יכול לשמש עדות נוספת לכך שכשהכסף מגויס מציבור משקיעים גדול ומבוזר, ולא יוצא מהכיס של אדם פרטי, קל יותר לחלק אותו.

שכר עורכי הדין הבכירים הממוצע בחברות בינלאומיות הוא 37.9 אלף שקל, לעומת 33.5 אלף שקל, בחברות מקומיות. תחום ההתמחות הרווחי ביותר מבחינת היועצים המשפטיים בחברות הוא מיזוגים ורכישות - שבו השכר הממוצע הוא 37.2 אלף שקל. במקום השני נמצא תחום ההפצה והסכמי המכירות שבו השכר הממוצע הוא 34.4 אלף שקל. תחום המחקר והפיתוח, הוא התחום השלישי מבחינת שכר ממוצע ובו השכר ממוצע הוא 26.5 אלף שקל.

התחומים שבהם כדאי להתמחות

במשרדים הפרטיים, עורכי הדין שמתמחים בהיי־טק הם שיאני השכר הממוצע ומשכרים כ-32.6 אלף שקל. במקום השני ברשימת התחומים הרווחיים בפירמות עורכי הדין, נמצא תחום שוק ההון, עם שכר ממוצע של 30.1 אלף שקל. תחום המסחר המקומי והבינלאומי הוא התחום השלישי מבחינת גובה השכר הממוצע לעורכי הדין עם שכר ממוצע של 28.7 אלף שקל.

מור־סיטבון מציינת שבמרבית החברות המסחריות נעשה מיקור חוץ לטיפול בעסקות ובהנפקות, כשתפקיד היועצים המשפטיים הוא פיקוח על הפעילות וליווי שוטף של החברה ברמת המקרו. ואולם, מרבית חברות ההיי־טק הגדולות והבינלאומיות, מחזיקות מחלקות משפטיות גדולות במיוחד שמנהלות את כל הפעילות המשפטית בתוך החברה. חברות בתחום התעשייה הביטחונית מעסיקות גם הן מחלקות משפטיות פנימיות ענפות בשל הצורך בסיווג ביטחוני גבוה.

"התחומים הרווחיים ביותר בפירמות עורכי הדין, היי־טק ושוק ההון, הם ענפים שמגלגלים היקף כספים גדול", אומרת מור־סיטבון. "אלה תחומים שמציבים רף התמחות גבוה במיוחד שכולל, בין היתר, אנגלית ברמת שפת אם. קיים בשוק ביקוש גבוה למועמדים איכותיים שצברו קילומטראז', באופן שמעלה את הנכונות לשלם להם משכורות גבוהות. למועמדים אלה יש אלטרנטיבות טובות, כמו מעבר למשרדים מתחרים, משרדי בוטיק או חברות, ולכן השכר המוצע להם עולה וכשהם עוברים למקום עבודה חדש השכר שלהם ושל מחליפיהם בפירמה עולה. מדובר על תחומים שבתקופות מסוימות מחייבים עבודה סביב השעון ודורשים מומחיות רבה".

אלינור מור סיטבון

נתוני הסקר מצביעים על פער מובהק בין היקף הבונוסים הממוצע שמקבלים היועצים המשפטיים הבכירים בחברות לעומת הבונוס שמקבלים עורכי הדין במשרדים הפרטיים. ממוצע הבונוסים בחברות היה 85.5 אלף שקל לבכיר, לעומת 54.1 אלף שקל במשרד פרטי.

בשני המקרים, ניכרת ירידה ביחס לממוצעי הבונוסים מאשתקד ואולם ירידה חדה יותר נמצאה במשרדים. בשנה שעברה, היה היקף הבונוסים בחברות 86.5 אלף שקל. הבונוס הממוצע במשרדים לבכירים היה אשתקד 68.7 אלף שקל. הנתונים מלמדים על ירידה חדה של 21% בבונוס שניתן במשרדי עורכי הדין ב-2012 ביחס ל-2011. לסוג התפקיד ולרמת הבכירות השפעה ישירה על היקף הבונוסים. סכום הבונוס הממוצע של היועצים המשפטיים היה 105.9 אלף שקל ב-2012. ממוצע הבונוסים של סגניהם היה 54.2 אלף שקל. ממוצע הבונוסים של עורכי הדין במחלקות המשפטיות של החברות היה כ-40 אלף שקל לשנה.

שותפי ההון 
מצ'פרים את עצמם

שותפי ההון, שהם בדרך כלל מייסדי הפירמה או מנהליה, קיבלו ב-2012 בונוס ממוצע בסך 136.2 אלף שקל. סכום הבונוסים הממוצע של שותפי השכר הבכירים במשרדי עורכי הדין היה 113.7 אלף שקל. 2012 נחשבה כשנה חלשה יחסית בשוק עריכת הדין אם כי הירידה שנרשמה בענף נחשבת מתונה יחסית לענפים אחרים.

חשיבות הוותק והמגדר בשכר עורכי הדין

השותפים הבכירים ביותר בפירמות עורכי הדין יכולים ליהנות גם מתוספות שכר, אופציות ואחוזים בעסקאות שלא נכללו במסגרת הגדרת הבונוס. בדומה לנתוני השכר, גם בבונוסים שמקבלים עורכי הדין הבכירים, ניכרים פערים בולטים בין גברים לנשים. עורכי הדין הבכירים בחברות, נהנים מבונוס ממוצע של 86.5 אלף שקל לעומת 82.7 אלף שקל שמקבלות עורכות הדין.

במשרדים הפערים בולטים אף יותר, עורכי הדין הבכירים נהנים מבונוס של 57.7 אלף שקל לעומת 43 אלף שקל שמקבלות עורכות הדין בפירמות. גובה הבונוסים שמשולמים לבכירים בחברות נקבע ב-70% מהמקרים על בסיס הצלחות. רק 30% מבין המשיבים קיבלו בונוס בהתאם לסעיף בחוזה העבודה שלהם. בקרב משרדי עורכי הדין, מעידים 36% מהבכירים כי הם מקבלים אחוזים מתיקים, 64% מהמשיבים דיווחו שלא קיבלו אחוזים מתיקים שעבדו עליהם.

"גובה הבונוס עשוי להשתנות כנגזרת מהישגים מקצועיים מיוחדים ומהערכת הממונים על התרומה הכללית לפירמה", מסבירה מור־סיטבון. "במשרדים, מוגדרת תרומה שכזו, בין היתר, גם באמצעות הבאת לקוחות חדשים והגדלת היקף הפעילות. ככלל, נעים הבונוסים של עורכי הדין הבכירים על סקאלה של בין שתיים לארבע משכורות לשנה. בקרב בעלי המשרדים ושותפי ההון נגזרים הבונוסים מגובה הרווחים השנתי של הפירמה בכל שנה. נוסף לאלה, מקובל לחלק לעורכי הדין הבכירים בונוסים ספציפיים עבור הצלחות חד פעמיות וייחודיות. זאת, במקרים של הובלת הנפקה חשובה, סגירת עסקה בהיקף גדול או ניצחון בתיק משפטי".

הבכירות מצריכה עבודה סביב השעון

הבונוסים בחברות גדולים יותר

מנתוני הסקר עולה כי עורכי הדין הבכירים בחברות, בוותק של שש־שמונה שנים, המועסקים בתפקידי יועצים משפטיים ישתכרו בממוצע 34.7 אלף שקל ברוטו, בעוד שעורכי הדין הבכירים במשרדים המועסקים כשותפים ירוויחו 30.1 אלף שקל בממוצע. ככל שעולים בוותק בחברות ומגיעים לעמדת מפתח של יועץ משפטי בכיר, כך נדרשת זמינות רבה יותר, כמעט סביב השעון - מכאן עולה שהמחיר על השכר מתורגם, בין היתר, לשעות עבודה נוספות.

עוד עולה מהסקר, כי עורכי הדין המועסקים בחברות, בתפקידי סגני יועצים משפטיים ועורכי דין במחלקות המשפטיות, ירוויחו בממוצע 25.7 אלף שקל בוותק של שש־שמונה שנים. יועצים משפטיים בחברות בעלי ותק של תשע שנים ומעלה השתכרו בממוצע כ-38.5 אלף שקל ברוטו בחודש. לעומתם, עורכי דין בפירמות הפרטיות מרוויחים בבמוצע כ-31 אלף שקל. מנתוני הסקר כי עורכי הדין והיועצים המשפטיים עובדים בממוצע כעשר שעות מדווחות. מעבר לשעות המדווחות הם נדרשים לזמינות כמעט מוחלטת, גם מעבר לשעות העבודה.

מור־סיטבון סבורה כי קיימת אשליה לפיה בכירות בחברה מובילה לשיפור באיכות החיים, תוך צמצום היקף שעות העבודה והפחתת העומסים. בפועל לדבריה "ברוב החברות נדרשים היועצים המשפטיים לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה בתקופות לחוצות ולהישאר בזמינות של 24 שעות ביממה. האחריות העיקרית מוטלת על כתפיהם ואינה נחלקת בין כמה עורכי דין, בשונה מהמקובל במשרדים".

בחברות ובמשרדים - הגודל קובע

מנתוני הסקר עולה כי קיימת התאמה ברורה בין גודל הפירמה לבין השכר המשולם בה לבכירים. עורכי הדין הבכירים המועסקים בחברות קטנות, שמעסיקות עד 30 עובדים, משתכרים בממוצע 27.3 אלף שקל.

עמיתיהם במשרדי עורכי הדין הקטנים, שבהם עובדים עד שבעה עורכי דין משתכרים בממוצע 25.8 אלף שקל.

עורכי הדין הבכירים שמועסקים בחברות הבינוניות בגודלן, שבהן מועסקים עד 60 עובדים, משתכרים בממוצע 29.3 אלף שקל.

עורכי דין במשרדים הבינוניים, שמעסיקים עד 15 עובדים משתכרים 27.2 אלף שקל בממוצע.

הפער מתחדד משמעותית בפירמות הגדולות מאוד. יועצים משפטיים בכירים שמועסקים בחברה גדולה, שבה עובדים מעל ל-151 עובדים משתכרים בממוצע 45.4 אלף שקל.

עורכי דין במשרדים הגדולים שמעסיקים מעל ל-36 עורכי דין משתכרים בממוצע 39.8 אלף שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker