מה קרה לאשמים המרכזיים באסון רמדיה? - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה קרה לאשמים המרכזיים באסון רמדיה?

בית המשפט קבע היום שהאשם המרכזי רובץ על בכירי חברת הומאנה הגרמנית

4תגובות

בית משפט השלום בפתח תקווה זיכה היום את שתי הדמויות הבכירות ביותר בפרשת רמדיה - מנכ"ל רמדיה גידי לנדסברגר והדירקטור משה מילר, מאשמת גרימת מוות ברשלנות. טכנולוג המזון של רמדיה, פרדריק בלק, הורשע בעבירה זו אך בסופו של יום קבעה השופטת ליה לבאון כי האשמה האמיתית והעיקרית בפרשה אינה של בכירי רמדיה, אלא של יצרנית הפורמולה - החברה הגרמנית "הומאנה", שיצרה עבור רמדיה את הפורמולה הצמחית לתינוקות עד גיל שנה.

מה קרה לבכירי החברה הגרמנית שהיו אחראים למחדל הקטלני שממנו מתו שלושה תינוקות ועוד 23 נפגעו? הם יצאו בזול.

תמר מצפי

הומאנה הוא תאגיד רב-מוניטין בגרמניה. פרשת רמדיה ב-2003 גרמה מבוכה עצומה לתאגיד. נלווה לה גם מימד מיוחד עקב היחסים ההסטוריים בין גרמניה לישראל, ועוד יותר מכך בגלל העובדה שהתקלה נגרמה בקו ייצור של פורמולות לתינוקות שיועד לישראל בלבד, מטעמי כשרות.

הומאנה שיתפה פעולה באופן מלא עם חקירה משטרתית של משטרות ישראל וגרמניה. החקירה חשפה את הסיבה לתקלה שגרמה להשמטת הוויטמין החיוני. התברר כי האחראים על רכיבי המזון בהומאנה חשבו שבפורמולות קיימים רכיבים טבעיים הכוללים ויטמין B1 בכמות מספקת, ולכן הוציאו את התוסף המלאכותי.

לאחר ההחלטה על הוצאת התוסף, הפורמולה המעודכנת נשלחה לבדיקה במעבדת מכון התקנים הגרמני, שטעה ולא ערך בדיקה מלאה כנדרש. כתוצאה מתקלה זו שלח המכון להומאנה מסמך תוצאות שבו רשימת בדיקות ללא בדיקת הויטמין. השמטה זו היתה תחילתו של האסון, אבל היא לא היתה הטעות היחידה.

בהומאנה נערכה בקרה על תוצאות הבדיקה, אך לא התגלתה בה ההשמטה - זה הכשל הראשון של הומאנה. נוהלי הבטיחות של הומאנה כללו גם בקרה חוזרת ואכן, בביקורת חוזרת גילתה העובדת האחראית על הנושא כי לא נערכה בדיקת ויטמין B1 והעירה את תשומת לבו של הממונה עליה. הממונה הודיע לעובדת כי משלוח הפורמולות הראשון כבר יצא לישראל, ולכן החליט כי אין טעם לשלוח את הפורמולות לבדיקה חוזרת במעבדה. זה היה הכשל השני - והפטאלי - של התאגיד הגרמני.

בשנת 2009 הסתיים משפטם הפלילי של ארבעה בכירים בהומאנה שהואשמו בהתרשלות שגרמה לאסון. הארבעה הורשעו בהסדרי טיעון ונידונו לעונשי קנס קלים.
ארבעת הנאשמים בגרמניה היו ד"ר אקרט, מנהל פורמולות המזון בהומאנה; ד"ר אלברכט, מנהלת מחלקת פיתוח מוצרים בחברה; ד"ר יינטס, אחראי תחום אבטחת איכות וד"ר פון-ויזה, אחראי על ניהול האיכות בהומאנה.

עונשי הקנס הקלים נבעו מבירוקרטיה שגם הפרקליטות בישראל אשמה בה. במשפט רמדיה בישראל נמצא מכתב של פרקליטות העיר בילפלד, שבתחומה ממוקם מפעל הומאנה, שבו קובל התובע המטפל בתיק על איטיות שיתוף הפעולה של הפרקליטות בישראל עם הגרמנים.

מהמכתב עולה כי הגרמנים פנו לישראל בבקשה לעזרה משפטית בינואר 2005 כדי לקבל את חומר הראיות הנחוץ לצורך ביסוס הקשר הסיבתי בין השמטת הוויטמין בפורמולה למותם של התינוקות. במכתב החתום על ידי הפרקליט סימונסן נכתב כי "מכיוון שהרשויות הישראליות עדיין לא השיבו לבקשה גם בדצמבר 2006 (שנה לאחר הפנייה - ע"ב), יצר פרקליט בכיר הומלר קשר טלפוני עם שאול אבינור מפרקליטות מחוז מרכז (כיום ד"ר אבינור מכהן כשופט - ע"ב). האחרון עידכן את הומלר ב-18 בינואר 2007 כי הבקשה לקבלת סיוע משפטי הגיעה לידיו רק באותו מועד".

באיחור של שנה, העביר אבינור את חומר הראיות לידי הגרמנים. עם זאת, איש בפרקליטות בישראל אינו יודע להסביר מדוע התעכבו הבקשות הגרמניות לקבלת חומר הראיות עד תחילת 2007.

בכך לא הסתיימה הסחבת. שלטונות גרמניה התקשו להתמודד עם כמות החומר שהועברה להם וביקשו מהפרקליטות בישראל לסנן אותו ולהעביר רק חומר שנחוץ למשפט בגרמניה. חלפה עוד חצי שנה עד שסופק דיסק עם חומר זה. גם לעיכוב הזה אין הסבר בפרקליטות, שמסרה בתגובה כי כל הבקשות שהגיעו מגרמניה נענו במהירות רבה, לכל היותר תוך שבועות ספורים.

חלוף הזמן שימש נימוק מרכזי מבחינת הפרקליטות הגרמנית כדי להקל עם נאשמי הומאנה. בחוות הדעת של התביעה הגרמנית צוין כי היקף החומר הרפואי שהועבר מישראל בתחילת 2007 כלל שבעה תקליטורים ומסד נתונים שתרגומו מעברית לגרמנית "היה כרוך בזמן ובהוצאה כספית שהיו נהפכים לבלתי מתקבלים על הדעת". עקב זאת פנו הגרמנים לישראל שוב, וביקשו למיין את חומר הראיות כך שיקבלו רק את החומר הנחוץ לצורך הוכחת הקשר הסיבתי בין השמטת הוויטמין לבין הפגיעה בתינוקות.

חוות הדעת של הפרקליטות הגרמנית מציינת כי "בקיץ 2007 עמד לרשותנו התקליטור החדש מישראל, שהדפסתו הביאה לכ-10,000 עמודים בשפה העברית. עקב כך עלה הצורך לגייס משרד תרגומים... על פי הניסיון המצטבר, יש מקום להעריך את העלויות בסכום של חמש ספרות ואת פרק הזמן בכמה חודשים".

הפרקליטות הגרמנית העריכה כי גיבוש חומר הראיות שבידה וחוות הדעת הרפואיות והמשפטיות יגרמו לכך שהמשפט בגרמניה לא יתחיל להתנהל לפני 2010. החוק הגרמני קובע התיישנות על עבירות פליליות: משפט פלילי בגרמניה חייב להסתיים בתוך עשר שנים ממועד העבירה. מכיוון שפרשת רמדיה אירעה במארס 2003, הגיעה התביעה הגרמנית למסקנה כי יש חשש שהתיק הפלילי לא יגיע לסיומו בבית המשפט לפני תום מועד ההתיישנות - מארס 2013. במקרה כזה היו הנאשמים מזוכים. בנסיבות אלה החליטה הפרקליטות הגרמנית כי "נראה מוצדק ומתאים לשאוף כעת לסיום ההליך כנגד קנסות כספיים גבוהים". ארבעת הנאשמים הגרמנים נחלצו בקנסות שנעו בין כמה אלפי יורו ועד 25 אלף יורו.

בכל הזמן הזה לא טרחה מערכת המשפט הגרמנית לעמוד בקשר עם משפחות הקורבנות בישראל, שמיקדו את ציפיותיהן במשפט שנוהל נגד בכירי רמדיה כאן. אחד ההורים ששמע על אופן סיום המשפט נגד בכירי הומאנה בגרמניה סיכם: "ברור שאלה עונשים מגוחכים לעומת העונש שנאלצים ההורים לשלם מדי יום".

השופטת לבאון התיחסה בזהירות להליך בגרמניה ואמרה בהכרעת הדין כי תחושת הצדק "במידה זו או אחרת נפגעת", אך נמנעה מלבקר את שלטונות גרמניה יותר מכך. היא גם קובעת שאין בידה להתערב בשיקול דעת של הפרקליטות בישראל שלא דרשה להסגיר את הגרמנים ומציינת כי סוגיית הסגרה מעלה קשיים משפטיים ולא היתה יכולה להוות בסיס לטענת הגנה של בכירי רמדיה עצמם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#