עו"ד שלחו מעקלים לגבות קנס חנייה שלא כדין - וישלמו 15 א' ש' - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עו"ד שלחו מעקלים לגבות קנס חנייה שלא כדין - וישלמו 15 א' ש'

עורכי דין, הפועלים לגביית חובות מטעם עיריית נתניה, שלחו מעקלים לאזרח עקב קנס חנייה שהצטבר לסכום של 1,800 שקל, אולם החוב לא היה של האזרח עצמו אלא של בתו

10תגובות

עורכי דין הפועלים לגביית חובות מטעם עיריית נתניה שלחו מעקלים לבצע עיקול בביתו של אזרח עקב קנס חנייה שהצטבר לסכום של 1,800 שקל, אולם החוב לא היה של האזרח עצמו אלא של בתו. השופטת יעל קולגמן מבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה חייבה את החברה לשלם פיצוי בסך של 15 אלף שקל.

עורכי הדין שפועלים מטעם עיריית נתניה לגביית חובות שמגיעים לעירייה. התובע, יוסף אוריאל, תבע מהחברה פיצוי בסך של 20 אלף שקל בגין פעולת גביה שלטענתו ביצעה אצלו החברה שלא כדין, וכן סכום של 1,800 שקל שלטענתו גבתה ממנו שלא כדין. לטענת אוריאל, הקנס היה בגין עבירת חנייה שמיוחסת לבתו שמעולם לא התגוררה בכתובת שאליה הגיעו המעקלים.

דו"ח חניה
ניר כפרי

לפי התביעה, בשנת 2010 הגיעו לביתו של התובע שני גובים מטעם חברת הדס על מנת לגבות את החוב, הגובים ביקשו לעקל מביתו מיטלטלין. התובע טען בפני הגובים כי בתו נישאה כבר בשנת 2007 ומאז אינה מתגוררת בביתו אולם הגובים טענו כי כתובתה של בתו במרשם האוכלוסין רשומה בכתובתו.

"למרות שמסר לגובים את כתובתה של בתו ולמרות שהודיע להם כי במרשם האוכלוסין בתו רשומה בכתובת אחרת, הגובים לא שעו לטענותיו והחלו לפרק מחשב שלו על מנת לעקלו. משהתנגד לכך התובע איימו הגובים להזמין ניידת משטרה", נכתב בתביעה. "נאנסתי, בעוגמת נפש מרובה, לשלם חוב לא לי, על מנת להציל את עצמי מבושה מרובה בקרב שכניי ומכריי, באם תגיע ניידת חלילה לביתי ואשר נוכחותה תהווה כתם תדמיתי על משפחתי", נטען בעקבות כך, לדברי התובע, הוא נאלץ לשלם מכיסו 1800 שקל על מנת למנוע הוצאת מיטלטלין מביתו והזמנת ניידת משטרה.

בכתב ההגנה שהגישה החברה היא טענה כי לאחר שמכתבי התראה ששלחה לבת כפי שהיא רשומה במרשם האוכלוסין - חזרו בציון 'לא ידוע', היא ביצעה איתור של הכתובת שלה באמצעות חוקר פרטי, וחקירה זו העלתה כי כתובתה היא בכתובתו של אביה.

בית המשפט לא קיבל את עמדת החברה. "הנתבעת משמשת זרועה הארוכה של העירייה, שהיא רשות מנהלית, ועל כן חלה עליה חובה מוגברת של תום לב כלפי האזרחים, שהיא פועלת לגביית חובותיהם לעירייה. למותר להכביר דברים על עוגמת הנפש שנגרמת לאדם, כאשר הרשות מפעילה כנגדו אמצעי גבייה, ובמיוחד פעולה של הוצאת מיטלטלין מביתו לשם פירעון חוב", כתבה השופטת בפסק הדין. "על הנתבעת כזרועה הארוכה של הרשות, מוטלת החובה לוודא היטב כי פעולות הגבייה אמנם ננקטות כנגד החייב ולא כנגד אחר ובענייננו כי הכתובת שבה ננקטות פעולות הגביה היא אמנם כתובתו של החייב הדברים אמורים ביתר שאת לגבי הנתבעת דנן, שהיא חברת עורכי דין".

בית המשפט גם דחה את טענת החברה כי וידאה כי בתו של התובע הוא אכן ביתה של החייבת. "הנתבעת לא יכלה להביא ראייה כלשהי בדבר האופן שבו קבע החוקר מטעמה, כי כתובתה של החייבת אותרה בכתובתו של אביה" כתבה השופטת. "התנהלות זו מצביעה על שררה וכוחנות מצד החברה, כשלוחתה של רשות חלה עליה החובה לבדוק את עצמה היטב ולוודא שהמשך פעולות הגביה בבית התובע יעמוד על קרקע מוצקה.... במקום לבדוק אם אמנם ה'איתור' על ידי החוקר הפרטי מבוסס די הצורך, אצה לנתבעת הדרך, והיא ביצעה את הפעולה של הוצאת מיטלטלין עשרה ימים בלבד לאחר אותו ניסיון לבצע עיקול ברישום בכתובת התובע".


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#