ביהמ"ש זיכה את קופולוק שהואשמה בהזרמת חומרים מסוכנים לנחל חובב

בכתב האישום שהוגש ב-2007 נטען כי המפעל הזרים שפכים תעשייתיים בתוך מערכת ניקוז פתוחה המיועדת לניקוז מי גשמים ומי רשת, שהוזרמו לערוץ נחל חובב והביאו לזיהומו

יסמין גואטה
יסמין גואטה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יסמין גואטה
יסמין גואטה

השופטת דרורה בית אור מבית משפט השלום בבאר שבע זיכתה אתמול (ד') את חברת קפולוק, מנהל החברה ברמת חובב, ושניים מעובדי המפעל מעבירות סביבתיות חמורות שנכללו בכתב אישום שהוגש נגדם על ידי המשרד לאיכות הסביבה.

השופטת מתחה ביקורת על הליכי החקירה שבהם נקטו מועצת רמת חובב והמשרד להגנת הסביבה. "מצאתי כי אופן נטילת הדגימה וכן ביצוע הבדיקה של אותה דגימה בפועל נעשתה ללא כל נהלים מוסדרים ותקניים", ציינה השופטת. הליך הבדיקה לדבריה, "מעורר קושי באשר לתוצאות שהמשרד להגנת הסביבה מבקש להסתמך עליהם".

רמת חובבצילום: אליהו הרשקוביץ

בכתב האישום שהוגש ב-2007 נטען כי המפעל הזרים שפכים תעשייתיים בתוך מערכת ניקוז פתוחה המיועדת לניקוז מי גשמים ומי רשת, שהוזרמו לערוץ נחל חובב והביאו לזיהומו. הנאשמים הואשמו בעבירות של זיהום מקור מים בניגוד לחוק המים, השלכת פסולת המכילה חומרים מסוכנים ברשות הרבים ולכלוך הרבים בניגוד לחוק השמירה על הניקיון.

על פי כתב האישום, לחברה היה היתר לאחזקה, לאחסנה ולשימוש ברעלים מ-2005 ובו תנאים מיוחדים של המשרד להגנת הסביבה. בנובמבר 2011, נטען, "הוזרמו שפכים תעשייתיים מהמפעל אל אזור ערוץ נחל חובב בניגוד לתנאים הנוספים ברישיון העסק של החברה".

הנאשמים, על פי כתב האישום, "לא נמנעו מעשיית פעולה מזהמת או עלולה לגרום לזיהום מים במישרין או בעקיפין והזרימו למקור מים או בקרבתו חומרים מזהמים". בנוסף נטען כי הנאשמים הפרו את תנאי רישיון היתר הרעלים המחייב בניית מיכלי אחסון ונוזלים בתוך מאצרות, כמו כן יוחס לנאשמים ניהול העסק בניגוד לתנאי רישיון העסק.

הנאשמים כפרו במעשים שיוחסו להם בכתב האישום וטענו כי לא הזרימו שפכים בשטח המפעל. לדבריהם, "הנוזלים שזרמו מעבר לגדר המפעל לא היו שפכים מכל סוג שהוא ולא היו שפכים תעשייתיים".

השופטת בית און זיכתה את החברה ושאר הנאשמים מכל האישומים שיוחסו להם בכתב האישום. "מצאתי כי לא עלה בידי המאשימה להוכיח באופן פוזיטיבי כי הנאשמים או מי מהם עשו פעולה כלשהי שמזהמת מים על פי הגדרות זיהום המים בחוק". כתבה השופטת.

לדבריה, הזיהום נגרם כתוצאה מתקלה חד פעמית שנמשכה זמן קצר. "לא הוכח כי התקלה נגרמה עקב רשלנות או אדישות מצד הנאשמים, נהפוך הוא: במהלך חקירת הנאשמים מצאתי כי משנתגלתה התקלה, עשתה החברה ככל שניתן כדי לטפל בה במהירות. לא רשלנות גרמה לתקלה האחת והיחידה, אלא התערבות גורם בלתי ידוע, גוף זר שנכנס לאחת המשאבות ועצר את פעולת המשאבה. לא אירעו בעבר תקלות מסוג כזה במפעל שכן היתה הקפדה של הנאשמים לוודא שלא תהיינה גלישות של נוזלים".

את הנאשמים ייצגו עורכי הדין דורון שטרן ואסף בנמלך ממשרד עורכי הדין טולצ'ינסקי שטרן ושות'.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker