פרשת פלד-גבעוני: מפכ"ל המשטרה לשעבר רפי פלד הורשע בעבירות מרמה והפרת אמונים - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרשת פלד-גבעוני: מפכ"ל המשטרה לשעבר רפי פלד הורשע בעבירות מרמה והפרת אמונים

שלושת הנאשמים האחרים בפרשה, אריה גבעוני, דוד הבי והיועץ הפיננסי טל יגרמן הורשעו בעבירות של גניבה בידי מנהל, גניבה בידי מורשה, עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד ומרמה והפרת אמונים בתאגיד

40תגובות

>> פרשת ההונאה בקבוצת החברות הבורסאיות בשליטת אנשי העסקים אריה גבעוני, רפי פלד ודוד הבי הגיעה היום לסיומה, יותר מעשר שנים לאחר פתיחת החקירה הראשונית באמצע 2002.

השופט חאלד כבוב מבית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את מפכ"ל המשטרה לשעבר, רפי פלד, בעבירות מרמה והפרת אמונים בניהול קבוצת פלד-גבעוני. פלד הורשע בנוסף גם בעבירות של מנהלים ועובדים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך.

עופר וקנין

שלושת הנאשמים האחרים בפרשה - גבעוני, הבי והיועץ הפיננסי טל יגרמן - הורשעו בעבירות גניבה בידי מנהל, גניבה בידי מורשה, עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד וכן בעבירות דיווח בניירות ערך. יגרמן הורשע גם בזיוף מסמך בנסיבות מחמירות.

הכרעת הדין, המשתרעת על פני 500 עמודים, הביאה לסיומה משפט שנמשך כשבע שנים והקיף יותר מ-6,000 עמודי פרוטוקול. הפרשה עצמה החלה כאשר קבוצת החברות הציבוריות בשליטת פלד וגבעוני קרסה.

השמות הגדולים נעלמו מהשטח

קבוצת פלד-גבעוני פרצה לתודעת שוק ההון כהבטחה. השמות שנזרקו באוויר כמשקיעים כללו מלבד רפי פלד כוכבים נוספים: יוסי מימן, עו"ד דב ויסגלס, איתן הבר, דן הלפרין וגם איש עסקים אלמוני יחסית, אריה גבעוני, בעליה של חברת הבנייה הקטנה מיאב.

כבר בשלב ראשוני התברר שמכל השמות המכובדים האלה, שנעלמו מהשטח במהרה, מורכבת הקבוצה למעשה מארבעה אנשים: פלד, גבעוני והבי (בעלים של חברת בנייה פרטית אחרת, בסט בית), ומאחוריהם יועץ צללים שנחשב גאון פיננסי, טל יגרמן. הארבעה הם עמודי התווך של כתב האישום במשפט שניהלה התובעת עו"ד חנה קורין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, לאחר חקירת רשות ניירות ערך.

בעקבות קריסת הקבוצה, שהותירה אותה עם חובות גדולים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, החלה רשות ניירות ערך לחקור את הפרשה, ובעיקר את אי-פרסום הדו"חות הכספיים של כמה מחברות הקבוצה. ב-2005 הגישה פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) את כתב האישום שייחס ליגרמן, הבי וגבעוני גניבות בהיקפים של יותר מ-45 מיליון שקל, ולפלד - עצימת עיניים.

עופר וקנין

הפרשה מבוססת בעיקרה על יוזמה עסקית שהסתבכה. קבוצת פלד-גבעוני החלה כמיזם עסקי יומרני, אם כי חוקי לגמרי, ב-2001-2002. בעלי השליטה בקבוצה נטלו הלוואות פרטיות גדולות מבנקים וקיוו שקופת המזומנים של חברת פויכטוונגר תעשיות, שעליה השתלטו, תשמש להחזרת החובות. המיזם התפתח אך לא בהתאם לתוכניות המקוריות, ובשלב מסוים נאלצו גבעוני והבי, בהכוונת יגרמן, לשלוח ידם לקופות המזומנים של החברות הציבוריות כדי להחזיר הלוואות פרטיות.

מכאן הסיפור נהפך פלילי. "עניינה של הפרשה נושא תיק זה הוא במהלך בזק שביצעו הנאשמים, במהלכו השתלטו על לא פחות משמונה חברות ציבוריות בתוך כמה חודשים", הסביר השופט חאלד כבוב בהכרעת הדין. "את מסע הרכישות ביצעה הקבוצה בעזרת מינוף משמעותי מאוד באמצעות אשראי בנקאי. כאשר הגיעה השעה לפדות את ההלוואות שניטלו לצורך ההשתלטות על החברות ציבוריות, נעשה שימוש בכספן של החברות".

המוח והכוח המניע מאחורי הקבוצה

אף שיגרמן אינו בעל שליטה בקבוצה והוא מופיע שלישי בכתב האישום, מבחינת הפרקליטות היה ברור כי הוא המוח והכוח המניע מאחורי הקבוצה. גם השופט כבוב התמקד במעורבותו של יגרמן בפרשה. כבוב הקדיש חלק ניכר מהכרעת הדין לתיאור אישיותו הסוחפת של יגרמן והגדיר את השפעתו כמאגית ממש.

"קצרה היריעה מלשטוח את הסופרלטיבים שחילקו הנאשמים שתיפקדו כשחקנים ב'הצגה' על כוחו המאגי של יגרמן בקבוצה", כתב כבוב. לדברי השופט, "מעמדו של יגרמן, הרושם העז שהותיר על סביבתו, תפקודו במסגרת הקבוצה כ'יועץ' ששולט ביד רמה בקבוצה - כולם צדדים שונים של אישיות כריזמטית, סוחפת ומובילה".

מיהו אותו יועץ צללים כלכלי שהצליח להשפיע ולהפיל בפח אנשי עסקים בכירים כמו פלד, גבעוני והבי? יגרמן נחשב מקורב לכמה אנשים חשובים בליכוד ואף לאביגדור ליברמן, ששימש באותה תקופה שר התשתיות. לפני כן שימש ליברמן דירקטור בשתי החברות הציבוריות אוגדן ומירומית שנשלטו על ידי יגרמן. הקשר בין יגרמן לפלד התחיל בחברת החשמל. פלד שימש מנכ"ל ויגרמן היה היועץ הפיננסי שלו. גבעוני ויגרמן הכירו גם הם מימי חברת מירומית.

"מעמדו של יגרמן כמעמדו של המושך בחוטים בהצגת בובות. הבובה למראית עין מלאת חיים, אולם קהל הצופים התמים אינו יודע כי ידו של יגרמן היא המפעילה אותה, המשליטה את רצונה ומזיזה את הבובה לכל עבר שתחפוץ, בהתאם לתוכנית שנרקמה מראש", תיאר השופט כבוב בהכרעת הדין.

השופט הוסיף כי יגרמן הצליח להשפיע על שאר המעורבים לא משום שהם "חלשי אופי או חסרי חוט שדרה". אדרבא, אמר, "התרשמתי מאוד מאישיותם של הנאשמים, פועלם, בכירותם ויכולותיהם הניהוליות. אלא משום שהבנתם בתחום שוק ההון היתה מוגבלת מאוד, ולעתים לא קיימת, בעוד שהבנתו, בקיאותו, ידענותו והתמצאותו של יגרמן בזירה זו היתה והינה מרשימה ביותר - מכאן שפער זה איפשר ליגרמן להכפיף את שיקול דעתם של הנאשמים לשיקול דעתו שלו".

לדברי השופט, יגרמן הפעיל את כל האישים בחברות, אך הוא היה חבוי במובן זה שלא נשא בתואר רשמי כלשהו. "הטענה כי ההחלטות דרשו את אישור הגורמים המוסמכים וכי ליגרמן לא היתה הסמכות, הפורמלית או המעשית, להחליט, היא לעג לרש. יגרמן נטל מכל בעלי התפקידים את סמכותם המהותית, עד שהתארים אותם נשאו היו בחלקם נבובים ולמראית עין", הדגיש כבוב.

בבית המשפט טען יגרמן כי שימש יועץ כלכלי חיצוני לחברות ולא נושא משרה בהן, ועל כן טען כי לא ניתן להרשיעו בעבירות. השופט כבוב דחה את הטענה מכל וכל: "כמות ואיכות הראיות שעמדו לטובת הפרקליטות מוחצת ולא מותירה צל של ספק כי יגרמן היה נושא משרה בקבוצה... עולה בבירור גם שליטתו של יגרמן בבעלי השליטה, כך שהוא נטל מהם למעשה את שיקול דעתם ודיבר בשמם. מן העדויות עולה כי בעלי השליטה השונים הצהירו בריש גלי, ומבלי למצמץ, כי דברו של יגרמן הוא דברם וכי יש להישמע לכל הוראותיו. זאת אף שמעדויות אחרות ניכר כי בעלי השליטה לא פיקחו ולא ביקרו את יוזמות ומעשי יגרמן, ולפיכך הוא פעל בתוך הקבוצה כבשלו ועשה בה ככל העולה על רוחו".

השופט תיאר כי יגרמן הגה את התוכנית העסקית והאסטרטגיה שיש לנקוט כדי להגשים אותה. "מרגע שהחליט על הפעולה הנדרשת, בעלי התפקידים החרו אחריו וביצעו, לרוב ללא הפעלת שיקול דעת. ביתר הפעמים, נתנו אמון מלא ומוחלט ביגרמן ובתוכניות שטווה, וראו בו 'גאון פיננסי' שיכולותיו והבנתו נעלים וייחודיים".

רכיב חשוב בהרשעה הפלילית הוא מערכת היחסים שהתקיימה בין בעלי השליטה ליגרמן. השופט כבוב קבע כי זו יצרה אצל כל אחד מבעלי השליטה "עניין אישי" ביחסי החברות הציבוריות עם יגרמן. יגרמן לווה כספים מבעלי השליטה בקבוצת פלד-גבעוני, כולל מפלד עצמו. הישרדותו הפיננסית של יגרמן עצמו היתה חשובה לבעלי השליטה.

לדברי השופט, "התמונה שמצטיירת באופן ברור מהראיות היא של מערכת יחסים פיננסית עמוקה, מורכבת, משמעותית ומתמשכת, בין בעלי השליטה לבין יגרמן, שמתבססת הן על רקע עסקי והן על רקע אישי". השופט הדגיש כי "מערכת זו, אשר יצרה התחשבנויות רבות ורחבות היקף בין הצדדים, יצרה כשלעצמה עניין אישי לבעלי השליטה בעסקות החברות הציבוריות עם יגרמן. זאת בבחינת קל וחומר, כאשר יגרמן חייב כספים לבעלי השליטה ומצבו הכלכלי בכי רע".

"הפנים של הקבוצה"

אישיותו הסוחפת של יגרמן הפילה בפח גם את מי שהיה מפכ"ל המשטרה - רפי פלד. השופט כבוב ציין כי פלד "רחש ליגרמן אמון כמעט אינסופי באותה עת".

השופט מתח ביקורת חריפה על התנהלותו של מפכ"ל המשטרה לשעבר שפעל כ"טירון" ולא הבחין בנורות האזהרה שהיבהבו. "דמותו של פלד הצטיירה בפניי כאדם בקיא ומנוסה בענייני ניהול שפעל כ'טירון' בתחום שוק ההון", ציין השופט. "ממי שמילא תפקידים כה בכירים בשירות הציבורי ועמד בצמתים המרכזיים של מערכות השלטון, ניתן וראוי לצפות שלאחר שהעמיד עצמו בראש קבוצת משקיעים ששמה לעצמה מטרה להשתלט על חברות ציבוריות שפועלות בתחום הבינוי, התשתיות והגימור, יפעל בשקיפות מלאה גם בחזית מול הבנקים וגורמי חוץ, אך גם בתוך הבית פנימה - כלפי בעלי המניות של אותן חברות".

לדברי השופט, "ניתן לומר מעבר לכל ספק סביר כי פלד הפר אמונים כלפי החברות שהיה אמור לעמוד בראשן כיו"ר הדירקטוריון. כך עצם העובדה שהסתיר מבעלי התפקידים השונים בחברות אלה (כמו גם מעורכי דינן החיצוניים ורואי החשבון המבקרים שלהן) את מערכת יחסיו הפרטית עם יגרמן; והעובדה שאיפשר ליגרמן לעשות בחברות הציבוריות כבשלו".

פלד הוא היחיד מהנאשמים שלא גנב. השופט ציין כי "אכן פלד לא גנב כספים מהחברות הציבוריות ולא שלח ידו בכספים אלה. אולם הוא כשל באופן קולוסאלי במילוי חובותיו כיו"ר דירקטוריון, כבעל שליטה וכחלק מקבוצת השליטה. הוא ביטל את שיקול דעתו שלו אל מול אחרים; איפשר ליגרמן לעשות בחברות אלה כבשלו; ידע על מעשיו ומהלכיו של יגרמן - אך לא התנגד להם".

השופט ציין כי הוא התרשם כי פלד "לא הפנים את האסון המתרקם על הקבוצה וכי באותו שלב האמין כי מדובר באי סדרים שאפשר לתקן". השופט הוסיף כי התרשם כי רק בשלב מאוחר יותר "נפל לפלד האסימון". אז, לדברי השופט, "כשהבין פלד כי המערכת נקלעת לסחרור בגין העברות הכספים דרך החברות הציבוריות, הקדיש זמן ומשאבים כדי למצוא פתרונות לבעיות". עם זאת, הדגיש השופט, "הוכח בבית המשפט כי נורות האזהרה היבהבו במשך חודשים קודם לכן, והיה זה מתפקידו של פלד להבחין בהן ולהתייחס אליהן - וזאת לא עשה".

השופט התייחס לעדות של פלד בה טען כי בישיבות שבהן נכח לא הכיר, לא ידע, לא היה בקיא, לא הבין, לא שם לב ולא הפנים את הבעיות שעלו לדיון במישרין או במרומז. "בסופו של יום מדובר במי שלקח על עצמו להיות יו"ר קבוצה שפעלה באופן אגרסיבי מאוד בשוק ההון. הוא היה ה'פנים' של קבוצה שהשתלטה על לא פחות משמונה חברות ציבוריות בפרק זמן קצר ביותר, תוך שימוש במינוף גבוה במיוחד. הוא אינו בפוזיציה שבה הוא יכול לטעון שלא הבין מה קורה בקבוצה".

במהלך עדותו בבית המשפט טען פלד כי התלבט אם להגיש תלונה במשטרה לאחר שגילה, ביוני 2002 כי יש חשש לכשלים בהתנהלות הקבוצה. ואולם לאחר שהתייעץ בעניין עם עורכי הדין החליט שאין מקום לכך, מאחר שאלה הסבירו כי לא מדובר בחשדות פליליים - אלא באי סדרים ניהוליים בלבד.

"איני יכול לקבל את טענתו של פלד בעניין זה", אמר השופט. "העובדה שהתייעץ עם כל כך הרבה גורמים באשר לאפשרות של הגשת תלונה במשטרה מצביעה בעיני על כך שידע הרבה יותר מכפי שהוא טוען שידע".

השופט הדגיש כי "מדובר במי שהיה מפכ"ל המשטרה - הוא ידע בדיוק מה מצדיק הגשת תלונה ומה אינו מצדיק זאת. ההתלבטות של פלד מלמדת שהיה לו, למצער, חשד כבד כי מתבצעות בקבוצה עבירות פליליות - לא אי-סדרים ולא כשלים ניהוליים".

עו"ד גיורא אדרת, המייצג את פלד, מסר בתגובה כי אחרי שיקרא את הכרעת הדין תתקבל ההחלטה אם לערער עליה.

פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) הביעה שביעות רצון מהכרעת הדין המשקפת לדעתה את "החומרה שבניצול משאבי חברה ציבורית לטובת אינטרסים פרטיים גם בתקופות משבר עסקיות".

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, אמר כי "ההחלטה החשובה מוכיחה כי כולם שווים בפנים החוק, תחזק את יכולת האכיפה וההרתעה של הרשות ותגביר את ההגנה על המשקיעים בשוק ההון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#