לשכת עו"ד: דוחים על הסף המלצות ועדת ארבלי למיסוי חברות הארנק - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לשכת עו"ד: דוחים על הסף המלצות ועדת ארבלי למיסוי חברות הארנק

במכתב לראש הממשלה ולשר האוצר קובעת הלשכה: באף אחת ממדינות ה-OECD אין חקיקה כזו; "אנו ממליצים לנקוט בגישה חלופית שתתמקד במיסוי חברות הארנק של שכירים בלבד ובמקרים יוצאי דופן בחברות אחזקה פרטיות"

3תגובות

"לשכת עורכי הדין מביעה את התנגדותה למיסוי חברות הארנק וחברות האחזקה הפרטיות על פי המודלים המוצעים במצגת האוצר וממליצה לנקוט בגישה חלופית שתתמקד במיסוי חברות הארנק של שכירים בלבד ובמקרים יוצאי דופן בחברות אחזקה פרטיות", כך נאמר במכתב ששיגרה לשכת עורכי הדין ב-20 בנובמבר למנהל רשות המסים, דורון ארבלי.

העתקים מהמכתב נשלחו לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר האוצר יובל שטייניץ, לבכירי רשות המסים, לנגיד סטנלי פישר, לפרופ' מנואל טרכטנברג ולאחרים.

דורון ארבלי
מיכל פתאל

מכתב לשכת עורכי הדין בא בתגובה להמלצות ועדת ארבלי לבחינת סוגיית חברות הארנק וחברות האחזקה. הוועדה ממליצה למסות באופן שוטף, מדי שנת מס, את הרווחים הבלתי מחולקים שנוצרו בחברות הארנק וחברות האחזקה הפרטיות של המגזר העסקי הלא שכיר. בהיעדר הסכמה בין חברי הוועדה מציעה הוועדה שני מסלולים אלטרנטיביים למיסוי חברות הארנק. בכל מקרה, לפי המלצות הוועדה חברות הארנק וחברות האחזקה הפרטיות ישלמו, בניגוד לנוהג עד היום, מס נוסף על הכנסותיהן, מדי שנה.

ב-26.9.2011 המליצה ועדת טרכטנברג על הקמת ועדה ממשלתית בראשות מנהל רשות המסים למיסוי חברות הארנק וחברות האחזקה הפרטיות. שטייניץ הקים בתחילת השנה ועדה בראשות ארבלי לניסוח המלצות למיסוי חברות הארנק וחברות האחזקה הפרטיות. הוועדה היתה אמורה לסיים את עבודתה עד ה-1.6.2012, במטרה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים החל ב-2013.

הוועדה לא הצליחה להגיע למסקנות מקובלות על כל חבריה. התגבשו בה שני מסלולים שונים לפתרון בעיות חברות הארנק וחברות האחזקה הפרטיות. שני המסלולים הוצגו ב-10.10.2012 לפני נציגים בכירים של לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, ולשכת יועצי המס. מטרת ההצגה להסביר לגורמים המקצועיים את הפתרונות המתגבשים ולקבל את התייחסותם לכיווני ההחלטה הסופיים שגיבשה הוועדה. המלצות הוועדה, כשיתקבלו סופית, יחייבו שינויי חקיקה.

לפי מסקנות ועדת ארבלי הרווחים הבלתי מחולקים שנוצרו בחברות הארנק והחברות האחזקה הפרטיות ימוסו באופן שוטף, מדי שנת מס. הוועדה גיבשה שתי חלופות אפשריות למיסוי החברות. על פי האפשרות הראשונה שהוצגה לפני הגורמים המקצועיים, בחברות הארנק ייעשה מדי שנה חיוב במס של בעלי המניות היחידים בגין מחצית מרווחי החברות שלא חולקו במהלך שנת המס. בחברות האחזקה הפרטיות ייעשה חיוב במס של בעלי המניות היחידים בגין מחצית מהרווחים הפסיביים שצמחו בהן ולא חולקו במהלך שנת המס.

לפי החלופה השנייה, יש לחייב את כלל החברות, שהן בעלות אחוז רווחיות גבוה ולא חילקו דיווידנדים משמעותיים, בתשלום ריבית שנתית בגובה 4%-8%, בגין סכום המס הנובע מהרווחים הבלתי מחולקים של החברות. 

עורכי הדין - אין מיסוי כזה בעולם

TheMarker

בתגובת לשכת עורכי הדין, שעליה חתומים צוות התגובות של לשכת עורכי הדין לנושא הקשר עם רשות המסים, ושני היו"רים של פורום מסים בלשכה, עו"ד זיו שרון ועו"ד מאיר לינזן, מודגש כי הלשכה דוחה את שתי האופציות. לדברי הלשכה, "עצם שמירת הרווחים ואי חלוקת הרווחים אין בה פסול".

במכתב ששלחה הלשכה לארבלי נאמר כי, "לשכת עורכי הדין מתנגדת למודלים שהועלו במצגת. הלשכה סבורה כי לפתרונות המוצעים אין אחיזה בקרקע המציאות הכלכלית ולמיטב ידיעתה לא הוחלו באף מדינה בעלת משק חופשי. לא פלא אפוא כי הרשויות הנוהגות בדרך כלל להביא סימוכין מפתרונות שיושמו במדינות ה-OECD לא מצאו הפעם לנכון להצביע בהקשר זה על פתרונות דומים במדינות האמורות שאליהן ישראל מתיימרת להשתייך.

"ככלל, לשכת עורכי הדין סבורה כי יש להסתפק בפתרונות 'צנועים' יותר שנועדו להתמודד ישירות ובאופן נקודתי עם הליקויים עליהם הצביע דו"ח ועדת טרכטנברג ובהם הרמת מסך לצורכי מס מחברות של שכירים בעלי שליטה באמצעות הוראת סעיף 86 לפקודה והפעלה מבוקרת של סעיף 77 במקרים מיוחדים וחריגים  שבהם אי חלוקת הרווח נובעת משיקולי מס ותו לא. בתוך כך יש להקפיד שנטל ההוכחה באותם מקרים שבהם יופעל סעיף 77 יהיה על שכמו של פקיד השומה שכן מדובר במקרים מיוחדים וחריגים ואין לגזור מהם על הכלל".

בתגובת הלשכה, שנכתבה ע"י עו"ד איתי הכהן, החבר בצוות התגובות של הלשכה לנושא הקשר עם רשות המסים, נאמר כי המצגת שהוצגה על ידי ועדת ארבלי, "לוקה בהיעדר נתונים אמפיריים לגבי היקף התופעה שעימה היא מתיימרת להתמודד וכן מהיעדר מחקר כלכלי והשוואתי להוכחת הנחות היסוד שעל בסיסן היא מתיימרת לגבש כללי מס שיגרמו למהפכה של ממש בעולם המס. הלשכה סבורה כי יהיה זה לא שקול ולא נכון מצד מקבלי ההחלטות לקבוע שינויים כה מהותיים ויסודיים בשיטת המס בישראל על בסיס המצגת האמורה ללא עריכת מחקר השוואתי מקיף לפתרונות המקובלים במדינות ה-OECD בסוגיה הנדונה.

"לשכת עורכי הדין מביעה את התנגדותה למיסוי חברות הארנק וחברות ההחזקה הפרטיות על פי המודלים המוצעים במצגת וממליצה לנקוט בגישה חלופית שתתמקד במיסוי חברות הארנק של שכירים בלבד,  ובמקרים יוצאי דופן  בחברות אחזקה פרטיות".  הלשכה מדגישה כי נציגיה ישמחו להיפגש עם נציגי רשות המסים לצורך שאלות או הבהרות, ולשתף פעולה לצורך גיבוש חלופות מתאימות למודלים המוצעים.                   

לשכת עורכי הדין מדגישה כי היא, "מקדמת בברכה את  יוזמת מנהל רשות המיסים  להצגת רעיון חקיקתי  בתחום המיסוי  ללשכות המקצועיות כבר בשלב המוקדם העוסק בקונצפציה. הלשכה סבורה שדרך זו של שיתוף נציגי הציבור ביוזמות חקיקה הינה הדרך הנכונה, ומקווה שמשרד האוצר ורשות המיסים יתמידו בדרך זו".

100 אלף חברות ארנק

תכנוני המס האגרסיביים הקרויים "חברות ארנק" וכן חברות האחזקה הפרטיות, הן מקלטי מס שהקימו פרטים, שכירים ועצמאים בעשירון העליון כדי לשלם פחות מסים ישירים (מס הכנסה, ביטוח לאומי, ומס בריאות).

מטרת הממשלה, בהקימה את ועדת ארבלי, היא למנוע את הקמת חברות הארנק ואת חברות האחזקה הפרטיות, להביא להקטנה דרסטית במספר החברות הקיימות, או לחילופין לאלץ את בעלי החברות לשלם מס גבוה יותר, כך שלא יהיה כדאי להקים או להחזיק חברות כנ"ל.

הערכה היא כי כיום קיימות בישראל כ-100 אלף חברות ארנק. חברות אלה הן כביכול חברות בע"מ לכל דבר ועניין, אבל בניגוד לחברות שמקים המגזר היצרני, הן אינן מייצרות דבר, להוציא רווחים כספיים למקימיהן. מדובר בחברות שאינן פעילות. במקום לקבל משכורות לחשבון הבנק שלהם, מקבלים מקימי החברות את המשכורת שלהן היישר לחברה. אם הם רוצים או צריכים כסף הם מוציאים אותו מקופת החברה ומשלמים מסי חברות. שאר הכספים נשארים בחברה ולא משולם עליהם כל מס.

הפרטים שהקימו חברות ארנק הם שכירים ועצמאים בעלי שכר גבוה, כמו רואי חשבון, עורכי דין, רופאים, פסיכולוגים, מנכ"לים ועוד. המאיץ הגדול להקמת חברות אלו היה העלאת הביטוח הלאומי (ומס בריאות), בשעת מצוקה כלכלית למדינה, בתחילת שנות ה-2000 ולקראת סוף העשור הראשון לשנות ה-2000. הערכה ברשות המסים היא כי בתחילת שנות ה-2000, כשסילבן שלום היה שר האוצר, הוקמו 30 אלף חברות ארנק על ידי שכירים ועצמאים בעלי שכר גבוה, וכי לקראת סוף העשור, כשהביטוח הלאומי (ומס הבריאות) הועלו ל-10 פעמים השכר הממוצע, הוקמו 40 אלף חברות נוספות.   

בכתב המינוי של ועדת ארבלי נאמר כי תעסוק גם בסוגיות מס שנויות במחלוקת הדומות לסוגיית חברות הארנק, כמו המס על האופציות לעובדים (יקבע באיזה שלב יחויב העובד בתשלום המס) ובמיסוי חברות האחזקה. צוין כי ההמלצות לא יהיו רטרואקטיבית. ועדת ארבלי מונתה על ידי שר האוצר, בהמשך לדו"ח ועדת טרכטנברג, יחד עם ועדה מקבילה, למלחמה בהון השחור.

ההערכה היא כי חברות הארנק מסיבות למדינה נזקי גביית מסים בגובה של מאות מיליוני שקלים בשנה. קיימת בעיה נוספת עם החברות, אזרחים שאינם אמונים על תכנוני מס מורכבים ואגרסיביים והם בעלי הכנסות גבוהות, משלמים למדינה סכומי מס גבוהים מבעלי החברות, ומרגישים פגועים.

חברי וועדת ארבלי הם פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, גל הרשקוביץ, ראש אגף תקציבים באוצר, אבי  ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, פרידה ישראלי, ממינהל הכנסות המדינה, ובכירים ברשות המסים. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#