תביעה נגד בזק: "המכירה לאלוביץ' הפכה אותה להשקעה מסוכנת"

בעל מניות בחברה הגיש השבוע תביעה נגד בזק, בעל השליטה ונושאי משרה בחברה בטענה כי מכירת החברה לאלוביץ' הסבה לחברה נזק של 3.4 מיליארד שקל

יסמין גואטה
יסמין גואטה
יסמין גואטה
יסמין גואטה

בעל מניות מיעוט בחברת בזק הגיש בסוף השבוע שעבר בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', ונושאי משרה בחברה, על סך של 2.5 מיליון שקל.

התביעה הוגשה בגין העסקה שבה רכש אלוביץ' את בזק ב-2009, בטענה כי העסקה הפכה את החברה "להשקעה מסוכנת בחברה ממונפת ביותר". לטענת התובע על פי חוות דעת מומחה כלכלי מטעמו, הנזקים נאמדים בסך של 3.4 מיליארד שקל.

שאול אלוביץ'צילום: עופר וקנין

התביעה הוגשה גם נגד בנו של שאול אלוביץ', אור אלוביץ' ו-23 דירקטורים ונושאי משרה בחברה והיא מתייחסת לעסקת רכישת החברה על ידי אלוביץ'. "עסקה זו ומהלכים טקטיים נוספים שבוצעו בחברה מאז העסקה ועד היום כולם נועדו להבטיח את ההישרדות של אלוביץ'. פועל יוצא מהאמור, הינו העלאה באורח קיצוני של מידת הסיכון בהשקעה במניות החברה - מהשקעה סולידית בחברה יציבה, המייצרת מפעילותה כמות נכבדה של מזומנים ורווחים כך שאינה זקוקה כלל לאשראי מהבנקים, להשקעה מסוכנת בחברה ממונפת ביותר". נטען בתביעה.

התובע, עו"ד אילן ורדניקוב, בעל מניות בחברה מחזיק כיום ב-1500 מניות רגילות של החברה. הוא מלין בתביעה על עסקת גרעין השליטה בבזק על ידי שאול אלוביץ'. לטענתו "עסקה זו מהווה דוגמא קיצונית לרכישה ממונפת של שליטה בחברה ציבורית, בה הרוב המוחלט של בעלי המניות, כ-70%, הינו הציבור הרחב ולא בעל השליטה".

לדברי התובע, "מאחר והמחיר ששולם בגין השליטה על פי העסקה, כ- 6.5 מיליארד שקל, גדול על מידותיו של אלוביץ בכמה מידות, הוא בחר לשלם את המחיר באמצעות מינוף - על ידי נטילת הון זר (הלוואות בנקאיות ואגרות חוב מהציבור) של כ- 80% מהמחיר". ורדניקוב הוסיף כי "היקף ההלוואות שנטל אלוביץ גדול פי 4 מההיקף הכספי של ההון העצמי שהשקיע לצורך תשלום המחיר.

על פי הנטען בתביעה על מנת להשיב את כל ההלוואות במועדן ולשמור על השליטה בחברה הציבורית, יצטרך אלוביץ' לגרום לדירקטוריון שלה לאשר חלוקת דיווידנדים בסכום מצטבר של כ-24.8 מיליארד שקל במשך 8 שנים, סכום הגבוה מהשווי הכולל של החברה. לדברי ורדניקוב זו "משימה מאתגרת במיוחד, עבור חברה המפיקה בשיאה רווח נקי מפעילות עסקית של כ-2 מיליארד שקל בשנה".

לדברי ורדניקוב, בעל השליטה הקודם נחלץ לעזרתו של אלוביץ' באמצעות רישום חשבונאי היוצר רווח חד-פעמי בגובה של כ-1.53 מיליארד שקל, שאינו מהווה אירוע כלכלי שלא נתקבל בגינו כסף מזומן בקופת החברה. עוד נטען כי "הדירקטוריון שיתף פעולה וקיבל החלטה "עצמאית" לחלק דיווידנד מיוחד ועצום בגודלו".

בכך, לטענת ורדניקוב "קיבל אלוביץ' מקור כספי מקופתה של החברה הנרכשת למימון חלק מהתמורה המשולמת לבעל השליטה הקודם עבור השליטה". לדבריו כתוצאה מחלוקת הדיווידנד המיוחד הופחת דה-פקטו, הונה העצמי של החברה, במסלול עוקף לדרישת המחוקק בדבר אישור בית המשפט לחלוקה שאינה עומדת במבחן הרווח.

בנוסף לטענת התובע זמן קצר לאחר חלוקת הדיווידנד המיוחד הנובעת משינוי שיטת ההצגה החשבונאית, ממשיך אלוביץ למשוך באופן אגרסיבי יתרותיה ההוניות של החברה, והפעם באמצעות חלוקת 3 מיליארד שקל נוספים מתוך הונה העצמי של החברה. לדביו "חלוקה זו אינה עומדת במבחן הרווח". פעולות אלה לדבריו "הפחיתו בתוך פרק זמן קצר כ-62% מסך הונה העצמי של בזק".

מבזק נמסר בתגובה: "מדובר בבעל מניות שמעלה שוב טענות ממוחזרות שכבר נדחו בעבר. אנו בטוחים כי גם תביעה זו תידחה על ידי בית המשפט, כשם שנדחתה תביעה קודמת בעניינים דומים. בזק פעלה ותמשיך לפעול על פי כל דין בתהליך חלוקת הדיווידנד".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ