ביהמ"ש: כתביו של פרנץ קפקא יימסרו לאוניברסיטה העברית

כתבי היד היו במשך שנים בידי ד"ר מקס ברוד ולאחר מכן בידי משפחת הופה ■ לאחר פרשה ארוכה ומסועפת, פסק בית המשפט כי הם יועברו לארכיון הספריה הלאומית בישראל

הילה רז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים4
הילה רז

העזבון של ד"ר מקס ברוד המנוח, ובו כתבים של הפילוסוף והסופר פרנץ קפקא המנוח, יועבר לארכיון הספריה הלאומית בישראל. כל התמלוגים, שכר סופרים וזכויות כספיות שיצמחו מהכתבים יועברו לאוה דורית הופה ואניטה רות ויזלר שנפטרה באחרונה, היורשות של אילזה אסתר הופה. אילזה הופה ערכה יחד עם ברוד חלק מכתביו של קפקא והיתה היורשת של הכתבים לפי צוואתו של ברוד, כך פסקה ביום שישי שופטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, טליה קופלמן-פרדו, בפסק הדין המכריע בפרשה הארוכה והמסועפת שמתבררת בבתי המשפט מזה ארבע שנים.

ברוד, פובליציסט, מחזאי ומלחין, היה ידיד נפש ואיש אמונות של קפקא, שנפטר ב-1924. ברוד וקפקא נפגשו במהלך לימודי משפטים באוניברסיטת פראג וידידותם נמשכה עד למותו של קפקא בהיותו בן 40. ברוד החזיק במרבית היצירות של קפקא, ערך ופירסם אותן, זאת באישור הוריו של קפקא, וחרף בקשתו של קפקא שלא לפרסמן, ואף לשרוף כל מה שיימצא בעזבונו של קפקא: יומנים, כתבי יד, מכתבים, ציורים ועוד- גם כאלו המצויים בידי אחרים.

פרנץ קפקא

ברוד נפטר ב-1968 וציווה את מרבית רכושו, ובו עזבון קפקא, לעוזרתו הנאמנה אילזה אסתר הופה, שהיתה גם מבצעת הצוואה של ברוד. ב-1988 חתמה הופה על צוואה אחרונה ולפיה כל אחת משתי בנותיה ונכדותיה זכאיות לקחת לעצמן 40 מכתבים מתוך העזבון של ברוד ו-30 ספרים. הופה ציוותה כי יתר העזבון של ברוד יימסר לארכיון של האוניברסיטה העברית בגבעת רם או בתל אביב או למוזיאון שילר בגרמניה, בתנאי שייקרא על שמו רחוב בתל אביב או בירושלים.

מספר שנים לאחר מכן תבע היועץ המשפטי לממשלה לאסור על הופה למכור את כתבי היד של עזבון ברוד, וחייב את הופה להפקיד את כתבי היד בספריה של האוניברסיטה העברית בירושלים או בספריה עירונית בתל אביב. היועץ המשפטי טען כי הופה העמידה למכירה פומבית בארץ ובחו"ל את כתבי היד ומכרה חלק מהם. שופט שדן בתיק קבע ב-1973 כי הופה יכולה למכור בחייה את העזבון ולאחר מותה יופקד היתר בארכיון. לאורך השנים הופה מכרה כתבים של קפקא ומכתבים שכתב הסופר סטפן צוויג לברוד.

ב-2008 הגישו בנותיה של הופה תביעה לקיום צוואתה. נציגת היועץ המשפטי לממשלה הודיעה שאינה מתנגדת לקיום הצוואה להוציא את העזבון הספרותי והמוסיקלי של ברוד שינוהל על ידי מנהלי עזבון. הספריה הלאומית הצטרפה להליך וטענה כי ברוד התכוון להעביר את ספרייתו במלואה לספריה זו כדי שתשכון לצד ארכיונו של ד"ר מרטין בובר, ד"ר פליקס ולטש ואישים אחרים מפראג.

השופטת קופלמן פרדו מציינת כי "מחומר הראיות עולה שעזבונו הספרותי היה יקר מאוד ללבו של ברוד המנוח. רצונו היה שספרייתו כולה תיוותר כמקשה אחת, תועבר לגנזך ותוערך כפי שהוערכו ספריותיהם של חבריו". השופטת קובעת כי "ברוד ביקש שעזבונו הספרותי יימסר לאחד הגופים המפורטים בצוואתו בתנאים שתקבע הופה".

חווה הופהצילום: דודו בכר

השופטת קבעה כי העזבון יימסר לארכיון הספריה של האוניברסיטה העברית משום שזה היה הארכיון הראשון בו נקב ברוד בצוואתו ומשום שבמשך שנים ניהלה הופה מו"מ עם האוניברסיטה העברית כדי להפקיד את העזבון שם.

את מנהל העזבון של מקס ברוד ייצגו עוה"ד אהוד סול ויוסי אשכנזי ממשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן. עו"ד מאיר הלר ממשרד א.לנדוי ייצג את הספריה הלאומית בירושלים. עוה"ד אורי צפת ואביגדור פלדמן ייצגו את אוה דורית הופה. עוה"ד שמוליק קסוטו ורמי הדר שימשו כמנהלי העזבון של אילזה אסתר הופה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker