בית המשפט החליט: לפרק את עמותת חזון ישעיה שראשיה הונו את תורמיה

בית המשפט נענה לפניית רשם העמותות ואישר את פירוקה של עמותת חזון ישעיה, שפעלה בניגוד לחוק והונתה את תורמיה ■ רשם העמותות, עו"ד אלון בכר, מאמין שבטווח הארוך יתחזק אמון הציבור בעמותות: "ציבור התורמים והפעילים צריך לדעת שיש לנו כוח אכיפה משמעותי"

אורן מג'ר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורן מג'ר

>> שופט בית המשפט המחוזי בירושלים דוד מינץ הורה באחרונה על פירוקה של עמותת חזון ישעיה, המפעילה רשת הומניטרית לתמיכה בנזקקים, וזאת בשל ניהול פעילות בניגוד לחוק.

העמותה שהוקמה ביוזמתו של אברהם ישראל נוסדה ב-1998 וניהלה רשת בתי תמחוי, פעילות חלוקה של מזון לנזקקים, מרפאות שיניים, בתי ספר, גני ילדים ומרכז להכשרה מקצועית בהיקף שהסתכם ב-2010 ב-40 מיליון שקל, וזכתה באותה שנה לתמיכה של 2 מיליון שקל ממשרד החינוך וכ-250 אלף שקל מעיריית ירושלים.

את בקשת הפירוק, החריגה בעיקר בשל היקף הפעילות המדווחת של העמותה (כ-45 מיליון שקל בשנה) וחומרת החשדות, הגיש ראש רשות התאגידים ורשם העמותות עו"ד אלון בכר.

לדבריו, "קיבלנו את התלונות בנובמבר 2011. התורמים בחו"ל העבירו את התלונה במקביל לרשם העמותות ולמשטרה, שפעלה באופן מיידי ופתחה בחקירה סמויה. בתום חצי שנה של איסוף חומר חסוי פשטה המשטרה על משרדי העמותה, ומאותו רגע ניתן היה לפעול בצורה גלויה. באפריל ביקשנו למנות לעמותה מנהל מיוחד לקראת פירוק.

"תיק מהסוג הזה אינו דבר פשוט נוכח היקף הפעילות, המעורבות של תורמים מחו"ל וחומרת העבירות שבהן חשודים העמותה כארגון ומנהליה באופן אישי. בזכות שיתוף הפעולה עם המשטרה, הטיפול בעמותה במישור דיני העמותות היה מהיר ויעיל", אומר בכר.

בית המשפט מינה את עו"ד חגי אולמן ממשרד יהודה רוה למפרק הזמני של העמותה, אולם העמותה הגישה בקשה לביטול ההחלטה על ידי עו"ד עמירם בוגט, ודיון בעניין התקיים במעמד הצדדים, המפרק, הכנ"ר (כונס הנכסים הרשמי) ובא כוחם של חלק מעובדי העמותה.

הפרשה החלה לפני קרוב לשנה: אז התלוננו במשטרה תורמים לעמותה השוהים בחו"ל, לאחר שחשדו כי העמותה מנפחת את מספר הנזקקים שבהם היא תומכת וכי בעזרת מצג שווא הצליחה לגייס עשרות מיליוני שקלים. התורמים אף שכרו חוקר פרטי שאושש את חשדם.

חקירת המשטרה העלתה כי יש אמת בחשדות. בין היתר עלה כי חברי הוועד המנהל, בהם קשיש בן 88, הוחתמו על דו"חות העמותה במרמה, לא היו מעורבים או בקיאים בהתנהלותה והצביעו באסיפה ללא ידיעה על מה הם מצביעים.

כפי שתואר בבקשת הפירוק, גם התורמים העיקריים שהתלוננו הולכו שולל: נאמר להם במפורש כי איש בעמותה אינו מקבל שכר, הובטח להם שהעמותה אינה מסייעת לאברכים ונמסר כי מדי יום מחולקות 15 אלף מנות לנזקקים, בהם ניצולי שואה וסטודנטים. בפועל הצטמצמה פעילותה לשלושה מוקדים בלבד, והיא סיפקה לכל היותר כ-4,900 מנות ליום. מבדיקת המפרק עולה כי עלות רכישת המזון לפעילות בתי התמחוי וחלוקת המזון לנזקקים צריכה היתה להסתכם ב-3.6 מיליון שקל בשנה בלבד, ולא ב-33.5 מיליון שקל כפי שמדווח בדו"חות הכספיים של העמותה. דו"חות נוספים שנכתבו לבקשת רשם העמותות ובית המשפט חשפו ממצאים חמורים נוספים.

"אי חוקיות קשה וחמורה"

ב-20 בספטמבר פירסם בית המשפט את החלטתו ואישר את פירוק העמותה. הוא קבע כי הרשם עמד בנטל של הוכחת האי חוקיות בפעילות העמותה לאורך שנים, "אי חוקיות קשה וחמורה במידה המצדיקה פגיעה בחופש ההתאגדות ונקיטת האמצעי הדרסטי של פירוק העמותה". עוד נכתב בהחלטה כי "חומר הראיות העלה תמונה מטרידה לפיה העמותה נשלטה ללא מצרים על ידי מר אברהם ישראל, אשר היה הרוח החיה בעמותה, שימש כחבר ועד העמותה ומורשה חתימה לצד אחותו. ידו היתה בכל החלטה הנוגעת לענייני העמותה".

מינץ מציין כי בעוד שהעמותה הציגה את פעילותה העיקרית כחלוקת מזון לנזקקים והפעלת בתי תמחוי, בפועל חלק ניכר מפעילותה עסק בקניית מוצרי מזון ומכירתם לעמותות אחרות במחירים נמוכים. הוא דוחה את טענות העמותה כי אין פסול בפעילות זו מכיוון שהיא אינה עסקית, ומציין כי "על פי הדו"ח בשנים 2009 ו-2010 מכרה העמותה מוצרי מזון לעמותות שונות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים מבלי שציינה זאת בדו"חותיה הכספיים".

עוד קובע בית המשפט כי "הראיות מצביעות גם על פער של מיליוני שקלים בין סכומי הכסף המדווחים כתרומות מחו"ל בדו"חות הכספיים לבין סכומי התרומות כפי שעלה מבדיקת קבלות וחשבוניות ספקים שהוצאו עבור העמותה... מדובר אפוא בהתנהלות בלתי חוקית מתמשכת המהווה חלק דומיננטי מפעילותה של העמותה".

עו"ד אולמן שמונה למפרק העמותה אומר כי יפעל לשמר את פעילותה. לדבריו, תקציב ההפעלה שנקבע יאפשר לשמר את מרבית הפעילויות החוקיות: "עתה נוכל לאתר פתרונות ארוכי טווח שיסייעו לשמור ולקדם את פעילותה החוקית של העמותה לאחר פירוקה, כפי שביקשו התורמים לעמותה וכפי שמצפים הנזקקים לשירותיה".

בפסק הדין מותח השופט מינץ ביקורת על רשם העמותות לשעבר עו"ד עמירם בוגט, שייצג את העמותה: "הם עשו ככל אשר לאל ידם לעשות כדי לסכל את הליך ההבראה והפעלת העמותה במתווה שאושר על ידי בית המשפט", כתב מינץ על ישראל ועל בוגט, שהקשו על העברת מידע הנוגע לכספי העמותה ונכסיה ולא שיתפו פעולה עם רשם העמותות ועם המפרק הזמני. מינץ קובע כי בוגט סירב לשתף פעולה עם רשם העמותות והמפרק הזמני גם בחקירת פריצה מסתורית למשרדי העמותה, בטענה כי המידע חוסה תחת חיסיון עו"ד-לקוח.

אירוע חריג אך לא יחיד

פסק הדין הוא זריקת עידוד חשובה במאמץ של עו"ד בכר ומחלקת רשם העמותות להתמודד עם ריבוי העמותות ומיעוט אמצעי הפיקוח העומדים לרשותם, שגורמים בין היתר לתחושה ציבורית שחלק מהעמותות מתנהלות מתחת לרדאר המשפטי.

יש עמותות נוספות שבבדיקתן נמצאו ממצאים חריגים?

לדברי עו"ד בכר, "בשל היקף הכספים הגדול של העמותה והשילוב של עבירות פליליות, עבירות על חוקי המס ועבירות על חוק העמותות, מדובר באירוע חריג - אך לא יחיד. קיימות עמותות נוספות שקיבלו בעת האחרונה התראה לפני פירוק, מסיבות שונות של כשלים בהתנהלותן. עמותות אחרות מצויות בבדיקה של חוקרים מטעמנו. צריך לזכור כי במאגר רשם העמותות רשומות כ-33 אלף עמותות, שרובן משרתות באמונה את הציבור. בסך הכל ב-2011 הגשנו כ-70 בקשות פירוק כנגד עמותות, אם בשל סיבות פיננסיות ואם מסיבות אחרות, והשנה הוגשו עד עתה כ-40 בקשות כאלה. בחלק מהמקרים אנחנו מצליחים להבריא את העמותה, במקרים אחרים נותן בית המשפט צו פירוק קבוע ופעילותה מופסקת או מועברת לעמותה תקינה".

יש בידי רשם העמותות די כלים כדי למגר את התופעה?

"השנה הקמנו מחלקת אכיפה ובקרה רשותית שמטפלת בכל התאגידים המפוקחים על ידי יחידות הרשות השונות, והבקשה הזו טופלה במחלקת אכיפה חדשה זו. במחלקה זו מתרכז כוח אדם מתאים, היא מקצועית ויכולה לטפל בעמותות שהתגלו בהן ליקויים חמורים, בצורה מהירה, יעילה ומקצועית.

"הקמת המחלקה מצטרפת לשינוי המהותי שערכנו באופן הטיפול בעמותות כשהקמנו חטיבות ייעודיות, המטפלות בקבוצות מוגדרות של עמותות ומתמחות בצרכים ובאפיונים המיוחדים שלהן (ספורט, חינוך, בריאות וכדומה). השילוב הזה מאפשר לנו לשפר את השירות לעמותות ולציבור, ולייצר כוח אכיפה משמעותי המגביר את אמון הציבור בעמותות".

לדעתך הפרשה פוגעת באמון הציבור בעמותות החברתיות או מחזקת אותו?

"יש הרבה ארגונים שעושים דברים מצוינים. הם הרוב. נכון שהמקרים הבעייתיים מעלים את החשד בציבור, וללא ספק התדמית הציבורית של התחום צריכה להשתפר. בטווח הקצר יכול להיות שהציבור יראה כותרת בעיתון וזה יגביר את החשד, אבל בטווח הבינוני והארוך החשיפה תחזק את אמון הציבור בכך שיש מי שדואג לטוהר המידות בארגונים אלה. ציבור התורמים, הפעילים בעמותות והציבור הרחב צריכים לדעת שאנחנו הכתובת לתלונות, וכאשר מגיע אלינו מידע אנחנו יודעים מה לעשות אתו".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום