"נפעל נגד הפעילות העסקית של ארגוני הפשע; גם אינסטלטורים ומורים פרטיים על הכוונת" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"נפעל נגד הפעילות העסקית של ארגוני הפשע; גם אינסטלטורים ומורים פרטיים על הכוונת"

מנהל רשות המסים, דורון ארבלי, בראיון ל-TheMarker על המלחמה בהון השחור: "מחאה ציבורית זה לא רק קוטג'; הציבור חייב לדווח לנו על הונאות" ■ "קיבלנו מכמה מדינות פרטים על חשבונות בנק של ישראלים בחו"ל"

175תגובות

>> דורון ארבלי קיבל לידיו את המשימה למלא את קופת המדינה בשנה קשה במיוחד - שבה הפעילות במשק חווה האטה, וגביית המסים מפגרת אחר היעדים שקבעה הממשלה. אבל ארבלי, העומד בראש רשות המסים מסוף אוקטובר 2011, אינו מתכוון לתת למצב הכלכלי להפריע לו לעמוד ביעדי הגבייה.

ארבלי נחוש כי הוא ועובדי רשות המסים, יותר מ-6,000 במספר, יעמדו במשימה. "למרות המשבר הכלכלי, למרות הירידה במחזורים של החברות במגזר העסקי ולמרות ירידת הרווחיות - נעמוד ביעד גביית המסים ל-2012", הוא אומר.

אבישג שאר־ישוב

בראיון הראשון שלו מאז נכנס לתפקיד, הוא מסביר כי כדי לעמוד ביעד הגבייה ל-2012, שנקבע על 221 מיליארד שקל (לאחר שהופחת מ-232.3 מיליארד שקל), רשות המסים תרחיב את גביית המס מהכלכלה השחורה בישראל. בניגוד לכל קודמיו בתפקיד, ארבלי אף מוכן לגלות את הערכותיו על היקף ההון השחור בישראל. להערכתו, הפעילות הכלכלית השחורה במשק מסתכמת ב-40 מיליארד שקל בשנה.

בסוף אוגוסט, כמו בסוף יולי, פיגרה רשות המסים אחר יעד הגבייה המעודכן ל-2012 ב-2.8 מיליארד שקל.

האם תעמדו ביעד, או שהפיגור יגדל?

"זו שאלה קשה", אומר ארבלי, שלרשות שהוא עומד בראשה יש יעדים חודשיים, שלא פורסמו מעולם. "אנחנו מפגרים ב-2.8 מיליארד שקל כבר כמעט ארבעה חודשים. אנחנו עושים את כל המאמצים כדי לעמוד ביעד - אף שאנחנו חיים במשבר כלכלי, ונרשמת ירידה ברווחיות של ענפים מרכזיים, כמו תקשורת, קמעונות, נדל"ן (כעת יש מעט התאוששות), שוק ההון, בנקים וביטוח. אלה שחקנים גדולים, והירידה ברווחים שלהם משליכה על הכנסות המדינה. ברור שמה שקורה בחו"ל משפיע על המצב בישראל. אנשים קונים פחות. הם מפנים כספים לאפיקים אחרים, כדי להיות מוכנים לימים טובים פחות. אני רואה מה קורה בתשלומי המקדמות". ארבלי מתכוון לכך שנוכח המצב והאווירה במשק, עסקים מעבירים מקדמות קטנות יותר לרשות המסים או מפסיקים להעביר מקדמות.

"עמידה ביעד אינה דבר של מה בכך", הוא מוסיף. "אנחנו עושים הרבה פעולות נוספות, אחרות, כדי להשלים את הפערים. בין השאר אנחנו מקצרים את לוח הזמנים להחזר החובות הגדולים לרשות המסים - חובות שאין עליהם מחלוקת, חובות של עסקיים חיים. אנחנו מפעילים יותר אמצעים לגביית חובות. בין השאר, אנחנו משתפים פעולה עם רשויות אחרות, למשל רשות האכיפה והגבייה (שמה החדש של ההוצאה לפועל, יחידת סמך במשרד המשפטים, שהוקמה ב-2009; מ"ב). כמו כן, אנחנו מבצעים שורה של מבצעים בכל רחבי המדינה, גם כדי לגבות מס ממי שמנסים להשתמט וגם כדי להגביר את ההרתעה. אחד האמצעים שבו אנחנו משתמשים הוא החרמת רכב. כל מבצע של רשות המסים מתחיל בהחרמת כלי רכב. מצאנו שהישראלי קשור מאוד למכונית שלו. הוא עושה כל מאמץ לשלם את חובו לרשות המסים כדי לקבל את כלי הרכב שלו בחזרה. אני מאמין כי בעבודה קשה נעמוד ביעד הגבייה ל-2012".

ומהו יעד הגבייה המתוכנן בתקציב המדינה ל-2013?

"238-239 מיליארד שקל".

זהו יעד שאפתני. היעד המקורי ל-2012 היה 232.3 מיליארד שקל, והוא הורד ל-221 מיליארד בתחילת השנה, נוכח הציפייה שרשות המסים תתקשה לעמוד בו.

"זהו היעד, ונעשה כל מאמץ כדי לעמוד בו. צריך להביא בחשבון את הצמיחה ב-2013 (3.4%, לפי תחזית משרד האוצר; מ"ב), את האינפלציה הצפויה ואת שינויי החקיקה שהתקבלו באחרונה בממשלה".

כשארבלי מדבר על שינויי החקיקה, הוא מתכוון לתוכנית העלאות מסים שאישרה הממשלה ואישרה גם הכנסת באחרונה, ואמורה להגדיל את הגבייה ב-2013 ב-14.4 מיליארד שקל, בעיקר באמצעות הכבדת נטל המס על הציבור על ידי העלאת המע"מ, שכבר בוצעה בתחילת ספטמבר, העלאת מס ההכנסה ב-1% למשתכרים יותר מהממוצע (כ-14 אלף שקל בחודש) וב-2% למשתכרים יותר מ-67 אלף שקל בחודש, וכן הקדמת מס המעסיקים בסך 0.6% בשנה, שיוחל בינואר 2013 במקום בינואר 2014. כמו כן, גביית המס תגדל באמצעות גביית מסים מתוך הרווחים הכלואים ובאמצעות טיפול בהון השחור.

"יש נורמה שלפיה לגיטימי להעלים מס"

שר האוצר מינה אותך בפברואר לעמוד בראש הוועדה למלחמה בתכנוני המס ובהון השחור. מה אתם ממליצים?

"הוועדה הוקמה בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. אנחנו ברשות המסים נחושים מאוד בנושא המלחמה בהון השחור. אנחנו נלחמים בו ונילחם ללא פשרות. עבודת הוועדה על סף סיום, כאשר בין היתר יהיו שינויי חקיקה. כך למשל, הוחלט כי עסקים יוכלו לשלם מע"מ במזומן עד 10,000 שקל, במקום 20 אלף שקל כיום, מכיוון שעסקים שמשתמשים בכסף שחור מעדיפים לשלם במזומן; סוכם לאחר מאבק של שנים על קיזוז חובות לרשות המסים עם רשויות מדינה אחרות (למשל, אם לאדם החייב למס הכנסה מגיעים כספים, למשל מביטוח לאומי, הם יקוזזו מעתה עם החוב); והוחלט לתגבר את כוח העובדים ברשות המסים ב-750 איש (מצבת העובדים ברשות המסים הוגדלה ב-14%; מ"ב). בקרוב תוספת הכוח הגדולה הזאת תסיים את הקורסים של הרשות ותצטרף לכוח האדם הפעיל שלנו. זו תוספת כוח משמעותית".

וכיצד תילחמו בתכנוני המס האגרסיביים?

"80% מההון השחור נמצאים בתכנוני המס האגרסיביים. 20% הנותרים נמצאים בעסקים הקטנים - כמו מסעדות, אינסטלטורים, מורים פרטיים ורופאים. אנחנו מתמודדים גם עם התכנונים האגרסיביים וגם עם התכנונים האחרים. הבעיה של העלמות המס של העסקים הקטנים - של נהגי המוניות, של החשמלאים, של תשלום עם קבלה או בלי קבלה - היא שהם יוצרים את האווירה הרעה, את הנורמה שהעלמת מס היא לגיטימית. לא במקרה יצאנו במסע הסברה שאומר, 'אם כולם ישלמו מס כחוק, כולם ישלמו פחות'. כדי להתמודד עם תכנוני המס האגרסיביים אנחנו זקוקים לכוח אדם מקצועי מעולה - רואי חשבון, עורכי דין, כלכלנים".

איך נלחמים בהון השחור?

"נלחמים ב-80% וגם ב-20%. שתי המלחמות שונות. כדי להילחם ב-20% צריכים להיות בשטח. אנחנו מסתובבים, בניגוד למה שאומרים וכותבים, גם במאה שערים וגם בקלנסווה. אנחנו נמצאים בכל המדינה. זה חשוב לאווירה, זה חשוב גם לתחושה הטובה של הציבור שכן משלם מסים כחוק. אבל שם לא הכסף הגדול: הוא נמצא ב-80% במלחמה בתכנוני המס האגרסיביים, במלחמה בארגוני הפשיעה. במלחמה בתכנוני המס צריכים, כדי שנצליח, להבטיח שפקודת המס תהיה לצדך, וגם האנשים הטובים יהיו לצדך".

במלחמה בארגוני הפשיעה, אומר ארבלי, רשות המסים נמצאת במרכז התמונה, "עם המשטרה וגורמי אכיפה אחרים. רוב הכסף של ארגוני הפשיעה נמצא בפעילות עסקית ולא בפעילות עבריינית. אנחנו נמצאים בכל צח"מ (צוות חקירה מיוחד של המשטרה), כולל בנושאי קניין רוחני (ארגוני הפשע מביאים, למשל, מכולות של מוצרים מזויפים), כולל בנושא החשבוניות הפיקטיביות.

"את תכנוני המס אנחנו בודקים במסגרת השומות. לשמחתי, האוצר הבין, בניגוד לבעבר, שכדי להילחם בהון השחור צריכים תוספות בשלושה דברים - בכוח אדם, וכבר דיברנו על התוספת של 750 איש, בשכר ובשופטי מס".

"מהלכים להעצמת העובדים"

עובדי רשות המסים הם מהיחידים בשירות הציבורי שקיבלו באחרונה תוספות שכר בלי שביתה. איך עשיתם את זה?

"באחרונה נחתם הסכם ביניים של שכר קיבוצי חדש לעובדי רשות המסים במעמד נציגי משרד האוצר וההסתדרות. ההסכם מעניק תוספת שכר פנסיונית של 475 שקל לכל עובדי רשות המסים, ומגזרים שמוגדרים כייחודיים יקבלו עוד תוספת של 250 שקל. ההסכם הוגדר על ידי החותמים עליו כהסכם ביניים - מהלך ראשון בתהליך שיפור השכר של עובדי רשות המסים. הוא משקף את הייחודיות שבעבודת הרשות על זרועותיה השונים (מכס ומע"מ, מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ושירות עיבודים ממוכן). בעקבות הסכם הביניים אמור לבוא הסכם שכר מקיף וחדשני לרשות המסים, שאמור לתת מענה הולם לדרישות העובדים. לא ברור מתי ההסכם זה ייחתם.

"בימים אלה של גזירות וקיצוצים, יחד עם בעיות תקציביות אחרות, מצאו לנכון שר האוצר וסגנו לחזק את רשות המסים. זהו מסר חד וברור. עם הטבות נוספות ושינויי תקינה, שאותם מובילה הנהלת רשות המסים, מהווה ההסכם המשך למהלכים להעצמת העובדים.

"הסכם הביניים בא בהמשך לתוספת של 1,000 שקל שקיבלו עובדי רשות המסים לפני כמה חודשים. הרבה מגזרים במשק היו שמחים לחתום על התוספות האלה. הוא נותן רוח גבית חזקה לעובדי רשות המסים. כשמכפילים את הסכום שכל עובד מקבל ב-6,000 עובדי רשות המסים, רואים שמדובר בהוצאה נכבדה לאוצר".

6,300 תיקים פתוחים

איך אתם מטפלים בבעיית בתי המשפט?

"יש לי 6,300 תיקים בבתי המשפט", מספר ארבלי, ואומר כי הם עוסקים במסים בסכום מצטבר של 6 מיליארד שקל. לדבריו, אם סכום זה היה נגבה במלואו, היתה המדינה יכולה להוריד את שיעור המע"מ ב-1.5%. "מספיק שאראה מסכום זה 20%, וייפתרו לי הרבה בעיות", הוא מוסיף. "ישבתי עם מנהל בתי המשפט וסיכמנו כי יותר שופטים ישפטו בתיקי מסים. בנינו תוכנית הדרכה ייחודית לשופטים בנושאי מס הכנסה ומע"מ. אני מקווה שגם במשרד המשפטים ובפרקליטות מבינים את הצורך בזירוז השפיטה".

קיבלתם כוח אדם, כסף ויותר שופטים. בכך נפתרו בעיותכם?

"המסר העיקרי בנושא ההון השחור הוא כי גם אם אקבל 2,000 עובדים נוספים לא אוכל להציב חוקר ליד כל מפעל ועסק. גם הציבור חייב לעזור. מחאה ציבורית זה לא רק מחיר הקוטג'. הציבור חייב לדווח לנו על הונאות. צריך להילחם בתופעה של אי-מתן חשבונית מס אצל נותני השירותים. נטל המס בישראל הוא לא מהגבוהים בעולם. העלמות המס הן כן מהגבוהות בעולם, וזה פוגע בקופת המדינה ובכיס של כל אזרח. כולם מעדיפים לשלם פחות מס, לשלם בלי חשבונית, אבל יש חוק בישראל. יש משבר כלכלי בעולם, מדינות קורסות - וכאן דווקא יש כסף, אבל אנשים מעדיפים להעלים מס.

"במבצעים שאנחנו עורכים אנחנו מגלים תופעות מדהימות, כמו עסקים גלויים שפעילים יותר מ-15 שנה מבלי להיות רשומים במערכת המס. מתוך 120 מורי נהיגה שבדקנו באחרונה באופן מקרי, ל-50 פסלנו ספרים וב-30 מקרים נוספים מצאנו ליקויים, כלומר הם לא רשמו הכנסות. זה יכול להטריף אותך. אתה הרי לא יכול להיות בכל מקום. צריך ליצור הרתעה, אבל בלי מודעות ועזרה ציבורית זה יהיה קשה".

עוזרים לחברת החשמל

המצוקה הכלכלית משפיעה על השיקולים של רשות המסים?

"בוודאי. אנחנו עוזרים מאוד, למשל לחברת החשמל, שנקלעה לקשיים, בפריסת חובות. אותם דברים נכונים גם לגבי חברות גדולות אחרות וחברות קטנות. אנחנו מתחשבים במצוקה של מי שנקלעו לקשיים".

אנשי הרשות הם עדיין "ראש קטן", ומפחדים לקבל החלטות?

"אני וראשי הנהלת רשות המסים עוברים בכל פקידי השומה והפורומים של הרשות וחוזרים ואומרים לעובדים כי יש להם גיבוי מלא בהנעת הגלגלים ובקבלת ההחלטות. עובדי רשות המסים הם ראש גדול".

רבים מפקפקים ביכולתכם לגבות 3 מיליארד שקל מהרווחים הכלואים של החברות הגדולות ב-2013, כפי שהתחייבתם.

"אם החקיקה להקלת נטל המס על החברות הכלואות תעבור כפי שהצגנו אותה לוועדת הכספים של הכנסת באחרונה, נגייס את הסכום הזה ואולי יותר. עם כמה מהחברות כבר דיברנו. אני אופטימי. אם לא היינו משנים את החקיקה, אם לא היינו מפחיתים בצורה משמעותית את המס המוטל על חברות אלה, לא היינו רואים את הכסף הזה לעולם. עד כה על סכום של כ120- מיליארד שקל שולם מס בגובה של 600 מיליון שקל. סכום אפסי כמעט. שני עשורים הכסף הזה שוכב. הייתי בוועדת הכספים; כשמציגים את העובדות ושמים את המספרים על השולחן, ההתנגדות למהלך הרשות יורדת".

נראה שהתנהלות משרד האוצר בסוגיית הרווחים הכלואים מעדיפה את הטווח הקצר, שבו אפשר אולי לגבות כמה מיליארדי שקלים בודדים, על פני הטווח הארוך. רבים טוענים כי אם המדינה תמתין בסבלנות, היא תגבה על הרווחים הכלואים מס גבוה בהרבה, כשהחברות שצברו אותם יהיו מעוניינות להשתמש ברווחים הצבורים. בנוסף, המדינה מנהלת משפטים, למשל מול טבע ואמדוקס, לאחר שהשקיעו רווחים כלואים בחו"ל - מה שמנוגד להתחייבויותיהן, לטענת המדינה. למה שלא תמתינו לתוצאות המשפטים האלה? הרי ניצחון בהם יאפשר להחיל את התקדים שייווצר על חברות נוספות ולגבות מהן יותר מס.

"ואם נפסיד במשפטים האלה?" משיב ארבלי. דעתו של ארבלי - שדומה לדעתו של שר האוצר, יובל שטייניץ, אך מנוגדת לזאת של בכירים מסוימים במשרד האוצר - היא כי במצב שנוצר, או שהמדינה תגבה מיליארדי שקלים בודדים כמס על הרווחים הכלואים, או שלא תגבה מהם דבר.

בתקציב 2013 התחייבתם להביא לקופת המדינה 2 מיליארד שקל מהעמקת הגבייה, מההון השחור. זו הבטחה אמיתית?

"אם נקבל את כל הסמכויות שביקשנו, נגבה את הסכום הזה ואף יותר". לדברי ארבלי, "החובות לרשות המסים עצומים - 100 מיליארד שקל, מהם 30 מיליארד שקל מעוסקים פעילים. אם נהיה פעילים, אם נקבל סמכויות, אם נגבה יותר מ-10% מהסכום הזה, יהיו לנו בקופה יותר מ-3 מיליארד שקל".

ועדה נוספת שבראשה עומד ארבלי היא ועדה שהקים שר האוצר, בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג, בעניין "חברות הארנק" - חברות שמקימים שכירים ועצמאים אמידים כדי לקבל את שכרם דרכן, כתשלום בגין שירותים שהחברות מעניקות לכאורה, במקום לקבלו כמשכורת. הסדר זה מאפשר להם לשלם פחות מסים, בייחוד דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

"אנחנו עדיין לא בשלב המסקנות", אומר ארבלי על עבודתה של ועדה זו. "התגבשו בוועדה שני מודלים שונים לפתרון הבעיה. בקרוב נשמע את המייצגים (לשכת עורכי הדין, רואי החשבון ומנהלי החשבונות), נשמע גופים עסקיים גדולים, נדון ונחליט. מדובר בהרבה מאוד חברות, וכל מהלך שנבצע, כולל שינויי הגדרה, יזיז הרבה גופים מתחום לתחום בנושאי מס".

אתם עוקבים אחרי שוק ההון, אחרי התספורות, אחרי חברות שנקלעות לקשיים. הן משלמות לכם מס כחוק?

"יש ברשות המסים יחידות של כינוסים ופירוקים שעוקבות כל הזמן אחרי חברות שנקלעו לקשיים. איפה שצריך, האנשים שלנו מצטרפים להליכים, ואיפה שצריך הם מובילים את ההליכים. אנחנו שם כל הזמן".

הסכם היסטורי עם ארה"ב

לפני כמה חודשים יזמתם מבצע שקרא לישראלים שיש להם נכסים והכנסות בחו"ל לדווח לכם, תמורת יחס מועדף מצדכם. המבצע עומד להסתיים אחרי יום כיפור, ב-27 בספטמבר.

"אמרנו גם כי לאחר המועד שנקבע לא יינתנו כל הקלות נוספות, ורשות המסים תפעל נגד מי שלא ניצל את חלון ההזדמנויות המיוחד שניתן לו בכל הסמכויות הפליליות והאזרחיות הנתונות בידיה - וכך גם נעשה. כעת אנחנו מנהלים דיונים מתקדמים מול רשות המס של ארה"ב, שפנתה לבנקים בכל העולם, גם בישראל, וביקשה מידע מלא על החשבונות שהם מנהלים של אזרחים אמריקאים".

הפנייה האמריקאית נעשתה לאחר שב-2010 נחקק בקונגרס חוק המכונה The Foreign Account Tax Compliance Act (FATCA), הקובע כי על גופים פיננסיים שאינם אמריקאיים לדווח לשלטונות המס בארה"ב על חשבונות שמנוהלים אצלם ושייכים למי שחייב בדיווח לשלטונות המס בארה"ב. החוק כולל במעגל החייבים בדיווח גם אזרחים אמריקאים שאינם מתגוררים בארה"ב, למשל תושבי ישראל, ויישויות שבהן לנישומים אמריקאים יש החזקה מהותית.

FATCA קובע כי על הגופים הפיננסיים הזרים להתקשר בהסכם מיוחד עם רשות המסים האמריקאית לא יאוחר מסוף יוני 2013. על פי ההסכם, יתחייב הגוף הפיננסי לבצע בדיקת נאותות לבעלי חשבונות, ולהעביר לרשות המסים האמריקאית אחת לשנה מידע אודות חשבונות שזוהו כ"אמריקאים". כמו כן, יתחייב הגוף הפיננסי להעביר מידע בדבר מספר וסך ערך החשבונות של בעלי חשבונות אשר סירבו לשתף פעולה ("סרבנים"). בנוסף, יתחייבו הגופים הפיננסיים לנכות במקור עבור רשות המסים האמריקאית 30% מכל תשלום ממקור הכנסה אמריקאי שמועבר אליהם מאנשים שלא מצייתים להוראות FATCA, הן מגופים פיננסיים והן מבעלי חשבונות.

"היתה אפשרות שהאמריקאים יעבדו ישירות מול הבנקים הישראליים או מול רשות המסים. גם הבנקים בישראל העדיפו שהרשות האמריקאית תעבוד מול רשות המסים הישראלית, וכך זה אכן פועל. הבקשה האמריקאית מחייבת שינוי חקיקה בישראל, שתתבצע בקרוב. בתמורה למידע שהאמריקאים יקבלו מהבנקים שלנו, אני אקבל מהבנקים האמריקאיים מידע מלא על חשבונות הבנק בארה"ב של אזרחים ישראלים - כך שלאלה עלולה להיות בבעיה עם רשות המסים בישראל, אם הם לא דיווחו לה על נכסים והכנסות. אנחנו בונים את הפלטפורמה להעברת הפרטים יחד עם האמריקאים ויחד עם משרד המשפטים שלנו. למהלך הזה יהיו השלכות על הרבה מאוד ישראלים.

"אנחנו פועלים בנושא הזה גם מול מדינות נוספות, כמו מדינות האיחוד האירופי, שווייץ, אוסטרליה וקנדה. יש מדינות שקיבלנו מהן כבר דיסק עם כל הפרטים על חשבונות ישראליים, בלי הדדיות, אבל לא עשינו עם המידע הזה בינתיים הרבה. אחרי יום כיפור נתחיל לפעול. לאותם אנשים שלא ניצלו את ההזדמנות שנתנו תהיה בעיה. הם יהיו חשופים להליך פלילי, לקנסות ולריביות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#