דו"ח: ישראל לא חוקרת מקרי שוחד בעסקות בינלאומיות

לפני שלוש שנים חתמה ישראל על האמנה הבינלאומית למניעת שוחד, אך היא אינה פותחת תיקי חקירה נגד חברות ישראליות ■ עמותת שקיפות: "משרד המשפטים הטמיע את החקיקה, אך המשטרה ופרקליטות המדינה אינן אוכפות את החוק"

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים2
אורה קורן

>> ישראל מדורגת במקום 34 מתוך 37 מדינות בדו"ח 2012 הבוחן את אכיפת האמנה הבינלאומית למניעת שוחד בעסקות בינלאומיות. שלוש שנים לאחר שחתמה על האמנה למניעת שוחד בינלאומי, ישראל מדורגת עם שבע מדינות נוספות בקטגוריה של אפס ביצועי אכיפה, שעיקרם פתיחת תיקי חקירה נגד חברות שמשחדות גורמים זרים בחו"ל לקידום עסקיהן.

המשמעות היא שישראל לא פתחה באף חקירה עד כה - מצב המעיד על בעיית אכיפה מצד גורמים ממשלתיים. הדו"ח גובש על ידי עמותת שקיפות בינלאומית (אינטרנשיונל טרנספרנסי), המפרסמת גם את מדד השחיתות העולמי (בתיאום עם OECD).

שוחד
צילום: סי די בנק

לצורך השוואה, ב-2011 עלה ב-144 המספר הכולל של מקרי שוחד שנחקרו והובילו לכתבי אישום, קנסות ואף מאסרים. מספר התביעות עלה מ-564 מקרים בסוף 2010, ל-708 מקרים בסוף 2011. בנוסף, מתנהלות כיום 286 חקירות נוספות. על פי נתוני OECD, ב-2011, בעקבות האמנה, 66 אנשים נשלחו למאסר וסנקציות הוטלו על יותר מ-250 אנשים פרטיים וכ-100 חברות.

"בישראל אין חקירות או תיקים שנפתחו ב-2011", קבע הדו"ח, שציין כי משטרת ישראל אמנם היתה מעורבת בחקירת מקרה שוחד בארה"ב, אולם התיק נסגר על ידי הרשויות האמריקאיות. הדו"ח הזכיר פרסומים על פרשיות שוחד לכאורה שנחקרו בהודו נגד חברות ביטחוניות ישראליות, בהן תעש, שהכחישו מעורבות בשוחד, אולם ציין כי אף אחת מהחקירות לא הובילה להגשת כתבי אישום בישראל, ככל הנראה משום שמתן השוחד התבצע לכאורה לפני שנכנס החוק לתוקפו בישראל. הודו הכניסה את תעש לרשימת החברות שההתקשרות איתן אסורה לעשר שנים, ותעש הודיעה שתערער על ההחלטה.

עוד הזכיר הדו"ח כי ב-2010 דרש משרד הביטחון מיצואניות ביטחוניות לחתום על התחייבות לאי מתן שוחד בחו"ל, ודרש מהן לאמץ וליישם תוכניות למאבק בשוחד עד 31 בדצמבר 2011, כתנאי מוקדם לקבלת רישיונות לשיווק וליצוא. משרד הביטחון דיווח כי יותר מ-80% מיצואנים אלה התחייבו ליישום את התוכניות.

"כנראה שבישראל אין שוחד"

בראש הדירוג נמצאת ארה"ב המטפלת ב-257 תיקי שוחד לכאורה. אחריה גרמניה עם 176 תיקים, בריטניה, איטליה, שווייץ, דנמרק ונורווגיה עם עשרות תיקים כל אחת. המדינות תויגו בקבוצת האכיפה הפעילה, והן אחראיות ל-28% מהיצוא העולמי. אחריהן נמצאת קבוצת מדינות שבהן האכיפה מתונה, ובהן יפאן, צרפת, והולנד. שתי הקבוצות בתחתית הדירוג כוללות מדינות בעלות אכיפה מועטה, ובהן מקסיקו, ברזיל וטורקיה , ומדינות ללא אכיפה, בהן ישראל.

"משרד המשפטים הטמיע חקיקה, החמיר בענישה ועורך כנסי הסברה, אולם המשטרה ופרקליטות המדינה אינן אוכפות את החוק ואינן פותחות תיקי חקירה", אמרה גליה שגיא, מנהלת הסניף הישראלי של עמותת שקיפות בינלאומית. "על כך כבר אמר בציניות לפני שנה מזכ"ל OECD, כי ישראל היא כנראה מדינה מצוינת שאין בה שוחד".

לדבריה, "משטרת ישראל טוענת שפעמים רבות אין שיתוף פעולה מצד הגורמים הנוגעים בדבר בחו"ל, אולם מאחר שבעולם מתנהלים מאות תיקי חקירה, כנראה שיש כבר מנגנון שיתוף פעולה. אני שומעת טענות שזה רחוק מהבית ולכן לא ממש נוגע לנו, ושאחרת אי אפשר לעשות עסקים בחו"ל. התשובה שלי היא שמה שרחוק יגיע לפה, כי זו תרבות ארגונית".

לטענת שגיא יש לחדד את המסר כי האחריות במקרה של שוחד היא גם על הדירקטורים בחברות, גם אם בפועל השוחד ניתן על ידי סוכן שאינו עובד החברה המשחדת. "המדינות החזקות מבינות שעליהן להילחם בשוחד בעסקות בינלאומיות. גם אם האכיפה בישראל מתמהמהת, הרכבת כבר דוהרת במדינות רבות שאיתן יש לישראל קשרי מסחר ", הוסיפה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker