ביהמ"ש: הירשזון העניק לבניו קרקע בניסיון להבריח נכסים

לפני שלוש שנים הורשע שר האוצר לשעבר בגניבת מיליוני שקלים מהסתדרות העובדים הלאומית ■ בסמוך להגשת כתב האישום נגדו העביר הירשזון במתנה לבניו 1.2 דונמים בשכונה יוקרתית ■ השופט: "חשד ממשי שהמתנה נועדה אך ורק כדי להבריח נכסים מהנושים"

הילה רז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים6

>> עסקת המתנה, שבמסגרתה העניק אברהם הירשזון שלוש חלקות קרקע בשכונת תל השומר ברמת גן לבניו, היתה עסקה פיקטיבית שנועדה להבריח נכסים מנושים של הירשזון האב - כך קבע באחרונה שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חיים טובי. השופט קבע כי שלושת בניו של הירשזון אינם בעלי זכויות בקרקע, והפך את צו העיקול שהוטל על הקרקע לטובת הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל) לקבוע.

הירשזון ביציאתו לחופשה מהכלא, בשנה שעברהצילום: ירון קמינסקי

שלושת הבנים, עופר, אלרואי וברק, קיבלו במתנה מאביהם קרקע הנמצאת במתחם "המשולש הגדול" בשכונת תל השומר, בסמוך להגשת כתב האישום נגד הירשזון. לפני שהירשזון השלים את רישום המתנה שהעניק להם, אך לאחר שרשם הערת אזהרה בטאבו לטובתם, הטילה קרן ביטוח לעובדים וקרן הפנסיה של הע"ל עיקול על זכויותיו בקרקע, במסגרת תביעה שהגישה נגדו. שלושת הבנים עתרו לבית המשפט שיצהיר כי הם הבעלים הבלעדיים של הקרקע. בספטמבר 2008 חתמו הירשזון ובניו על תצהירים, שלפיהם העביר הירשזון לבניו את הקרקע במתנה. העסקה דווחה לשלטונות המס בינואר 2009, אך מס הרכישה בגינה לא שולם והקרקע לא הועברה על שם הבנים. באוקטובר 2009, שנה לאחר חתימת התצהירים, נרשמה הערת אזהרה בטאבו.

כתב האישום הוגש ביוני 2008 וייחס להירשזון גניבת מיליוני שקלים מהע"ל. ביוני 2009 הורשע בגניבה, ובעקבות הרשעתו נגזרו עליו חמש שנים וארבעה חודשי מאסר. באוקטובר הגישה הע"ל תביעה בסך 190 מיליון שקל נגד הירשזון ונתבעים נוספים, בשל נזקים שנגרמו לה עקב התנהלותו של הירשזון כנושא משרה.

החלקות שהעניק הירשזון לבניו הן שלוש יחידות קרקע בנות 400 מ"ר כל אחת במתחם, שהיו שייכות להירשזון. החלקות נרכשו ב-1991, וייעודן באותה עת היה לחקלאות. ב-1996 שונה הייעוד למגורים. על הקרקע רובצת משכנתא מ-1996 לטובת חברת הביטוח מגדל. בניו של הירשזון טענו בתביעה שהגישו לרישום הקרקע על שמם כי עסקת המתנה היתה אמיתית וכנה, ולא היה לה דבר עם ההליכים המשפטיים - הפלילי והאזרחי - שננקטו נגדו.

לטענת הבנים, האב קנה את שלושת החלקות כדי להעניק להם אותן בבוא העת, כדי שיבנו עליהן את ביתם. הע"ל טענה באמצעות עורכי הדין ארנון שגב רונן בוך כי עסקת המתנה היתה חוזה למראית עין, שנועד להברחת נכסיו של הירשזון מנושיו, ומדובר בעסקה פיקטיבית שנועדה לסכל את העיקול.

השופט טובי קבע כי "רישומה של הערת האזהרה בסמוך לאחר התביעה הכספית מלמד, כנטען על ידי הע"ל, על היעדר תום לב וכי זו נועדה למנוע מהע"ל להטיל עיקול על הקרקע".

השופט קבע כי הירשזון לא ביצע פעולות רבות שמעידות על רצונו להעניק את המתנה, כמו עריכת הסכם שדן בפרטי העברת המתנה, חתימה על ייפוי כוח בלתי חוזר, רישום העסקה בטאבו ועוד. השופט מבהיר כי "סמיכות הזמנים שבין עסקת המתנה לבין הגשת כתב האישום מצביעים בעליל, בהיעדר הסבר אחר המניח את הדעת, כי הענקת המקרקעין לבנים במתנה ב-2008 דווקא נעשתה בגין ובעקבות הגשת כתב האישום".

בהמשך מוסיף השופט כי "הגורם המכונן לביצוע עסקת המתנה במועד שבו בוצעה היה הידיעה בדבר האפשרות שתונח על הקרקע ידם הארוכה של נפגעי העבירות הכלכליות שבהן הואשם הירשזון". השופט מציין כי "העברת הקרקע במתנה לילדיו דווקא בזמן שבו שרוי הירשזון בהתמוטטות כלכלית, יש בה כדי לבסס החשד הממשי שהסכם המתנה נועד אך ורק כדי להבריח נכסיו מנושים פוטנציאליים".

השופט הכריע כי מדובר בעסקה למראית עין, שדינה להתבטל: "לא שוכנעתי כי כוונתם האמיתית של הצדדים היתה להעביר את הזכויות במקרקעין לבנים. לבד מדיווח מאוחר של העסקה לרשויות המס, לא שולמו המסים הנדרשים, לא נתקבלו אישורים כלשהם לרישום העסקה בפנקסי המקרקעין ואף לא נתקבל הסבר מפי הבנים לעיכוב הרב ברישום עסקת המתנה בלישכת רישום המקרקעין, כמו גם ברישומה המאוחר של הערת האזהרה".

בהתחשב במצבם הכלכלי של בניו של הירשזון, השופט לא פסק עליהם לשלם הוצאות משפט.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker