לא תאמינו מי התנגד לחוק שייעל את התביעה הפלילית - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא תאמינו מי התנגד לחוק שייעל את התביעה הפלילית

12 שנה לקח לחוקק את השינוי המהפכני בתביעה הפלילית, וזה קרה בלי שהרגשתם ■ ביוזמה כמעט פרטית של הפרופ' למשפטים אורן גזל-אייל, הוסמכה התביעה לסגור תיקים ללא משפט כנגד קנס או פיצוי של 14 אלף שקל ■ היועץ וינשטיין כפה על המשטרה להסכים לרפורמה

11תגובות

>> בין שלל החוקים שהתקבלו עם סיום המושב בשבוע שעבר, אישרה הכנסת את אחת הרפורמות החשובות ביותר בשנים האחרונות בתחום ההליך הפלילי. החוק החדש, שייכנס לתוקפו בעוד כתשעה חודשים, מסמיך את התביעה לסגור תיק פלילי בהסדר - ללא משפט.

עד כה, תובע היה צריך לבחור בין שתי חלופות: להעמיד חשוד לדין או לסגור את התיק נגדו. כעת ניתנת לו סמכות נוספת ורחבה למדי - להגיע עם החשוד להסדר שבמסגרתו יודה החשוד בעבירה ויקבל על עצמו שורה של התחייבויות כתנאי לסגירת התיק.

דניאל בר און

ההתחייבויות יכולות לכלול תשלום לאוצר המדינה או פיצוי לנפגע העבירה. סכום התשלום או הפיצוי שניתן להטיל במסגרת הסדר כזה מוגבל ל-14,400 שקל. בנוסף לכך, ניתן לכלול בהסדר התחייבות של החשוד לתקן את נזקי העבירה, לבצע עבודות למען הציבור או להיכנס לתוכנית טיפול, תיקון או שיקום. חשוד שלא יסכים להסדר או שיפר את הוראותיו, יועמד לדין בגין העבירה שבה נחשד.

המטרה העיקרית של התיקון היא להרחיב את האמצעים שעומדים בפני התביעה ולאפשר לה להתאים טוב יותר את חומרת העבירה למעשה. כיום, כשמגיע תיק לתביעה, עליה לבחור בין העמדה לדין, שתוביל להרשעה פלילית, לבין סגירת התיק מחוסר עניין לציבור. ואולם, במקרים רבים חומרת העבירה לא מצדיקה הרשעה פלילית על כל המשמעויות הנלוות לה, וסגירת התיק פוגעת באכיפה ובמקרים רבים מקוממת את הניזוקים או את הקורבנות.

מפתיע לגלות כי החוק החדש הוא פרויקט אישי ויוזמה כמעט פרטית שהוביל פרופ' אורן גזל-אייל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. לפני כ-12 שנה החליט גזל-אייל לעזוב את עבודתו כפרקליט בפרקליטות המדינה לטובת קריירה אקדמית. הוא הציע לפרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, לעשות עוד פרויקט קטן לפני סיום תפקידו. "הרגשתי שמערכת האכיפה מתקשה לתפקד תחת העומס. העובדה שההליך הפלילי הוא אותו הליך בתיק רצח ובתיק של גניבה פעוטה מחנות אינה הגיונית", הוא מסביר. "לכן, ביקשתי מפרקליטת המדינה שתיתן לי לבצע מחקר יישומי קצר שיבחן חלופות להליכים האלה".

הוא קיבל את מבוקשו, ובמשך שלושה חודשים שקד על איסוף נתונים, מחקר השוואתי, ראיונות עם שוטרים, תובעים, סניגורים ושופטים. הוא חיבר הצעה מפורטת לשימוש נרחב בקנסות מנהליים בתיקים פליליים קלים. "חשבתי אז על שינוי קטן שאינו מצריך תיקוני חוק, אבל בישיבה אצל היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, הוחלט ששינוי כזה ראוי שייעשה בחקיקה".

רובינשטיין החליט להקים ועדה בראשות המשנה שלו דאז, יהודית קרפ, שתנסח הצעת חוק חדשה בתוך שלושה חודשים. "הייתי אופטימי", מחייך גזל-אייל. "חשבתי שבתוך שלושה חודשים הנושא יועבר לכנסת וזמן קצר אחר כך הרפורמה תעבור".

בפועל, הדיונים החלו ארבעה חודשים לאחר אותה ישיבה ונמשכו שנים. נראה היה שהרעיון עומד לנפוח את נשמתו במסדרונות הביורוקרטיה. גזל-אייל החליט להמשיך בהכנת ההצעה לבד. "נפגשתי עם תובעים ומשפטנים במדינות שבהן התקיימו הליכים דומים וערכתי מחקר מקיף כדי לבחון את התאמת ההליך לישראל. נעזרתי גם בחברים ממשרד המשפטים, שיש להם ניסיון רב משלי בחקיקה, ובתובעים וסניגורים רבים שחשבו שהרעיון יכול לעבוד והציעו תיקונים. בסופו של דבר פירסמתי מאמר מקיף שמסביר את הרפורמה המוצעת וכללתי בתוכו הצעת חוק מלאה שערוכה כמו הצעת חוק ממשלתית", הוא מספר.

מזוז תמך מהרגע הראשון

את הצעת החוק שלו הציג גזל-אייל ב-2006 ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ולשר המשפטים, דניאל פרידמן. "מזוז תמך בהצעה מהרגע הראשון. בדיונים איתו גם גיליתי שוב עד כמה הוא מקצועי ומעמיק. כשקיימנו ישיבות עם בכירי משרד המשפטים והמשטרה ועלו שאלות שונות על יישום ההצעה, היה ברור מהתשובות שלו שהוא קרא כל מלה וכל הערת שוליים בעשרות העמודים של חומר הרקע. רמת המוכנות והבקיאות שלו בפרטים הרשימה אותי מאוד. אני מספר זאת מכיוון שרבים זוכרים לו את ההחלטות השנויות במחלוקת בפרשת קצב, אבל לא מודעים לעבודה היום-יומית הסיזיפית של יועץ משפטי לממשלה, שאמור לקרוא מאות עמודים של חומרים כדי לקבל החלטות נכונות במגוון עצום של נושאים. הכרתי אותו גם קודם מעבודתי בפרקליטות, ומבחינה זו אני חושב שמזוז היה יועץ משפטי מצוין".

שנה לאחר מכן החלה הצעת החוק להתקדם, וחלפו עוד כחמש שנים עד שהליכי החקיקה הסתיימו. בסך הכל 12 שנה: ההצעה הראשונית הוגשה כאשר גזל-אייל עוד לא החל את הדוקטורט שלו, וכיום, כשהחוק עבר, הוא כבר פרופסור וסגן דקאן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

גזל-אייל מייחס את עיקר ההצלחה בהעברת החוק ליעילות של ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), יו"ר ועדת החוקה. למרבה הפלא, הגוף שהתנגד יותר מכל להצעה היה משטרת ישראל. "היתה התנגדות להצעה בעיקר מצד המשטרה. ההתנגדות הובילה לצמצום העבירות שלגביהן ניתן להגיע להסדר ולצמצום התנאים שניתן לכלול בהסדר כזה", אומר גזל-אייל. אבל הוא לא מודאג. "אני משוכנע שכאשר ההסדר יתחיל לפעול, התובעים המשטרתיים יהיו הראשונים לבקש את הרחבתו. הניסיון בעולם מלמד שמרגע שההסדר אומץ, השימוש בו הלך והתרחב והחקיקה הותאמה כדי לאפשר את ההרחבה".

אוליבייה פיטוסי

למעשה, תובעים כבר מפעילים הסדר דומה בלי סמכות בחוק. במחקר שביצע גזל-אייל עם ד"ר קרן ויינשל מרגל וענבל גלון ממחלקת המחקר של הרשות השופטת, נמצא כי ב-2% מתיקי בית המשפט (כ-1,000 תיקים בשנה), הצדדים הסכימו שהתביעה תחזור בה מכתב האישום אם הנאשם יעמוד בתנאים שהוכתבו לו כגון מתן תרומה לגוף ציבורי או פיצוי. לדברי גזל-אייל, "המספר האמיתי גבוה בהרבה, מכיוון שמרבית ההסדרים נערכים לפני שמוגש כתב אישום, וגם אלה שנערכים אחר כך לא מוזכרים לרוב בפרוטוקול. אם התביעה עורכת כל כך הרבה הסדרים בלי הסמכה מפורשת בחוק, ברור לי שכשתהיה הסמכה, המספר רק יגדל".

החוק החדש קובע שהסדרים ניתן יהיה לערוך רק בעבירות פליליות מסוג עוון. כלומר, עבירות שעונש המאסר המרבי עליהן הוא לא יותר משלוש שנות מאסר בפועל. עם זאת, שר המשפטים והשר לביטחון פנים רשאים לקבוע גם פשעים שעליהם יחול החוק בלא צורך בחקיקה נוספת.

בשלב זה, סוג הדרישות שניתן להציב לחשוד מוגבל. לא ניתן לקבוע צו לפיקוח באמצעות קצין מבחן, טיפול, שיקום או שירות למען הציבור. הסיבה העיקרית לכך היא ששירות המבחן עדיין לא תוקצב להתמודדות עם היקף כזה של תיקים. אם וכאשר יועבר תקציב, ניתן יהיה לאפשר גם אמצעים אלה בלא צורך בתיקוני חקיקה.

גזל אייל מותח ביקורת על העיכוב: "שאלת התקציב נופחה מעבר לדרוש. נכון ששירות המבחן עובד בתת-תקצוב נוראי, אבל דחיית ההפעלה של עונשי המבחן במסגרת ההסדרים לא תקל על העומס המוטל על השירות. הרי אם נכון לחייב עבריין בשירות למען הציבור (של"ץ) וכעת בשל בעיות תקציביות לא ניתן יהיה להציע של"ץ במסגרת הסדרים, אז יוגש נגד אותו עבריין כתב אישום ובית המשפט יגזור עליו של"ץ. כלומר, בסופו של דבר שירות המבחן יצטרך לפקח על השל"ץ גם בלי ההסדר רק שכל הרשויות, כולל שירות המבחן, יידרשו להליכים ארוכים הרבה יותר כדי להגיע לאותה תוצאה".

המשטרה חששה

אמיל סלמן

בקרב הציבור הרחב נפוצה תפישה מוטעית ולפיה הפרקליטות היא הגוף שמטפל בכל התיקים הפליליים בישראל. בפועל זה לא המצב. התביעה המשטרתית מטפלת ברוב המכריע של ההליכים הפליליים במדינה, ולכן התנגדות המשטרה עלולה להכשיל את יישום החוק. הפרוטוקולים של הדיונים בוועדת החוקה מגלים כי המשטרה חששה מאוד ממנגנון סגירת התיקים בהסדר. למעשה, הממשלה אימצה את ההסדר וקידמה אותו בניגוד לדעת המשטרה.

בדיונים בוועדת חוקה טענה המשטרה כי לא ניתן להמיר כתבי אישום המוגשים כיום בהסדרים, שכן המשטרה מגישה כתבי אישום רק במקרים החמורים ביותר. לכן, לטענת נציגי המשטרה, ההסדר החדש יופעל רק לגבי תיקים שכיום נסגרים מחוסר עניין לציבור. כלומר, המשטרה טענה שההסדר כלל לא יחסוך משאבים אלא רק ירחיב את מעגל האנשים שנענשים.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים, רז נזרי, הגיע באופן חריג לאחד הדיונים בוועדת החוקה כדי להבהיר שעמדת המשטרה אינה מקובלת על היועץ המשפטי. נזרי הסביר כי ההסדר החדש יחול בתיקים שכיום נסגרים מחוסר משאבים, אבל גם במקרים רבים שבהם מוגש כיום כתב אישום.

את הדילמה של התובע הפלילי תיאר נזרי כך: "לפעמים יש לך תחושה שכל החלטה שתקבל היא לא לגמרי טובה; אם אתה סוגר את התיק, אתה חושב שאולי אפשר היה לעשות משהו ושלאותו אדם מגיעה איזושהי סנקציה. ואם אתה מגיש את כתב האישום אתה חושב שאולי זה קצת יותר מדי בנסיבות המסוימות".

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ רותם, התנגח במסגרת הדיונים במשטרה על כך שהציגה עמדה עקרונית שונה מזו של היועץ המשפטי לממשלה. בדיון הבהיר נזרי כי היועץ המשפטי לממשלה כפה את דעתו על המשטרה: "העמדה הזאת הועברה לידיעת המשטרה ולידיעת כל מי שנוגע בדבר, וזו העמדה הממשלתית. אין כרגע שום עמדה אחרת בהקשר הזה".

יואב בכר

ההליך החדש יאפשר לטפל גם בתיקים שכיום נסגרים ללא העמדה לדין פשוט כי על התביעה ועל בתי המשפט מוטל עומס רב מדי. הסדר רחב יותר קיים כבר ברשות לניירות ערך, שהתקשתה להתמודד עם העמדה לדין של עבריינים "קטנים" רבים שחמקו מעונש, כמו מי שסחר תוך שימוש במידע פנים אבל עשה זאת בסכומים קטנים מאוד. רשות ניירות ערך הצליחה להעביר בשעתה את ההסדר המרחיב שלה בכנסת בקלות, אולי כי נציגי המשטרה לא היו שם כדי להתנגד ליוזמה.

לדברי גזל-אייל, "כיום רק על שליש מהמורשעים נגזר עונש מאסר בפועל, ואני לא כולל במסגרת זו עבירות תעבורה או נוער אלא רק הרשעות פליליות ממש, שניתנות בבית משפט נגד נאשמים בוגרים. שני שלישים מהעבריינים נידונים לעונשים קלים יותר כמו מאסר על תנאי, קנס, מבחן, שירות למען הציבור ועוד. חוץ ממאסר על תנאי, כל אחד מהעונשים החלופיים ניתן להטיל גם במסגרת הסדר. לכן ניתן להעביר חלק ניכר מהתיקים הפליליים להליך של הסדר כמעט בלי לפגוע ברמת הענישה".

כבר כיום יש ביקורת על מדיניות התביעה בישראל. ההסדר הזה הופך את התביעה גם לשופטת, כי היא מחליטה על העונש. זה לא כוח גדול מדי?

"החשש הזה עלה במהלך החקיקה, אבל אני חושב שהוא מוגזם. בסופו של דבר, גם כיום התביעה יכולה להחליט אילו כתבי אישום ואילו סעיפי אישום לכלול, ולהחליט איזה הסדר טיעון לערוך עם הנאשם".

אבל כיום הסדר טיעון חייב להיעשות באישור של בית המשפט, ואילו בהסדר התובע לא צריך אישור של אף אחד.

"אני מכיר את המיתוס שלפיו בית המשפט יכול לפקח על הסדרי הטיעון ולהתערב בהם כשהם לא סבירים. אין למיתוס הזה אחיזה במציאות. אם תובע רוצה, הוא יכול להסכים לכל עונש בכל תיק. כל שעליו לעשות הוא להתאים את תיאור העובדות ואת האישומים לעונש שעליו הוא הסכים. בית המשפט אינו רשאי להתערב בתיאור העובדתי שעליו הוסכם או בסעיפי האישום, ולכן הצדדים יכולים להבטיח את ההסדר שלהם מפני התערבות שיפוטית כמעט בכל מקרה. למשל, יש פרשה ידועה שבה שני אישומים באונס נמחקו מכתב אישום ונותר בו רק תיאור של ליטופים בירך וחיבוקים. בית משפט לא יכול לפסול את ההסדר ולהטיל עונש כאילו יש כאן אונס".

מעבר לכך, מוסיף גזל-אייל, "ההנחיות של בית המשפט העליון מצמצמות מאוד את היקף ההתערבות של שופטים בעונש המוטל בהסדר טיעון. כיום ניתן לספור את התיקים שבהם בית המשפט דוחה בהסדר טיעון בשנה על אצבעות כף יד אחת. יותר מזה, ברוב המקרים שבהם בית המשפט מתערב, ההחלטה נהפכת בערעור. על הסדרי טיעון אין פיקוח אמיתי. לפי החוק החדש, במקרה של הסדרים לסגירת תיק יהיה לפחות פרסום מסודר של ההחלטות באתר אינטרנט שיאפשר גישה סדורה למידע, כך שיהיה פיקוח ציבורי כלשהו על תוכן ההסדרים".

מחקרו של גזל-אייל מלמד כי במדינות שבהן אומצו מנגנוני סגירת תיקים כאלה, הם נהפכו לנפוצים מאוד. בהולנד מספר ההסדרים בעשור האחרון היה כמחצית מכתבי האישום. בגרמניה יותר תיקים טופלו באמצעות הליכי הסדר מאשר באמצעות כתבי אישום רגילים. גזל-אייל טוען כי הפשטות של ההליך ויכולתו להתאים את העונש טוב יותר למעשה ולעבריין הופכים אותו לחלופה טובה להעמדה לדין. לכן, הוא מעריך, החוק עשוי להתברר כשינוי המשמעותי ביותר שאירע בהליך הפלילי בישראל בשנים האחרונות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם