מזרחי טפחות סגר אשראי ליזם נדל"ן ויפצה אותו ב-1.5 מיליון שקל - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מזרחי טפחות סגר אשראי ליזם נדל"ן ויפצה אותו ב-1.5 מיליון שקל

התובע טען כי עקב חוסר מקצועיותו וחוסר תום ליבו של הבנק הוא איבד את כל רכושו ונגרמו לו נזקים בסך של כ-4.7 מיליון שקל; הבנק טען מנגד כי מדובר בלקוח שחרג ממסגרות האשראי ומשך כספים ללא כיסוי מחשבונו

4תגובות

בנק מזרחי טפחות ישלם ליזם בנייה, לקוח של הבנק כ-1.5 מיליון שקל לאחר שהיזם נאלץ למכור את נכסיו כדי להשיב לבנק חובות מימון - כך קבעה באחרונה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ד"ר דפנה אבניאלי.

התובע, אברהם שכטר, טען כי עקב חוסר מקצועיותו וחוסר תום ליבו של הבנק הוא איבד את כל רכושו ונגרמו לו נזקים בסך של כ-4.7 מיליון שקל. הבנק טען מנגד כי מדובר בלקוח שחרג ממסגרות האשראי ומשך כספים מחשבונו, מבלי שהיתה בידיו יכולת להחזיר את הכספים, ולכן הוא נקלע למשבר כלכלי.

אלי הרשקוביץ

לטענת היזם, בשנת 1996 הוא סיכם בעל פה עם נציגי הבנק כי יועמד לו אשראי ללא הגבלת סכום לצורך ביצוע פרויקטים של בנייה, וכי סכומי האשראי ילכו ויגדלו ככל ששווי הנכסים שישועבדו לבנק ילך ויגדל. התובע טוען כי הוא פעל לפי ההסכם והחל להשתמש באשראי בחשבונותיו השונים. בסוף 1996 התחלף המנהל האזורי של הבנק. המנהל החדש הודיע ליזם כי הוא חורג ממסגרות האשראי שאושרו לו והוא נדרש לעבור לשיטת מימון לפיה תאושר לו משיכת כספים וכיבוד שיקים רק כנגד הפקדת כספים בחשבון, שלא יביאו לגידול בהיקף החוב לבנק.

היזם טען כי דרישה זו היתה הפרת ההסכם עמו, כאשר באותה תקופה לבנק היו בטחונות מעל לסכום החוב. התובע נאלץ להסכים לדרישה בלית ברירה ופעל לפי הסיכום החדש עם הבנק, אולם הבנק סירב לכבד שיקים מסוימים, עד שלאחר זמן הוגבל חשבונו והדבר הוביל לקריסת עסקיו. שכטר טען כי הוא נאלץ לממש את כל נכסיו בזמן קצר ובהפסדים עצומים, כדי לכסות את חובו בחשבון, ולכן על הבנק לפצותו.

הבנק טען להגנתו כי לא היתה הסכמה על העמדת אשראי בחשבונותיו של התובע ללא הגבלה, אלא שהוא התבקש להציג בטחונות ולשעבד נכסים לפני שקיבל אשראי. הבנק הסביר כי מאחר שהלקוח לא נתן בטחונות הודיע לו הבנק כי לא יועמד לו אשראי נוסף. לשיטת הבנק, הלקוח חרג ממסגרת האשראי שאושרה לו ולכן הודיע לו הבנק כי לא יאפשר חריגה נוספת. ואולם, לגרסת הבנק שכטר המשיך לחרוג ממסגרת האשראי ולכן הבנק לא כיבד שיקים שהוא משך. הבנק הוסיף כי שכטר יכול היה לפנות לבנקים אחרים כדי לקבל אשראי, אך הוא לא עשה זאת.

השופטת אבניאלי קבעה כי מדובר ביזם שבחר למנף את עסקיו ולצאת להרפתקאות עסקיות, מבלי שהיה בידו המימון הנדרש. "עם חלוף הזמן גברה תעוזתו של התובע, והוא החל למשוך כספים בהיקפים עצומים מחשבונותיו, מבלי שיהא בידו להמציא בטוחות להחזר הכספים או לממן את השבתם".  ואולם, השופטת מציינת כי "הבנק מצידו החליט באבחת חרב אכזרית לקטוע את פעילותו של התובע, ולא לשעות לתחנוניו, כי תינתן לו שהות מספקת לארגן את ענייניו ולכסות את יתרות החובה בחשבונו. כך מצא עצמו התובע בפני שוקת שבורה, כאשר אין בידו להשלים את הפרויקטים שיזם, והוא נדרש להיפרד מכל נכסיו, כדי לשלם את חובו לבנק".

השופטת פסקה כי התובע הוכיח שאכן הועמד לרשותו אשראי בלתי מוגבל כמעט במהלך שנת 1996, והוא משך כספים מחשבונו למרות שלא שעבד נכסים שווי ערך תמורתם. יחד עם זאת, השופטת קבעה כי התובע לא הצליח להוכיח את כל הנזקים אותם טען שנגרמו לו, ולכן היא פסקה כי על הבנק לשלם לו פיצויים בסך כולל של כ-1.5 מיליון שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#