בבצ'וק: מוצדק להגביל את הפירמידות העסקיות - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בבצ'וק: מוצדק להגביל את הפירמידות העסקיות

פרופ' בבצ'וק, ששימש יועץ מקצועי לוועדת הריכוזיות, מתח ביקורת מרומזת על החלטתה לאפשר לפירמידות קיימות להישאר במבנה של שלוש שכבות, ולא להגבילן למבנה של שתי שכבות בלבד

>> "החקיקה בישראל אמנם מתקדמת מאוד, אבל יש אינדיקציות לכך שבעלי שליטה עדיין מצליחים לשאוב מהתאגיד הטבות על חשבון שאר בעלי המניות" - כך אמר אתמול פרופ' לוסיאן אריה בבצ'וק בכנס משותף של הקריה האקדמית אונו ואוניברסיטת קולומביה.

בבצ'וק, פרופסור למשפט, כלכלה ומימון באוניברסיטת הרווארד שכיהן כיועץ המקצועי של ועדת הריכוזיות, הציג בכנס את עיקרי עמדותיו בסוגיית הפירמידות בישראל. חוות הדעת של בבצ'וק היא זו שסיפקה לוועדת הריכוזיות את התשתית המשפטית להצעת החוק לפירוק הפירמידות. הממשלה אימצה אתמול את הצעת החוק של הוועדה בשינויים מינוריים.

בכנס אתמול התמודד בבצ'וק לראשונה עם שאלות מהציבור שהתייחסו להמלצות המבניות של הוועדה. לדברי בבצ'וק, פירוק הפירמידות הוא שינוי מבני חסר תקדים, אך גם מצבה של ישראל ייחודי בעולם. "ישראל היא המדינה השנייה בעולם במספר הפירמידות העסקיות בה, והיא מתאפיינת בפירמידות בעלות מספר שכבות רב יחסית לעולם. רק בקולומביה יש יותר פירמידות. עם זאת, ישראל היא מדינת שוק כלכלי מפותח לעומת מדינות אחרות אחרות שיש בהן הרבה פירמידות", אמר בבצ'וק.

דודו בכר

בבצ'וק מתח ביקורת מרומזת על החלטת הוועדה לאפשר לפירמידות קיימות להישאר במבנה של שלוש שכבות, ולא להצטמצם למבנה של שתי שכבות בלבד. הוא הסביר כי במצב כזה בעל השליטה יכול לשלוט בתאגיד שבקומה התחתונה של הפירמידה באמצעות החזקת כ-10% מזכויות ההון. "זה נמוך מדי, וישאיר עיוותים גדולים מדי", העריך.

"פרמיית השליטה בישראל עדיין גבוהה"

אחד המשתתפים בכנס, פרופ' ג'פרי גורדון מאוניברסיטת קולומביה, שאל את בבצ'וק אם לא היה נכון יותר להמתין ולראות אם בית המשפט הכלכלי יביא לצמצום בעיית פרמיית השליטה בישראל, במקום לקדם שינוי מבני כה דרמטי כמו הגבלת גודלן של הפירמידות. בבצ'וק השיב כי על אף שההגנה על המיעוט בישראל משתפרת והחקיקה בישראל מתקדמת מאוד, "לפי המחקרים פרמיית השליטה בישראל עדיין גבוהה מאוד".

פרמיית השליטה היא הפער בין המחיר שבעל שליטה מקבל תמורת מכירת מניות שליטה בחברה לבין מחירן בשוק. פרמיית שליטה גבוהה נחשבת לאינדיקטור לכך שבעלי שליטה מצליחים לחלוב רווחים מהחברה על חשבון יתר בעלי המניות.

בבצ'וק רומז לפיכך כי למרות הרפורמות בחוק החברות שנעשו בשנים האחרונות, הבעיה נותרה בעינה. לדבריו, העדויות בפני הוועדה להגברת התחרותיות הראו שעסקות בעלי עניין משקפות רק סוג מסוים של יתרונות שבעלי השליטה משיגים מהחברות, ויש עוד שיטות שבאמצעותן מצליחים בעלי שליטה להיטיב את מצבם על חשבון שאר בעלי המניות.

הכנס המשותף של מכללת אונו ואוניברסיטת קולומביה מתקיים זו הפעם השישית ביוזמת מי שהיה יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' זוהר גושן. הכנס השנה עסק בממשל תאגידי, מסים וצדק חברתי, והשתתפו בו מומחים בעלי שם מישראל ומחו"ל - בהם גם הפרופסורים אמיר ליכט מהמרכז הבינתחומי ואסף חמדני מהאוניברסיטה העברית.

בדיון שהתקיים על הצעת החוק הממשלתית בנושא הגבלת שכר הבכירים התהווה קונצנזוס בקרב המשתתפים, הפרופסורים מיכל ברזוזה מאוניברסיטת וירג'יניה, שרון חנס מאוניברסיטת תל אביב ואהוד קמר מאוניברסיטת דרום קליפורניה. למרות הסתייגויות שונות שהביעו, סברו כולם כי הצעת החוק הממשלתית עדיפה על פני הצעת החוק של חברת הכנסת שלי יחימוביץ'. הצעת החוק הממשלתית קובעת מנגנון שלפיו בעלי מניות מהציבור יצביעו על מדיניות שכר הבכירים בחברה, ואילו הצעת יחימוביץ קראה להציב תקרה לשכר המנהלים.

בתגובה לדיון אמרה עו"ד מיה ליקוורניק, שותפה מנהלת במשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם ברנדויין ומומחית לתאגידים, כי היא "מופתעת לעתים עד כמה מנותק הדיון האקדמי ממה שקורה באמת בחדרי הדירקטוריון". מניסיונה, "כבר כיום דירקטוריונים מקדישים הרבה יותר מדי זמן לאישור שכר הבכירים על חשבון דיונים בנושאים שאולי נשמעים לכם טריוויאליים, כמו למשל ניהול החברה והאסטרטגיה שלה".

ליקוורניק טוענת כי הצעת החוק הממשלתית, הקובעת כי מדיניות השכר תכלול תקרה לבונוסים שיקבל המנהל, "היא השאלה הקריטית. לגיטימי לשים את השאלה הזו על השולחן, אבל אם דנים בהגבלת השכר, מדוע להגביל רק את שכר המנהלים?" לדבריה, מדובר בשאלה חברתית: "יכול להיות שצריך היה להגביל גם את השכר שלי וגם את השכר של שחקני כדורסל וזמרים. האם זה רק מפני שהשכר של המנהלים מתפרסם בציבור?"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#