לא שילמתם ארנונה? העירייה תמכור את הדירה שלכם - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
גבייה יצירתית

לא שילמתם ארנונה? העירייה תמכור את הדירה שלכם

פקודת המסים (גבייה) מאפשרת לעיריות לנקוט הליכי גבייה בשל חובות ארנונה בצורה מהירה ויעילה ■ אגף הסיוע המשפטי של משרד המשפטים נרתם לסייע לתושבים שנקלעו לחובות ארנונה בשל מצבם הכלכלי - וכעת נלחמים לשמור על קורת הגג היחידה שלהם

48תגובות

>> שנת 1929 היתה משופעת באירועים כלכליים קטסטרופליים. המשבר הכלכלי הגדול פרץ בארה"ב עם קריסת הבורסה ונהפך לשפל כלכלי חסר תקדים. כמה אלפי קילומטרים משם, בארץ ישראל שהיתה אז תחת שלטון המנדט הבריטי, התפרסמה פקודת המסים (גבייה), שקובעת את דרכי הגבייה של מסים ותשלומי חובה שונים.

הפקודה המנדטורית, שאיפשרה לממשל הבריטי לגבות חובות במהירות, שירתה היטב את הפקידות הבריטית. בהינף קולמוס יכלו האנגלים להשתלט על נכסיו של יליד שלא שילם להם את חובותיו בזמן. מה שהיה נוח מאוד עבור הבריטים התגלה כיעיל ביותר גם עבור משרד האוצר, שהחיל את הוראות הפקודה גם על גביית חובות של תושבים לעירייה או לרשות מקומית. מתברר שגם כיום, 83 שנים אחרי שנחקקה, משרתת הפקודה היטב עיריות, תוך פגיעה בזכויותיהם של החייבים.

פקודת המסים (גבייה) מאפשרת לרשות מקומית לפעול נגד חייב שלא שילם חובות מבלי שזכתה בתביעה משפטית שהגישה לבית המשפט ולפי שיקול דעתה הבלעדי. הפקודה לא מצריכה הליך משפטי לפני נקיטת אמצעי הגבייה. בכך נחסך מהעירייה הצורך להוכיח את טענותיה בנוגע לגובה החוב בפני בית המשפט, להתמודד עם טיעוני הגנה של החייב ולהמתין לפסק דין של שופט.

בפני עיריות שמעוניינות לפעול לגביית חובות עומדות כיום שתי דרכים עיקריות: פנייה להוצאה לפועל, שמצריכה הליך משפטי שמקנה לחייב אפשרות להתגונן, או שימוש בפקודת המסים (גבייה), שהוא מהיר ונוקשה יותר כלפי החייב. עירייה שבוחרת בדרך שמקנה לה פקודת המסים אינה מאפשרת לתושב להתגונן באמצעות הזכויות שמקנים לו הליכים שננקטים דרך ההוצאה לפועל, כמו חקירת יכולת, פריסת חובות ועוד.

אמיל סלמן

בתי המשפט קבעו בעבר בשורה של פסקי דין כי השימוש בפקודת המסים (גבייה) ראוי שייעשה במשורה. נפסק כי דרך המלך לגביית חוב מס ראוי שתהיה בהליך משפטי שמבוקר על ידי השופטים ובאמצעות לשכות ההוצאה לפועל.

אחת העיריות שמשתמשות בפקודה למרות הביקורת על השימוש בה היא עיריית אילת. בימים אלה פועלת העירייה למכירת דירות מגורים של חייבי ארנונה. עיריית אילת נוקטת הליכים לפי פקודת המסים (גבייה) ללא פסק דין של בית משפט. לטענת האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, שמעניק סיוע משפטי למעוטי יכולת, במרבית המקרים מדובר בחוב שהתיישן. בנוסף נטען כי הליך מכירת הדירות נעשה ללא פסק דין שאישר את קיום החוב. העירייה טוענת מצדה כי מדובר בחייבים שצברו חובות ומסרבים לשלמם לאורך שנים רבות, כי ההתיישנות לא חלה וכי ההתחמקות מתשלום נעשית ללא הצדק חוקי.

"פגיעה בשוויון לתושב"

עו"ד אייל גלובוס, מנהל האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, מציין כי קיים מגוון של דעות בקרב עיריות או רשויות מקומיות שונות בנוגע לשימוש בפקודת המסים (גבייה) לצורך גביית חובות מתושבים. לדבריו, "השימוש השונה של העיריות בסמכויות הגבייה שלהן יוצר פגיעה בשוויון לתושב. התושב בכל רחבי המדינה צריך לקבל אותו שירות ואותו יחס מהרשויות. יש רשויות שנוהגות לא לנקוט הליכים כלל לפי פקודת המסים (גבייה), והן גובות חובות רק דרך ההוצאה לפועל. יש עיריות שאף שהן משתמשות בפקודת המסים (גבייה), עדיין נותנות מרווח לחייב להסדיר את חובותיו ונוקטות גישה פשרנית. פקודת המסים (גבייה) מקנה שיקול דעת עצום לרשות, ולחייב אין כמעט זכויות. כמעט כל הליך גביית החוב נעשה בהתאם לשיקול הדעת של הרשות".

גלובוס מציין כי הליכי הגבייה באמצעות ההוצאה לפועל משקפים את התפישה המודרנית, שמקנה לחייב זכויות כמו הליך חקירת יכולת או מתן צו תשלומים. לעומת זאת, לדבריו, "בפקודת המסים, בניגוד להוצאה לפועל, הרשות המקומית קובעת מהו החוב. אין החלטה של בית משפט או שטר שמעיד על גובה החוב כך שהוא ידוע מראש. הרשויות קובעות מהו סכום החוב עם חישוב שלהן, לפעמים תוך התעלמות מפטור או הנחה בארנונה או מהתיישנות החוב. אמנם ניתן לתקוף את הסכום שקבעה הרשות, אבל אדם שאינו מיוצג על ידי עורך דין יתקשה לעשות זאת".

גלובוס סבור כי "ראוי לשקול אם יש מקום לשנות את פקודת המסים (גבייה) ב-2012". הוא מסביר כי לנושה מגוון אפשרויות פוגעניות פחות לגבות את החוב כלפיו, כמו הליכי הוצאה לפועל והכרזה על פשיטת רגל שמעניקים זכויות גם לחייבים. לדבריו, "אם מישהו מרמה ומתחמק, זה בסדר לנקוט נגדו הליכים - חובות צריך לשלם. אבל אם מישהו הידרדר מבחינה בריאותית או משפחתית, צריך לחשוב על דרך לאפשר לו להמשיך להיות יצרני. לאדם שמאיימים לקחת את ביתו וכל הכנסותיו אין כל תמריץ לעבוד כי הכל הולך לנושים. בהוצאה לפועל יש הרבה יותר איזונים יחסית לפקודת המסים (גבייה)".

לאחר שרשות מקומית נוקטת הליך של גביית חוב לפי פקודת המסים, יכול החייב להגיש עתירה לבית המשפט שבמסגרתה הוא מתנגד להליך שננקט נגדו, אולם מדובר בהליך יקר שמצריך ייצוג משפטי. הזירה המשפטית הסבוכה מקשה על החייב, בייחוד כשמדובר באוכלוסיות מוחלשות שיכולתן להסתייע בעורך דין מוגבלת. ברוב המקרים מטפלים בתביעות מטעם הרשות המקומית עורכי דין פרטיים, וכל עורך דין פועל בתיק לפי מיטב שיקול דעתו המקצועי כדי למקסם את הגבייה. לעתים מחושב שכר הטרחה של עורך הדין כשיעור מסכום החוב שהצליח לגבות.

עו"ד עדי קומרינר פלד, ראש הלשכה לסיוע משפטי למחוזות ירושלים והדרום, מסבירה כי "כל החייבים המיוצגים על ידי האגף לסיוע משפטי בעתירות המינהליות נגד עיריית אילת הם אנשים קשי יום, שמתקיימים מקצבאות של המוסד לביטוח לאומי. בשל נסיבות חייהם הקשות לא הצליחו החייבים לעמוד בתשלומי הארנונה, וכעת פועלת עיריית אילת למכירת דירת המגורים היחידה והצנועה שבבעלותם". עו"ד יפעת שרפלר מהלשכה לסיוע משפטי בירושלים מרכזת את הטיפול בתיקים.

דוברת עיריית אילת מסרה בתגובה: "כחלק מהליך גביית כספי הארנונה נוקטת העירייה הן הליכים מינהליים והן הליכים משפטיים, תלוי בנסיבות. לצד יעילות הגבייה פועלת העירייה בנחישות וברגישות, בדגש על אוכלוסיות מעוטות יכולת. אחת לחודש ואף יותר מקיימים גזבר העירייה ומנהל אגף ההכנסות מפגש עם תושבים שאינם יכולים לשלם את הארנונה, וכל בעיה נבחנת לפני נקיטת הליך כלשהו. ההליך המינהלי, בסיכומו של דבר, מעמיס הרבה פחות חיובי סרק וטיפול משפטי על החייב, שממילא מתקשה לשלם. לעומתו, ההליך המשפטי הוא הליך יקר, ארוך ומסורבל יותר, בעיקר לנישום, ומייצר לו הוצאות רבות שלא קיימות בהליך המינהלי. הכנסות אלה משמשות לטובת ולרווחת כלל הציבור, ומכאן שיש חובה לרשות לגבותם ביעילות ובמהירות".

דירת המכור שהשתקם

אלי (שם בדוי) התמכר לסם בגיל צעיר. אביו ביקש לדאוג לו לקורת גג יציבה ולתת לו דירה קטנה בעיר. האב חשש כי אלי עלול למכור את הדירה כדי לממן רכישת סמים, ולכן רשם הערת אזהרה על הנכס שלפיה הנכס לא יימכר ללא הסכמתו של האב. לפני כמה שנים נפטר האב, ובינתיים נגמל אלי מסמים. כיום הוא מטופל בתחליפי סם ומנסה לשקם את חייו.

לפני כמה חודשים הוא קיבל הודעות שמהן עלה כי עיריית אילת פועלת נגדו לגביית חוב ארנונה בסכום של כ-107 אלף שקל, וזאת על ידי מכירת דירתו היחידה, שבה הוא מתגורר, באמצעות פקודת המסים (גבייה). לשם ביצוע הפעולות הדרושות פתחה עיריית אילת תיק הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב.

אלי פנה לאגף הסיוע המשפטי (מחוז ירושלים), לקבלת ייצוג משפטי, ושם מונה עבורו עו"ד רוי חכמי לצורך הגשת עתירה מינהלית נגד העירייה. בעתירה שהוגשה בשמו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נטען כי על מרבית החוב חלה התיישנות מאחר שחלפו יותר משבע שנים, וכי אלי שמתקיים מקצבת הבטחת הכנסה זכאי להנחה של 80% בארנונה. עוד טוען אלי כי העירייה מתעלמת מהערת האזהרה הרשומה לטובת אביו, שנועדה להגן על קורת הגג המינימלית והיחידה שלו. בעתירה נטען כי זכויותיו של האב המנוח בדירה אינן פוקעות.

עיריית אילת טענה בתשובה שהגישה לבית המשפט כי אלי צובר זה שנים חובות לעירייה, ומבקש לפטור עצמו מחובותיו על חשבון יתר אזרחי העיר. העירייה ציינה כי אלי לא נקט לאורך השנים הליכי ערעור והשגות שעמדו לרשותו. העירייה, שמיוצגת על ידי עו"ד אבי נימצוביץ, מוסיפה כי למרות ההתראות והדרישות לתשלום שקיבל אלי וההליכים נגדו, הוא נמנע מתשלום חובותיו ומפנייה לוועדת הנחות, וכעת הוא פונה לבית המשפט הנכבד ללא מיצוי הליך הערר שקבע הדין".

העירייה הבהירה כי "העותר לא מציין בפני בית המשפט שהוא פנה פעמים רבות לעירייה, שהגיעה עמו להסדרים בהתחשב במצבו הכלכלי, אך העותר לא עמד בהם". העירייה סבורה עוד שלא חלה התיישנות, מאחר שלשיטתה היא פעלה לכל אורך השנים באופן רצוף כדי לגבות את החובות כלפיה.

הקשיש שגר בחנות ירקות

שלמה (שם בדוי), בן 81, גר לבדו במחסן של חנות ירקות ופירות שננטשה לפני כ-30 שנה באילת. שלמה פשט את הרגל לפני כעשור, וב-2005 הוציא לו בית המשפט הפטר מחובותיו. שלמה מתקיים מקצבת זקנה ומהשלמת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי. בשל מצבו הכלכלי הקשה לא עלה בידו לשלם ארנונה בגין החנות הנטושה, שבה הוא מתגורר בצניעות. עיריית אילת החלה לפעול למכירת מקום מגוריו בגין חוב ארנונה של כ-240 אלף שקל באמצעות פקודת המסים (גבייה).

שלמה פנה לאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים (מחוז ירושלים), שמינה את עו"ד חכמי לייצגו. בעתירה מינהלית שהגיש שלמה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נטען כי מאחר שהוא מקבל קצבת הבטחת הכנסה, הוא זכאי להנחה ניכרת של 80% בארנונה. עוד נטען כי בדיקה העלתה שמקור החיוב הוא בחמישה נכסים שונים, שחלקם כלל אינם בבעלותו של שלמה או בחזקתו, וכי החנות שבה הוא מתגורר היא בבעלות חלקית שלו בלבד. שלמה טוען שהעירייה פועלת נגדו בגין חוב שחלקו בוטל במסגרת ההפטר שקיבל בהליך פשיטת הרגל ב-2005, וכי חלה התיישנות על החוב.

עיריית אילת הגישה לבית המשפט תשובה שבה טענה כי העתירה של שלמה הוגשה באיחור ניכר. העירייה הסבירה כי נקטה הליכי גבייה נגד שלמה החל מ-2000 ואילך, אך אלה לא הועילו לגביית חובו העצום לעירייה. "משכלו כל הקיצים וכל הליכי הגבייה לא הועילו נאלצה העירייה לפנות להליכי גבייה על פי פקודת המסים", הוסבר בתשובה. העירייה, המיוצגת על ידי עו"ד יוסי דרור, הוסיפה כי צו ההפטר שקיבל שלמה אינו פוטר אותו מחובותיו לעירייה, וכי לא חלה התיישנות בשל ניסיונותיה הבלתי פוסקים של העירייה לגבות את החובות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#