חיפשתם את עורכי הדין המוסריים? הנה הם

זינוק של 75% בייצוג משפטי פרו-בונו ■ תכנית שכר מצווה של לשכת עורכי הדין, המעניקה סיוע בהתנדבות, טיפלה בכ-12 אלף פניות טלפוניות ב-2011

יסמין גואטה
יסמין גואטה
יסמין גואטה
יסמין גואטה

ב-2011 חל גידול של 75% בייצוג המשפטי שהעניקה תוכנית שכר מצווה של לשכת עורכי הדין, המעניקה סיוע משפטי בהתנדבות, לעומת 2010. מנתונים שאספה לשכת עורכי הדין עולה כי מספר תיקי הייצוג ב-2011 היה 1,524 - לעומת 869 ב-2010.

40% מהתיקים נוגעים לייצוג בהליכי פשיטות רגל והוצאה לפועל, ומצריכים הופעה בלשכות ההוצאה לפועל ובתי משפט מחוזיים. 40% נוספים עוסקים בדיני משפחה, וכוללים ייצוג בבתי משפט למשפחה ובבתי דין רבניים. ה-20% הנותרים נוגעים לדיני עבודה או לנושאים אזרחיים אחרים.

משרדים מסייעים לקהילהצילום: אריאל שליט

תיק ייצוג כולל כתיבה של כתבי טענות שמוגשים לערכאות משפטיות שונות או ייצוג בבתי המשפט. מספר עורכי הדין שמתנדבים במסגרת התוכנית עלה ב-2011 בכ-10% לעומת השנה הקודמת. ב-2011 התנדבו כ-3,340 עורכי דין במסגרת התוכנית, לעומת כ-3,040 ב-2010.

הגידול בצורך של מעוטי יכולת בייצוג משפטי חינם תואם את נתוני כונס הנכסים הרשמי במשרד המשפטים ל-2011, שלפיהם חל זינוק של כ-23% במספר הבקשות לפשיטת רגל שהוגשו לכונס הנכסים הרשמי ביחס ל-2010. מספר צווי כינוס הנכסים שהוצאו ב-2011 עלה ביותר מ-26% - ומספר ההכרזות על פשיטות הרגל גדל בכ-21%.

נתוני הלשכה מצביעים על עלייה של 25% בפניות הטלפוניות לעורכי הדין שמתנדבים בתוכנית ב-2011, אז נרשמו 12,005 פניות, לעומת 9,600 ב-2010. מספר התיקים שבהם ניתן ייעוץ משפטי ב-2011 דומה למספר התיקים שבהם טיפלו עורכי הדין שמתנדבים בתוכנית ב-2010 - כ-3,600.

תוכנית שכר מצווה הוקמה ב-2002 ביוזמת יושבי ראש הלשכה הקודמים, עו"ד שלמה כהן ויורי גיא רון. ב-2009 תוקן חוק לשכת עורכי הדין כך שהלשכה תהיה חייבת להעניק סעד משפטי למעוטי יכולת. מטרת התוכנית היא להרחיב את הנגישות למערכת המשפט ולהגן על זכותם של מי שאינם יכולים לשכור שירות משפטי מקצועי. במסגרת התוכנית מסייעים מאות עורכי דין שמתנדבים בחמשת מחוזות הלשכה בתחומים אזרחיים לפונים מעוטי יכולת שנזקקים לסיוע וייצוג משפטי.

יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, אמר כי "התוכנית גאה בגידול בפעילות, שנובעת, בין היתר, מפתיחת מרכזי זכויות במקומות חדשים בישראל שבהם זקוקים לנו, ובהם בקרב המגזר הערבי. תוכנית שכר מצווה מרחיבה כל העת את הנגישות למערכת המשפטית ומגנה על זכותו של מי שאינו מסגול לשכור שירות משפטי מקצועי בשוק הפרטי בקרב כל המגזרים".

ברזילי ציין כי שאיפת לשכת עורכי הדין היא להרחיב את מעגל הפונים, כמות מרכזי הזכויות, ומאגר המתנדבים בקרב הסטודנטים ועורכי הדין. לדבריו, "הלשכה פועלת כדי להגביר שיתופי פעולה עם המוסדות האקדמיים ולבצע בקרה על איכות השירות והיחס שניתן לפונים. ברצוננו ליידע ולהגיע לכל אוכלוסיות היעד הנזקקות לשירותים אלה, בייחוד בימים אלה, שבהם הפערים החברתיים צוברים תאוצה".

"השקעה מרובה בקהילה"

לקראת הכנס השנתי ה-12 של לשכת עורכי הדין, שייפתח באילת ביום ראשון הקרוב, מפרסמת לשכת עורכי הדין בשיתוף עם חברת הדירוג דן אנד ברדסטריט ותוכנית שכר מצווה את דירוג משרדי עורכי הדין המצטיינים בפעילות פרו בונו (פעילות התנדבותית, "למען הטוב") בקהילה. המשרדים בעלי הדירוג הגבוה ביותר יקבלו אות הצטיינות בטקס שייערך במהלך הכנס.

הדירוג מתייחס לפעילות הפרו בונו של משרדי עורכי הדין במהלך 2011. חיים כהן, מנכ"ל קבוצת B&D ישראל, מסביר כי "רשימת המשרדים המובילים בתרומה פרו בונו לקהילה נקבעה על בסיס איכותני, המשקלל כמה פרמטרים, בהם סך כל שעות פעילות פרו בונו במהלך 2011, שיעור שעות פעילות פרו בונו מתוך שעות פעילות המשרד ומספר תיקי פרו בונו פתוחים".

כהן הוסיף כי "במהלך 2011 היתה השקעה מרובה יותר בקהילה בכלל ובפעילות פרו בונו בפרט של פירמות עורכי דין, בעיקר לאור המצב הכלכלי והגברת המודעות של משרדי עורכי הדין". לצורך עריכת הדירוג, המשרדים חולקו לשלוש קבוצות גודל, משרדים קטנים, המונים עד תשעה עורכי דין, משרדים בינוניים, המונים בין עשרה ל-49 עורכי דין, ומשרדים גדולים, שבהם יותר מ-50 עורכי דין.

השנה הצטרפו לרשימת המצטיינים בפעילות התנדבותית שתיים מהפירמות המובילות: גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' ומשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'. גם משרדו של דודי תדמור נוסף לרשימה, לצד אפרים אברמזון ושות', אשר חלד ושות', נילי שץ וצביקה מועלם.

בקבוצת המשרדים הקטנים דורגו שבעה משרדים: אפרת דויטש, יואל פדלי, יוסף וייצמן, מיכאל בך, נילי שץ, עמליה בן חמו וצביקה מועלם. בקבוצת המשרדים הבינוניים דורגו עשרה משרדים: אפרים אברמזון, אשר חלד, ארנה לין, גלעד שר, יובל לוי, צלרמאיר פילוסוף, רחל בן ארי-אדם פיש, תדמור וא. טירר.

בקבוצת המשרדים הגדולים דורגו שבעה משרדים, כולם מרשימת עשרת המשרדים הגדולים בישראל מבחינת מספר עורכי הדין המועסקים בהם. בין המשרדים: גולדפרב זליגמן ושות', הפועל משפטית יחד עם גופים המתמחים בנושאי זכויות אדם וצדק חברתי; ומשרד פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות', הפועל במסגרת הקליניקה לסיוע וקידום חברתי לאוכלוסיית הגיל השלישי.

משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', המעניק שירותים משפטיים לארגונים שונים כמו "תמורה", ארגון המערב את מגזר ההיי-טק בתמיכה בפעילויות קהילתיות, נכלל אף הוא ברשימה. במהלך 2011 טיפל המשרד בעתירה שהוגשה לבג"ץ בעניין שביתת הרופאים והגיש עתירה במסגרת המאבק כנגד יוקר המחייה. המשרד העניק ייעוץ משפטי והגיש עתירה גם בשם קבוצת מפגינים שעיריית תל אביב-יפו ניסתה למנוע מהם להקים אוהלי מחאה בכיכר המדינה בעיר.

הכל מתחיל בחינוך

ההתנדבות הנהוגה כיום בקרב רוב משרדי עורכי הדין הגדולים מתחילה בחינוך המשפטי שאותו רוכשים הסטודנטים למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות. סקר שערכה חברת ההשמה המשפטית קודקס בקרב כ-200 סטודנטים למשפטים בדק את מידת המעורבות של הסטודנטים בפעילות התנדבותית חברתית לאורך שנות התואר הראשון במשפטים.

כל הסטודנטים שהשתתפו בסקר העידו שהיו פעילים במסגרת התנדבותית או חברתית כלשהי לאורך התואר. כ-56% מהסטודנטים העידו שהיו מעורבים לאורך התואר ביותר ממסגרת התנדבותית אחת. מהסקר עלה עוד כי 47% מהסטודנטים התנדבו במהלך התואר לפעילות במסגרת קליניקות משפטיות של המוסדות האקדמים ללימוד משפטים, 36% היו פעילים בפר"ח, 14% התנדבו בתנועה למלחמה בעוני (הל"ב), 19% התנדבו בבתי המשפט השונים ו-5% מהסטודנטים היו פעילים בפרויקט גל, שהוקם על ידי סטודנטים למשפטים ומעודד עשייה חברתית. קודקס מעניקה שתי מלגות כספיות לעידוד ההתנדבות החברתית בקרב סטודנטים למשפטים.

במסגרת הסקר הציגו הסטודנטים מגוון מניעים שהובילו אותם ליטול חלק בפעילות חברתית לאורך התואר. 39% מהסטודנטים העידו שהמקור להתנדבותם נעוץ באג'נדה חברתית, 17% מהסטודנטים מתנדבים ממניע אישי ו-22% מהסטודנטים השיבו שהם מתנדבים מכיוון שההתנדבות מעניקה להם שורה משמעותית בקורות החיים, שחשובה למשרדי עורכי הדין - מעסיקיהם לעתיד. עוד מניעים שפירטו הסטודנטים מתייחסים לרצון לפעול לצמצום פערים חברתיים, רצון לתרום, שאיפה למעורבות בקהילה, גיוון, סטאטוס הפעילות וכסף.

הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות ובבתי הספר למשפטים במכללות מאפשרים לסטודנטים להתנדב בקליניקות משפטיות שמעניקות סיוע משפטי בתחומים רחבים. במסגרת הקליניקות מלווים את הסטודנטים עורכי דין ותיקים ואנשי סגל ממוסד הלימוד. כך מתנסים הסטודנטים בעבודה מול פונים שנמצאים במצוקה. הם עורכים מחקר משפטי, כותבים מכתבי פנייה ומייעצים לפונה כיצד לנהוג. כל זאת תחת פיקוח מקצועי הדוק שמאפשר לפונה לקבל תשובות מקצועיות.

באוניברסיטת בר אילן, הקליניקה המשפטית היא קורס חובה שנתי שמקנה שש נקודות זכות. שרה מסילתי, 23, סטודנטית בשנה השלישית לתואר ראשון במשפטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה משתתפת בקליניקה לסיוע משפטי לקשישים ולניצולי שואה. לדבריה, החובות בקליניקה הן השתתפות בקורס בן שעתיים בשבוע, פגישה אישית עם מנחת הקורס אחת לשבועיים ותורנות קליניקה שאורכת 40 שעות במשך כל סמסטר, שבמהלכה מאיישים הסטודנטים קו טלפוני ועוסקים בסיוע לקשישים וניצולי שואה מול הרשויות השונות. הציון בקורס מורכב מ-30% נוכחות בשיעורים והגשת נייר עמדה ו-70% מהתרשמות מהטיפול בתיקים.

מסילתי, שמשמשת גם יו"ר מועצת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה, מספרת שהיא מלווה זוג ניצולי שואה שעלו לישראל לפני כעשר שנים. הזוג החל לקבל מהביטוח הלאומי קצבה מיוחדת מבלי שביקשו אותה, עד שיום אחד הודיע להם הביטוח הלאומי שהם אינם זכאים לקבלה עקב כך שההכנסות שלהם גבוהות מדי. בני הזוג נדרשו להשיב את כל הכסף באופן רטרואקטיבי לביטוח הלאומי. מסילתי מצאה דו"ח של מבקר המדינה מ-2004 שעוסק בסוגיה של רטרואקטיביות - ובכוונתה לפנות למבקר המדינה בעניין.

לדבריה, "מלכתחילה פחות התחברתי לזה שמכריחים אותי להתנדב. זה מכביד, אבל יש בכך ערך מוסף וסיפוק אישי. הייתי בתורנות ביום השואה, דיברתי עם ניצולי שואה שחיפשו אוזן קשבת ואמפתיה וזה ריגש אותי. כל החיים יהיה לי זמן להרוויח כסף - וזו ההזדמנות שלי לתרום לחברה ולתת משהו מעצמי בלי שתהיה לי תמורה גדולה מזה".

מסילתי מציינת בנימה ביקורתית כי "זה יפה מאוד שבאקדמיה אנחנו כל הזמן מדברים על זכויות משפטיות, אבל אף אחד לא מדבר על איך אפשר לממש אותן. בשורה התחתונה - אם אין לך כסף אתה לא תוכל לממש אותן".

משרדי עורכי הדין שחרתו על דגלם אג'נדה חברתית, כחלק משגרת הפעילות במשרד, ישמחו לגלות כי על פי נתוני סקר קודקס, תהיה לכך השפעה על רצון הסטודנטים למשפטים להתמחות דווקא במשרדם. מהסקר עולה כי 55% מהסטודנטים השיבו שאג'נדה חברתית תשפיע על רצונם להתמחות במשרד, בעוד ש-28% בלבד ציינו שהדבר לא ישפיע על בחירתם. 17% מהסטודנטים ציינו שאינם יודעים עד כמה האג'נדה החברתית של המשרד תשפיע על רצונם להתמחות בו.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ