"שיעור הסדרי הטיעון בישראל הוא מהגבוהים בעולם - זה מטריד" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"שיעור הסדרי הטיעון בישראל הוא מהגבוהים בעולם - זה מטריד"

מחקר שערכו אוניברסיטת חיפה והנהלת בתי המשפט חושף לראשונה את היקף הסדרי הטיעון במשפטים פליליים ■ 86% מהנאשמים בבתי המשפט המחוזיים מורשעים בעקבות הסדר טיעון ■ בבתי משפט השלום - 93% מורשעים לפי הודאתם

10תגובות

כ-86% מהנאשמים בבתי המשפט המחוזיים שההליך הפלילי נגדם מסתיים בהכרעה וגזר דין סופי - מורשעים בעקבות הסדר טיעון. המצב קיצוני עוד יותר בבתי משפט השלום, שבהם 93% מהנאשמים מורשעים על פי הודאתם. 76% מכלל הנאשמים בבתי משפט השלום חותמים על הסדרי טיעון, ורק 7% מהתיקים שנדונים בהם מסתיימים לאחר הליך משפטי מלא שבמסגרתו השופט צריך להכריע אם הנאשם יזוכה או יורשע. נתונים אלה עולים ממחקר שפורסם השבוע וחושף לראשונה את היקף השימוש בהסדרי טיעון בעבירות פליליות.

המחקר נערך על ידי פרופ' אורן גזל אייל, ראש המרכז לחקר משפט, פשיעה וחברה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, עם ד"ר קרן וינשל מרגל ועו"ד ענבל גלון ממחלקת מחקר ומידע בבית המשפט העליון. המחקר כלל מדגם של 1,417 תיקים פליליים מבתי משפט השלום ו-244 תיקים מבתי המשפט המחוזיים ב-2010-2011.

לילי פייביש־שור

נתוני המחקר מצביעים בבירור על כך שאשמים שעניינם נדון בבתי המשפט המחוזיים ועורכים הסדרי טיעון נשלחים לעונשי מאסר בפועל קלים מאלה המוטלים על מורשעים שלא ערכו הסדרי טיעון. כשסוג העבירות וחומרתן דומה, אשמים שלא ערכו הסדרי טיעון נשלחים בשיעור גבוה יותר למאסר בפועל - 88.4% לעומת 77.3% מהעורכים הסדרי טיעון.

גם תקופות המאסר הנגזרות על מורשעים שלא עורכים הסדרי טיעון ארוכות יותר: יותר משמונה שנות מאסר לאשמים ללא הסדר טיעון, לעומת 3.3 שנות מאסר לכאלה שערכו הסדר טיעון. החוקרים אמנם מבקשים להתייחס לנתונים בזהירות, לאור המדגם הקטן יחסית ומשתנים מתערבים אחרים שלא נבדקו, אך התוצאות חד משמעיות.

הממצאים בבתי משפט השלום דומים ומצביעים על כך שבכל הקשור לעונש מאסר בפועל, האשמים שעורכים הסדרי טיעון אכן "זוכים" בעונש מקל לעומת אשמים שלא ערכו הסדרים. 33.7% מהאשמים ללא הסדר נשלחו למאסר בפועל, לעומת 20.4% מנאשמים שערכו הסדר טיעון, שכלל הקלה בעונש.

אשמים שהסדר הטיעון שלהם לא כלל הקלה בעונש נשלחו למאסר בפועל באותו השיעור כמו אשמים שלא ערכו כלל הסדר. משך המאסר שנפסק על אשמים שלא ערכו הסדר ארוך ב-10 חודשים בממוצע ממשך המאסר של האשמים שערכו הסדר ונשלחו לתקופות מאסר של כ-8.7 חודשים בממוצע.

מערכת המשפט מוגבלת במשאביה - זה בלתי נמנע

גזל, שעמד בראש צוות המחקר, מוטרד מהממצאים. בראיון ל-TheMarekr הוא מתריע מהשתלטות הסדרי טיעון על ההליך המשפטי. לדבריו, "מבחינת שיעור הסדרי הטיעון הגענו לרמה האמריקאית. חשבנו שארה"ב היא המדינה עם הכי הרבה הסדרי טיעון, שם כ-95% מההרשעות מושגות באמצעות הודאות, רובן כתוצאה מהסדר טיעון, אבל כיום בישראל השיעור דומה. זה קצת מפתיע, כי בארה"ב יש משפט של מושבעים, שהוא יקר מאוד. כשעלויות המשפט עולות הלחץ של התביעה להגיע להסדרים ולוותר על סעיפי אישום הוא רב יותר".

מדוע לדעתך שיעור הסדרי הטיעון בישראל גבוה כל כך?

"נראה לי שהסיבה היא שבשנים האחרונות נוצר לחץ על השופטים ועל התביעה לערוך הסדרים כבר בשלבים מוקדמים של ההליך. במסגרת זו פיתחו את הרעיון של ימי הקראות מרוכזים, שבהם שופט מעודד את הצדדים להגיע להסדר טיעון כבר בתחילת הדיונים.

בנוסף, יש ניסיונות שיפוטיים לגשר בין התביעה להגנה ולהביאם להסדר טיעון. זו התפתחות של העשור האחרון. מערכת המשפט מוגבלת במשאביה, ולכן זה כנראה בלתי נמנע. החלופות הן להוסיף כסף למערכת, דבר שאני לא תומך בו, או לפשט את ההליך המשפטי.

"נמצא שבמדינות שבהן ההליך המשפטי פשוט וזול יותר, יש הרבה פחות הסדרי טיעון, ולכן מבחינה זו עדיף לשנות את השיטה המשפטית בישראל ולפשט אותה. לצערי, לשינוי שיטת המשפט מהיסוד תהיה התנגדות רחבה, ולכן זה לא יקרה. קל יותר להעתיק את מה שעושים האמריקאים שעורכים הסדרי טיעון.

"למעשה, יש שתי ברירות עיקריות בנוגע להליך המשפטי: לעשות משפט פשוט וקצר, ולהציע אותו לכל הנאשמים, או לקיים הליך משפטי ארוך ויקר ולהציע אותו רק ל-5% מהנאשמים, ועם כל היתר להגיע להסכמות בהסדרי טיעון. ישראל בחרה בדרך השנייה".

מהן הבעיות בבחירה הזו?

"המחיר שלה הוא שרוב ההחלטות על הסדרי טיעון מתקבלות בהסכמות בין הצדדים שיושבים בחדר סגור, בצורה חשאית שאינה מנומקת ואינה ניתנת לביקורת. יש יותר חשש לשרירות, לחוסר אחידות והיא אינה פומבית. בנוסף, שיטת הסדרי הטיעון יוצרת הבדלים גדולים בין מי שמורשע במשפט למי שמודה, גם אם האשמים ביצעו את אותו המעשה.

"הבעיה נעוצה בכך שאדם שטוען לחפותו - אם לא יקבלו את טענת החפות והוא ניהל הליך משפטי שלם - "נקנס" בעונש משמעותי מאוד שיכול להסתכם בשנות מאסר רבות. מכיוון שהשיטה חייבת הרבה הסדרי טיעון, היא לא יכולה בלי זה. זה יכול לגרום לכך שאלה הטוענים לחפות מפשע, וחלקם אכן חפים מפשע, מקבלים את העונש החמור ביותר, כי הם בחרו במשפט".

עד כמה השיעור הגבוה של הסדרי טיעון צריך להטריד?

"הסדרי הטיעון צריכים להטריד, כי הם יוצרים לחצים על נאשמים להודות. הם יוצרים פערים בין מי שמודה לבין מי שלא מודה. הם מגדילים את ההשפעה של הטקטיקה בהליכים על פני המהות. השאלות מה יהיה העונש ובמה תורשע תלויות במידה רבה באופן שבו יתנהל המו"מ בעניינך. זה לא פחות חשוב מאיזה עבירה מיוחסת לך".

עד כמה עו"ד פלילי ותיק ובעל שם יכול להשפיע ולהשיג ללקוח שלו הסדר טיעון מקל?

"בהחלט ייתכן שעורך דין משפיע על התוצאה בהסדר טיעון, כפי שהוא יכול להשפיע על התוצאה במשפט ללא הסדר טיעון. גם ללא הסדר, ייצוג טוב משפר את סיכויי הנאשם להיות מזוכה. "אין ספק שהפרקליטות מושפעת מאוד מהחשש שהתיק יהיה ארוך, יקר ויסתיים בזיכוי, ולכן היא חוששת מעורכי דין שיכולים לעשות את התיק לכזה".

גזל אמנם לא אומר זאת, אבל מדבריו נובע שעורכי דין בעלי שם, שיצליחו להצביע על בעיות קריטיות בתיק, יכולים להצליח יותר במו"מ מול הפרקליטות בהסדר טיעון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#